"לא לכל דבר יש פתרון"

שנת הלימודים תשפ"א שתיפתח בעוד כשבועיים תעמוד בצל מגיפת הקורונה. השפעתו של הנגיף על חייו של כל אחד מאיתנו כבר ניכרת היטב, והוא לא פסח כמובן על מערכת החינוך בחיפה. יתרה מכך – את הבעיות הקיימות כבר שנים ארוכות הוא גם הספיק לחדד. את חצי הביקורת סופגים מינהל החינוך בעיריית חיפה ומחוז חיפה במשרד החינוך, וכעת, כש-1 בספטמבר כבר מעבר לפינה, נדרש מנהל המחוז ד"ר סער הראל לספק תשובות ובעיקר פתרונות.

משרד החינוך השקיע 17 מיליון שקל שקל בבניית בית ספר חדש בשכונת רמת הנשיא. בית הספר אמור היה להיפתח השנה, ולמרות שהבנייה הסתיימה הוא יישאר שומם. איך אתם מאפשרים את זה?

"אנחנו לא מאפשרים את זה. אנחנו מנהלים דיונים מול עיריית חיפה על איך ומתי מאכלסים את בית הספר. היתה התלבטות בעניין גם בגלל ההתבוננות שלנו על המרחב וגם בגלל מספר הילדים בשכונה. כשנבין כמה תלמידים ילמדו בבית הספר הזה, מבלי לפגוע בהיקף התקני שלו ובלי לפגוע בבתי הספר בשכונות מסביב, הוא ייפתח. בנינו את בית הספר מתוך הכרה בצורך של העירייה, וכשהתהליך יושלם הוא יאוכלס. אין שום בעיה".

העובדה היא שבית הספר לא יאוכלס השנה. מתי צפוי התהליך הזה להסתיים?

"אנחנו ועיריית חיפה מודעים לזה. המבנה עדיין לא קיבל את כל האישורים הבטיחותיים הדרושים, ואחרי שהכל יושלם הוא יאוכלס. הדבר המרכזי הוא שבית הספר נבנה מתוך תפישה אסטרטגית. הוא יאוכלס כשנסיים את החשיבה המאקרו-אזורית שכוללת מיפוי של התלמידים וחלוקה לאזורי רישום".

בשנת הלימודים תשפ"ב הוא יאוכלס?

"כן, בטח. צריך שיהיה מספר תלמידים מספיק. יש כאן מכלול של נתונים, וצריך לזכור שיש הרבה בתי ספר בסביבה ושאנחנו צריכים לראות יציבות אזורית כדי לא לפגוע בבתי ספר אחרים".

בית הספר רמת הנשיא (צילום: שושן מנולה)

תלמידי בית הספר דוד ילין לא ידעו עד לרגע האחרון היכן הם ילמדו. מדוע המחוז לא הודיע דבר להורים והשאיר אותם במצב של אי ודאות?

"אנחנו עדיין לא ברגע האחרון, והם כבר יודעים".

שלושה שבועות לפני פתיחת שנה זה לא הרגע האחרון? מה שקרה שם נראה לך תקין? היית מוכן לחיות באי ודאות כזה עם ילדיך?

"זה בטח לא אידאלי, אבל זה לא הרגע האחרון. תמיד עדיף שההורים והתלמידים יידעו בתחילת הקיץ ולא באמצעו. האירוע הזה היה מורכב מהרבה מאוד גורמים שקשורים בחוזים ובבינוי, ועד שכל התהליכים לא נסגרו העדפנו לא לצאת עם הודעה חלוטה אלא לחכות עוד שבוע-שבועיים ואז להודיע. לא רצינו לטלטל את התלמידים (לבית הספר ברמת הנשיא; ש"מ) ולא לייצר חצאי אינפורמציות. ברגע שבו הכל נסגר הוצאנו הודעה רשמית מסודרת".

עם כל הרשמיות, אתה לפחות מבין את דאגתם של ההורים?

"ברור שאנחנו מבינים, ולכן זירזנו וקידמנו את מסירת ההודעה. זה לא אידאלי והייתי שמח אם היינו סוגרים את כל הפרטים לפני כן, אבל זה בפירוש לא ברגע האחרון. הרגע האחרון זה שבוע לפני תחילת הלימודים ולא שלושה וחצי שבועות לפני. התלמידים גם לא צריכים להיערך כי המצב הזה הוא בעייתי יותר לצוות, אבל גם זה טופל. המנהלת והצוותים יודעים היטב את המורכבות של הדברים. הם היו קצת באי ודאות – זה נכון".

בית הספר דוד ילין (צילום: שושן מנולה)

ארבעה מנהלי בתי ספר יסודיים בשכונות מורכבות כמו נוה דוד, בת גלים וקרית אליעזר עזבו בסוף שנת הלימודים. למה לא תכנמתם עזיבה הדרגתית? האם העזיבה לא תפגע בבתי ספר?

"חלק מהמנהלים עזבו לפי בקשתם, ובמקרים אחרים אנחנו סיימנו את עבודתם. בכל שנה אנחנו מחליפים מנהלים. אם יש מנהל שלא רוצה להמשיך, אנחנו מכבדים את רצונו. יש שנה שבה עוזבים יותר מנהלים ויש שנה שפחות. זה לא חריג מאוד. יש בתי ספר שבהם היינו מרוצים פחות מתפקודם של המנהלים. אין למספר העוזבים השפעה עירונית רחבה. השכונות הן לא מקשה אחת, ומה שחשוב הוא שלבתי הספר יהיו מנהלים טובים ושנמשיך להצמיח אותם. יש מקומות שבהם העזיבה תעשה רק טוב, ויש מקומות שבהם העזיבה היא באמת מצערת ושהייתי רוצה לראות את המנהל ממשיך, אבל הוא ביקש לעזוב. המחויבות שלנו היא כלפי כל בית ספר וקהילה ולהכניס לשם מנהלים טובים".

לא יכולתם להשאיר את מנהל נירים עודד הרשקו עוד שנה?

"לא".

את מנהל בית הספר האנתרופוסופי עליה?

"לא".

אתה אומר שאין השפעה עירונית, אבל עכשיו מפקחת אחת שלכם תצטרך ללוות יותר מנהלים בשכונות מורכבות. זה קשה יותר.

"לא בהכרח, אבל לפעמים זה כורח המציאות. המפקחים מקבלים על עצמם לסייע גם למנהלים חדשים ולהדריך אותם. לפעמים מנהלים חדשים מביאים עמם דברים יפים ומצוינים. אם יש עומס על הפיקוח, אנחנו מתגברים אותו".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

"זה לא התפקיד שלי להיות מופתע"

השתתפת בחודש שעבר בישיבת ועדת החינוך של הכנסת שעסקה בנושא בית הספר חיוואר. העירייה לא טרחה לשלוח נציג לשם. דוברת הוועדה אמרה ל"כלבו – חיפה והקריות" שגם אתה התפלאת על כך.

"אני רוצה לדייק – לא הייתי מופתע וזה לא התפקיד שלי להיות מופתע. שאלתי את העירייה והתשובה שקיבלתי היא שהם לא הוזמנו לוועדה".

בוועדה אומרים שיש להם הוכחות בכתב לכך שהעירייה הוזמנה.

"ביחסי עם העירייה אני מאמין להם".

נפגשת לאחרונה עם יו"ר ועד הורי חיוואר ריצ'רד כראם ועם עו"ד סמר קודחה מהקלינקה המשפטית באוניברסיטת חיפה שמייצגת את בית הספר. בין השאר דנתם בנושא המבנה לשימור שליד בית הספר אשר העירייה לא מעבירה אותו לרשות חיוואר למרות ההיתרים. קודחה אמרה שאמרת בשיחה שגם אתה לא מבין למה המבנה לא הועבר עד עכשיו.

"היא מצטטת אותי לא נכון. אמרתי שיש פה מבנה לשימור ושזה עניין מורכב. היתה בעניין הזה התנהלות ארוכה גם בוועדה המחוזית".

שהסתיימה ב-2018 ובסיומה התקבלו כל האישורים הדרושים.

"היא אכן הסתיימה, והיו שם הרבה היבטים שחלקם קשורים למכרזים קבלניים וגם לירידה בתקן של בית הספר. צריך להגיד גם את זה. בית הספר אמנם רוצה לקבל עוד, אבל לא בהכרח זה מותאם לתקן. עשיתי תהליכים כדי לשמור את התקן של המורים ושל בית הספר, אבל זה לא אומר בהכרח שהם צריכים לקבל עוד מבנה. העירייה השקיעה שם משאבים בשיפוצים ובבטיחות".

על איזה שיפוצים אתה מדבר? חיוואר הוא בית הספר היחיד בעיר שלא מחובר לאינטרנט.

"רגע, נדבר גם על זה. השקיעו שם והקימו עוד מעבדת מחשבים. אני לא מסנגר על העירייה. אני חושב שהעירייה ואנחנו יכולים לעשות יותר. בכלל, בנושא חיבורים לאינטרנט יש בחיפה קושי תשתיתי".

בחיוואר אין גם תשתית ישנה. אין שום סיבה להיות מרוצים מהמצב שם.

"אני לא אומר שהמצב שם הוא אוטופי. יש שם עוד הרבה עבודה, וצריך להמשיך לשדרג, לשפר, לעזור ולקדם את בית הספר. יש התייחסות למבנה לשימור ולשאלה איך מרחיבים את בית הספר. יש סכסוך ארוך שנים על המבנה, וזה לא קשור לעירייה".

קשור בהחלט. גזבר העירייה לשעבר ג'אקי ואקים אישר לראש מינהל חינוך אילנה טרוק עוד בשנת 2019 להתחיל בשיפוץ המבנה. למה קשה לך לקבל את זה?

"צריך לשאול בנושא גם את העירייה, אבל היו חסמים וקשיים ביורוקרטיים שקשורים בוועדות מחוזיות. אני לא מזהה איזושהי התנגדות מהותית של העירייה לטפל בזה. העירייה אומרת שהיא דואגת לקיום של בית הספר ורוצה בו. יש לעירייה עוד מבנים בעייתיים לטיפול, לא רק חיוואר".

מצב המבנה של חיוואר הוא גרוע.

"נכון, וצריך להמשיך לטפל בזה. מבחינת בטיחות אין בעיה, מבחינת מרחבים צריך לשפר, אבל יש שם דברים בסיסיים. אנחנו לא רוצים לפגוע בבית הספר ולא מקצצים תקנים, אבל מנגד הוא לא גדל. הוא בית ספר של כיתה אחת בכל שכבה מ-א' עד ח'".

זה לא מדויק. גם ועד ההורים וגם קודחה אומרים שברוב השכבות יש שתי כיתות.

"בישיבה איתי גם קודחה הבינה שמה שאני אומר זה מדויק. ברוב השכבות בבית הספר יש רק כיתה אחת".

למה לא ביקשת מהעירייה לקלוט את 15 הילדים שרוצים ללמוד שם, וכך הם היו עומדים בתקן? בעירייה אמרו להם שהם לא נקלטים בגלל הצפיפות.

"גם זו רק חצי מהתמונה. אם נקלוט את 15 התלמידים בחיוואר, תהיה לכך השפעה על בתי ספר אחרים בהיבט הרישומי. זה לא רק קליטה, יש בתי ספר אחרים שגם הם זקוקים לתקנים, לקיום וליציבות. יש פה מערכת עירונית שלמה שמסתכלת על הכל. בשורה התחתונה, אף אחד לא רוצה לסגור את חיוואר, להיפך – רוצים לשמר אותו ולחזק אותו מבחינה פדגוגית".

הזנחה בכיתה בבית הספר חיוואר

בבית המשפט עומדת עתירה מינהלית נגד עיריית חיפה ומשרד החינוך שאותה הגישו הוריהם של שבע בנות מזכרון יעקב שהתקבלו לבית הספר רעות, אך העירייה לא מסכימה לרשום אותם. מהי העמדה של המשרד בעניין?

"היא תימסר בבית המשפט. אני לא יכול להרחיב כי הנושא נמצא בדיון משפטי".

כמי שנבחר לתפקיד מנהל המחוז בין השאר בגלל שהגיע להישגים משמעותיים בתחומים של אוכלוסיות בסיכון וקידום נוער, קולך לא נשמע בנושא סגירת מרכז אורות לנערות ערביות בסיכון על ידי העירייה. משרד החינוך מעורב שם בתוכנית היל"ה (השלמת לימודי השכלה). מדוע אתה לא מתערב?

"אני כן בעניינים. אני מחר בבוקר מפעיל שם את תוכנית היל"ה אם יהיו מספיק תלמידות. הסגירה לא קשורה לכך, ולצערנו כרגע אין תוכנית היל"ה".

כי השר הממונה עליך יואב גלנט החליט על סגירת התוכנית.

"זה לא שר החינוך אלא עניין תקציבי. שר החינוך הוא הראשון שרוצה את היל"ה. אם יהיה תקציב, התוכנית תתקיים. מספר הבנות במרכז אורות הצטמצם, ומספר הבנות שלומדות בהיל"ה עומד שם על שתיים בלבד. כדי לקיים את היל"ה צריך מינימום שמונה בנות. אם יהיו שם יותר בנות, נפתח שוב את היל"ה. אין לנו הגבלה. מרכז אורות הוא מוסד של הרווחה, לא שלי, ואני נותן בשמחה שירותים לרווחה. הצענו לבנות מאורות מקום חלופי שהם יכולות ללמוד בו".

בנוה דוד – מקום מעורב לבנים ולבנות שאינו מתאים להן.

"הצעתי להן להיות בקבוצה נפרדת, לא עם הבנים, אבל הן לא הסכימו. הן לא רוצות לבוא, הצענו להן את הכל".

נערות במצוקה במרכז אורות

"לא היתה כאן כוונת מכוון"

אל מפגש מנהלים עם גלנט בחודש יוני בחיפה, מיד עם כניסתו לתפקיד, לא הזמנתם את נציגי ליאו באק והריאלי שבהם לומדים 40 אחוז מתלמידי העיר. למה?

"לא הוזמנו עוד הרבה מנהלים".

זו לא תשובה עניינית. הריאלי וליאו באק מייצגים את בתי הספר שבבעלות פרטית, והם גם בפיקוח של משרד החינוך. הם היו חסרים במפגש.

"השר עוד יבוא לחיפה וייפגש עם עוד מנהלים. בגלל הקורונה היתה מגבלה של מספר המשתתפים, ונתנו עדיפות למנהלי בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכוניים. היה מגוון של מגזרים – דתיים, חרדיים, ערביים. יהיו עוד סבבים, וגלנט ייפגש את כולם".

להתעלם דווקא מבתי הספר המובילים בעיר זה סוג של אמירה.

"זה לא היה השיקול, זה לא היה עקרוני, ולא היתה כאן כוונת מכוון. עשינו שיקול מגזרי. אנחנו מדברים עם מנהלי הריאלי וליאו באק כל הזמן, והם יוזמנו לפגישות הבאות".

לפי ההסכם עם משרד החינוך שמבטיח לריאלי המשך תקצוב מדינה, הוא נדרש לגבות השנה שכר לימוד של 6,800 שקל בכיתות ט'-י"ב ולהתיישר לפי חוזר מנכ"ל המשרד, אך בית הספר הודיע שהוא לא יכול לעמוד בכך וביקש להמשיך לגבות 9,800 שקל. אישרתם את הבקשה?

"בדיונים הם ביקשו פריסה (דחיית זמן השינוי בסכום הגבייה; ש"מ), והגענו איתם להסדר. יש עוד התדיינות על אורך הפריסה, ואנחנו בודקים כעת אם יש אפשרות להיענות לבקשתם או שניצמד להסכם המקורי. בסופו של יום הם יצטרכו להתיישר ולגבות שכר לימוד לפי מה שאושר בוועדת החינוך של הכנסת".

מנכ"ל הריאלי ד"ר יוסי בן דב כבר הודיע שגבייה של 6,800 שקל היא בלתי אפשרית ומתחת למינימום הדרוש להם.

"אין דבר כזה לא יכולים. הם מחויבים בחוזה על פי חוק. הם יצטרכו להצטמצם בתוך המערכות שלהם. זה אמנם קשור לגביית שכר לימוד מההורים על כל הרצף ה-12 שנתי שלהם, אבל בסוף זה יתיישר".

בתיכון ליאו באק נערכים לעבודות להסרת האסבסט. אם העבודות יתחילו במהלך השנה, לא יהיה לתלמידים היכן ללמוד. כבית ספר בפיקוח של משרד החינוך, האם המחוז מעורב במציאת פתרון?

"אנחנו נמצאים בקשר מתמיד עם ליאו באק. ליווינו אותם ועזרנו להם בתהליך של מציאת פתרון לאסבסט. הם מצאו פתרון לתקופה הקרובה, ואם הם יצטרכו עוד זמן, יש להם כמה אלטרנטיבות שהם מכינים אותן עכשיו".

משרד החינוך העדיף שהעירייה תטפל בהסרת האסבסט ולא ליאו באק, וזה עלול לפגוע בפתיחת השנה שם – עד שהעירייה תצא למכרז למציאת קבלן ועד שהוא ייבחר וכו'.

"נכון. יש כאן היבטים בין משרדיים, זה לא רק משרד החינוך. בנושא הזה מעורבים גם העירייה וגם בעלי בית הספר. מה שחשוב הוא שהגיעו לפתרון ושיש תקציב להסרת האסבסט".

בית הספר ליאו באק (צילום: אריאל מזרחי)

"כל אחד והיכולות שלו"

בעוד כשבועיים תיפתח שנת הלימודים, והתחושה הרווחת בקרב אנשי חינוך רבים, בעיקר מנהלים, היא שבתי הספר לא ערוכים, בעיקר בשל היעדרם של תשתיות, כוח אדם והנחיות ברורות. הנושא הראשון שאני מבקש שתתייחס אליו הוא תלמידי הגנים וכיתות א' שייכנסו לראשונה למערכת. בדרך כלל זהו יום חג, אך השנה ייאלצו הילדים להיכנס לבתי הספר לבדם ולשהות בו ללא ההורים. איך המחוז נערך כדי להקל על הילדים, על המורים ועל ההורים?

"האיסור של כניסת הורים הוא לא הנחיה שרירותית אלא בגלל המצב הבריאותי בעקבות הקורונה. המצב הזה מחייב אותנו לנקוט משנה זהירות. ההורים והצוותים בבתי הספר מבינים היטב שאנחנו לא פותחים שנה רגילה. יש כל הזמן מתח בין הרצון לפתוח את שנת הלימודים לבין הרצון לשמור על הבריאות של הצוותים, ההורים והילדים".

ומה עם הרצון לשמר את המסורת המיוחדת של כניסה לכיתה א'?

"זה בהחלט יום מיוחד, ולכן תהיה תמיכה החל משפ"י (השירות הפסיכולוגי הייעוצי) ועד להכנת מתווים ברמת בית הספר שיאפשרו כניסה של ילד עם הורה לבית הספר בתהליכים מדורגים ובקבוצות קטנות. ההנחיה היא הרבה יותר מקומית מאשר כללית והיא תלויה בהתדיינות שלנו עם בתי הספר. זה קשור לגודל המבנה, למספר הכיתות ולמספר ההורים. כך גם בגני הילדים, שזה הרבה יותר מורכב מאשר בבתי הספר. משרד החינוך מנסה לייצר בהירות בתוך המרחב הזה, משהו שמאפשר לקיים מערכת שגרתית בתוך סיטואציה מורכבת".

מה אתה אומר למורים ולמנהלים שרוצים לשמור על תקנות משרד הבריאות בכל הקשור לריחוק חברתי של שני מטר בין האחד לשני, ואמורים ללמד בגנים ובכיתות א' ו-ב' ללא קפסולות? הרי למידה בכיתה של 38-30 ילדים לא מאפשרת ריחוק. האם אתה לא מעמיד אותם בסכנת הידבקות?

"ההנחיות של המשרד מתייחסות לכך שבגנים ובכיתות א' ו-ב' לומדים בכיתות מלאות. ההנחיה יצאה לאחר שמשרד הבריאות ומשרד החינוך הגיעו להבנה שרמת הסיכון והתחלואה שם היא כזו שמאפשרת את המתווה הזה. אנחנו מבקשים רק לשמור על היגיינה ולהיצמד להוראות אורחות החיים המפורטות שפורסמו. הרצון הוא כן לשמור על מרחקים בתוך הכיתות לפי מתווה אורח החיים".

לפי המתווה, תלמידי כיתות ג'-ו' ילמדו בקפסולות, כלומר בית ספר שיש בו שלוש כיתות בכל אחת מהשכבות האלה ו-12 כיתות בסך הכל, צריך עכשיו 24 כיתות להפעלת הלימוד בקבוצות. איך המחוז מתמודד עם היעדר מקום בבתי הספר? היכן ילמדו הילדים?

"רק כיתות ג' ו-ד' ילמדו במשך חמישה ימים בשבוע, ובתי ספר קיבלו משאבים ניכרים של כוח אדם כדי לפצל את הכיתות. בכל בית ספר שבו אנחנו נתקלים בבעיה – ויש מעטים כאלה בכל המחוז – אנחנו מתארגנים לתת פתרונות סביבתיים. אנחנו מחפשים פתרונות ביחד עם המנהלים כדי להגיע לכך שתלמידי כיתות ה' ו-ו' ילמדו יותר מיומיים בבית הספר. זה האתגר הגדול שלנו. במיפוי בתי הספר שעשינו גילינו שהמאסה הקריטית של בתי הספר יכולה לעמוד באתגר הזה. זו המציאות".

בבתי ספר במועצה האזורית זבולון שנמצאים בפיקוח של המחוז אישרתם מתווה שלפיו כל תלמידי כיתות א'-ו' יגיעו לבית הספר חמישה ימים בשבוע. למה לא בחיפה?

"כל אחד והיכולות שלו. אם רשות מקומית יכולה לאפשר זאת, זה מתקיים. במרחבים של המועצות האזוריות זה קל יותר. ככל שבית ספר יכול לתת אלטרנטיבה של כל הימים לכל הילדים – אנחנו איתו".

מה אתה אומר להורים לילדים בכיתות ה' ו-ו', חלקם ילדים בני 10, שיצטרכו להיות רוב הימים בבית? זה לא בעייתי?

"זה בעייתי מאוד, אבל אנחנו נמצאים בסיטואציה לא אידאלית. אנחנו מנסים למצוא מענה, ולכן נותנים את המינימום ההכרחי של יומיים בבית הספר. ככל שנוכל, נאפשר עוד. ככל שבית ספר והעירייה יתארגנו, אנחנו נאפשר".

כדי לקיים את הלימודים בקפסולות הכריז משרד החינוך על גיוס של מורים וכוח עזר. בבתי הספר חוששים מהצפה של כוח אדם לא מיומן שיצטרך ללמד את הילדים. אתה לא חושש שהשנה הזאת תלך לאיבוד?

"מי שמראיינים את המועמדים הם המנהלים, והם אלה שבוחרים. אנחנו מדברים על כוח אדם נדרש במספרים גדולים מאוד. אין פה קסמים, אנחנו צריכים למצוא את האנשים. חילקנו את המשאב לשניים – נתנו לכל בתי הספר תקציב שחלקו מיועד לתוספת שעות הוראה למורים קיימים וחלקו לקליטת אנשים מבחוץ. אפשרנו להביא אנשים שהם מצוינים אבל לא נמצאים בפרופיל הקלאסי של הוראה".

ואם אין להם ניסיון, אתה תגרום לבעיה רצינית בבתי הספר.

"לכן המנהלים יראיינו אותם ויראו מי מתאים להם. אין פה אידאל מלא אלא ניסיון למצוא פתרון אמיתי ומשמעותי בכוח האדם. בית הספר יבנה את המערכת שלו בצורה כזו שכוח האדם המקצועי יהיה מתועדף ראשון ויפעיל את הליבות, וכוח האדם האחר יהיה במעטפת ככוח עזר. נכון, זה בטח לא אידאלי כמו מורה, אבל לא גרוע כמו לא לתת בכלל".

אחד מהנושאים הבוערים כרגע בבתי הספר בחיפה הוא היעדר תשתיות אינטרנט שמאפשרות למידה מרחוק. המשרד הטיל את הטיפול בתשתיות על העירייה, ושם טוענים שתידרש להם שנה כדי לחבר את בתי הספר לתשתיות אינטרנט. מצד אחד אתם מדברים על למידה בעידן של המאה ה-21, ומצד שני עדיין קשה לקיים שיחות זום בהיקף מלא מבתי הספר.

"משרד החינוך יצא בקול קורא לאספקת אמצעי קצה ותשתיות, והוא גם מתקצב את זה. זה ייקח זמן כי סוגרים פה פערים של הרבה מאוד שנים. הכוונה היא לעשות מהלכים משמעותיים כדי לסגור את הפערים עד חודש ינואר. רוחב הפס שהיה צריך להחזיק בגל הראשון של הקורונה כלל את כל בית הספר, ועכשיו הוא צריך להחזיק רק שתי שכבות – ה' ו-ו' – בשלושה ימים. אפשר לעמוד בזה. אנחנו לא מתעלמים מכך שיש פער, אבל אנחנו כל הזמן משדרגים את זה ומטפלים בזה".

להערכתך, ב-1 בספטמבר תהיה למידה מרחוק מלאה בחיפה?

"זה האתגר שלנו. העיר תתרגל ותלמד. אני רוצה שכמה שיותר ילדים בגילאים הצעירים ילמדו פיזית בבתי הספר ולא במסגרת למידה מרחוק. בשאר שכבות הגיל אנחנו מתארגנים, ואני מקווה שנצליח לסגור את הפערים. לא בטוח שזה יהיה חף מתקלות, אך ככל שהיו תקלות אנחנו נתמודד איתן ונטפל בהן".

לפי התשובות שלך, המערכת מוכנה והבעיות הן קטנות, אבל אני מסתובב בשטח ושומע הרבה מורים ומנהלים. איך אתה מסביר את הפער בין איך שאתה מציג את ההיערכות לבין התחושה בשטח של קריסת מערכות? שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים והרבה שאלות עדיין פתוחות – המערכות לא מוכנות, כוח האדם טרם גויס והמנהלים מרגישים שהם לבד במערכה.

"לא כל דבר אני יודע להסביר. אני לא חושב שאין בעיות וקשיים. כולנו עומדים בפני אתגרים גדולים וצריכים להתמודד איתם. המחוז עושה הרבה מאוד פעולות כדי לצמצם פערים ולאפשר את מתווי הלמידה בתוך המציאות שהיא באמת מורכבת. לא כל האינפורמציה תמיד ידועה לכולם. המנהלים מתודרכים על ידי הפיקוח וגם על ידי באופן אישי, ואנחנו כל הזמן עוסקים בשאלות ותשובות. לכל הדברים אנחנו מנסים להתארגן במשותף ולמצוא פתרונות, אבל לא לכל דבר יש פתרון. אנחנו מתאמצים להגיע לפתרון כדי לפתוח את שנת הלימודים. המנהלים לא לבד, אנחנו איתם, ואני מזמין מנהלים שחושבים כך לפנות אלי באופן ישיר ולהגיד 'אני לבד, תעזרו לי', ואשמח לעזור. אני מאחל לכולנו שנת לימודים מוצלחת ופורייה".

ד"ר סער הראל (צילום: שושן מנולה)