“המודל שאנחנו מציעים הוא קהילה של קהילות”

בחודש שעבר דנה מועצת המנהלים של מרכז החינוך ליאו באק בשתי פניות מקהילות רפורמיות שלהן מוסדות חינוך משלהן – האחת ממודיעין והשנייה מחולון – לקבלת סיוע באימוץ המודל של ליאו באק. מועצת המנהלים התבקשה לתת למנכ”ל ליאו באק הרב אופק מאיר אור ירוק לבדיקת המשמעויות והעלויות, שיחולו כמובן על שני הגופים המזמינים, הנחוצות כדי לקדם את המהלך. בפני המועצה הונח דוח בדיקה שנעשה בשני המוסדות במהלך השנה, והמועצה התבקשה להחליט על אחת מארבע אופציות – פתיחתם של שני המוסדות תחת המותג ליאו באק שיהפוך לבעלים של בתי הספר החדשים, אימוץ המודל החינוכי של ליאו באק על ידי שני הגופים ללא העברת בעלות כך שהם יישארו בשמם הנוכחי אך ‘ברוח ליאו באק’, מעורבות באימוץ המודל של ליאו באק מאחורי הקלעים בלבד או הימנעות ממעורבות בפרויקט.

בסיומה של הישיבה הוחלט להאריך את הבדיקה בכמה חודשים כדי לקבוע מהי האופציה האופטימלית. מאיר: "השאיפה היא שבשנת הלימודים תשפ"א נצא לדרך".

זו לא הפעם הראשונה שליאו באק מתרחב אל מעבר למשכנו בכרמל הצרפתי. בשלהי שנות ה־2000 ניהל ליאו באק עבור רשת בתי הספר של ויצו את התיכון לאמנויות (היום בית הספר העל יסודי רעות לאמנויות), וכעבור זמן קצר אף נחתם הסכם שיתוף פעולה עם בית הספר העל יסודי בכפר גלים. שני הרומנים הללו לא נמשכו זמן רב, וליאו באק ויתר על הרפתקאות נוספות עד לכניסתו של מאיר לתפקיד המנכ”ל לפני כשנה וחצי.

לקפוץ לבריכה

אז מה נמצא ביסוד המודל של ליאו באק שמעורר את הרצון לחקות אותו? למאיר יש הסבר מפורט לשאלה.

“כשנכנסתי לתפקיד החלו להגיע אלי פניות מכמה מקומות בארץ בבקשה לפתוח בבדיקת האפשרות להעתקת המודל שלנו, שמורכב משלושה עמודי תווך – בית ספר, בית כנסת ובריכה”, הוא אומר, “לפני 2,000 שנה היה תנא בשם שמעון הצדיק שאמר ‘על שלושה דברים העולם עומד – על תורה, על עבודה ועל גמילות חסדים’. מהם שלושת המרכיבים הללו? תורה היא ידע, ערכים ואמונות. זו יכולה להיות תורת משה או תורתו של המדען אלברט איינשטיין או של הסופר אחד העם או של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן גוריון. זהו מניפסט שכולל אמונות, ערכים ואורחות חיים. זהו בית הספר שהוא הרגל הראשונה שלנו. עבודה היא לא במובן של עמלנות אלא במובן של טקסים וסמלים. אם התורה היא ההיבט האינטלקטואלי, אז העבודה היא ההיבט הרגשי והרוחני, וזהו בית הכנסת שהוא הרגל השנייה שלנו. הרגל השלישית היא גמילות חסדים שבאה לידי ביטוי בפעילות של המתנ”ס. זה טיפול בנושאים של צדק חברתי ועשייה חברתית. במטאפורה קראנו לזה בריכה. זה היה חזונו של מנהלו השני של ליאו באק הרב ראובן סמואלס ז”ל, שעבד בתחילת הדרך עם הרב ד”ר מאיר אלק ז”ל – מייסדו ומנהלו הראשון של בית הספר. אלק דיבר על כך כבר בשנות ה־30, וסמואלס, שמימש את החזון של אלק באופן ארגוני, דיבר על כך בשנות ה־60”.

אלמנט נוסף שגורם לגופים שונים לרצות להידמות לליאו באק הוא היכולת של בית הספר לא רק לשמור על רמה גבוהה לאורך השנים אלא אפילו להשתפר, להתפתח ולהעמיק את הקשרים בקהילה.

“סמואלס בנה לצד בית הספר את המרכז הקהילתי ואת מרכז הספורט”, אומר מאיר, “המנכ”ל הקודם דני פסלר העצים את המודל הזה והפך את בית הספר ליאו באק למצוין מבחינה אקדמית. הרעיון שעומד מאחורי המודל הוא לייצר קהילה שבסיסה הוא החינוך. אם להשתמש במטאפורה של מטוס, אז הבטן שלו היא החינוך – גני הילדים, בית הספר היסודי, חטיבת הביניים והתיכון על 2,500 התלמידים שלהם. כנף אחת היא הקהילה הרוחנית, כלומר בתי הכנסת ‘אהל אברהם’ ובקרוב גם ‘אור חדש’, והכנף השנייה היא שמונה השלוחות של המרכז הקהילתי – מתנ”ס ליאו באק”.

המתנ”ס, מסביר מאיר, מטפל במגוון נושאים הכוללים יחסי יהודים וערבים בשילוב של מפגשים ועבודה על פרויקטים משותפים, עבודה עם נוער בסיכון ועזרה לעולים חדשים מתפוצות שונות כמו יוצאי אתיופיה. לדבריו, התלמידים מעורבים בכל נושא ומתנדבים במתנ”ס.
“באחד מכנסי המנהלים שבהם השתתפתי שאלו איך זה יכול להיות שבתי הספר לא מקיימים דיאלוג עם המתנ”סים”, מספר מאיר, “זו שאלה מצוינת. בליאו באק אנחנו לא רק בדיאלוג אלא עובדים בהנהלה אחת תחת ישות משפטית וכלכלית אחת. בליאו באק פועל המתנ”ס הפרטי היחיד בישראל. בכל רשות מקומית בארץ שפועל בה מתנ”ס הוא כפוף לראש הרשות המקומית. בליאו באק אני הוא ראש הרשות המקומית של המתנ”ס. הוא אמנם שייך לחברה למתנ”סים, אבל בחוזה שלנו עם החברה המתנ”ס כפוף למנכ”ל ליאו באק. בית הכנסת הוא של התנועה הרפורמית אבל הוא כפוף להנהלת ליאו באק ולמנכ”ל. בכל המובנים אנחנו ישות אחת”.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

אחד ועוד אחד שווה מאה

למה בתי ספר אחרים מבקשים להעתיק את המודל שלכם דווקא עכשיו?

“מכיוון שמערכת החינוך בארץ, שפועלת במצב של בידוד, נמצאת במצוקה, וכך גם המתנ”סים והקהילות החברתיות. גם בתי הכנסת שפועלים בבידוד, בלי קשר לשני הגופים האחרים, סובלים. היום יש יותר תובנה, גם בחברה למתנ”סים, גם במערכת החינוך וגם בעולם ההתחדשות היהודית הליברלית, שהם חייבים לשתף פעולה או אפילו להתאחד כמו בליאו באק. ממש להתחבר ולהיות ביחד – בית כנסת עם מתנ”ס מקומי. צריך לבנות ביחד גן ילדים משותף ואחר כך בית ספר. במשוואה הזו אחד ועוד אחד שווה מאה”.

החיבור הערכי, אומר מאיר, הוא הבסיס להצלחה: “אנשים מבינים שהיום המתנ”סים הם לא רק מקום לחוגים ולתרבות פנאי אלא מעבר לכך. בתי הכנסת מכל הזרמים נמקים, וגם בהם מבינים שאם הם לא יעשו מהפכה אז הציבור הישראלי יברח מהם. המודל שאנחנו מציעים הוא קהילה של קהילות שבנויה על מרכיבים שמעבר לחינוך ושנתמכת על ידי פעילות קהילתית רצינית וענפה – במקרה שלנו רוחנית-דתית-יהודית-ליברלית. אבל הפעילות יכולה להיות גם נתמכת על ידי הזרם השמרני אורתודוכסי. במקרה כזה המודל יהיה אותו מודל, רק הערכים יהיו שונים. היום מתקיים בארץ שיח ציבורי ער בנושאים כמו חילוניות מול דתיות, בשאלות מה זו בכלל קהילה ולמי שייכת התרבות היהודית. הנושאים הללו מעסיקים גם את מערכת החינוך, במיוחד בחלקיה הפלורליסטיים”.

מאיר אומר שלפני 25 שנה רק בודדים עסקו בנושאים הללו, והיום יש יותר מ־200 ארגונים שעוסקים בחינוך פלורליסטי-יהודי בישראל: “זה אמנם לא הזרם המוביל בארץ, ואם תשאל חיפאי ממוצע אם הוא מכיר מוסד פלורליסטי כזה או אחר בארץ יש להניח שהוא לא יידע, אבל השיח הוא ער. השיח מגיע גם ממקום תרבותי טוב, כולל מהתקשורת, ולצערי גם מהמקום הרע, הפוליטי, שלוקח את הדברים להקצנה דתית ולהדתה. עם כניסתי לתפקיד לפני כשנה וחצי היה לי ברור שסדר היום שלנו צריך לכלול את המודל הזה, שתמיד היה ב־DNA של ליאו באק. אנחנו פשוט צריכים לדעת לשמר ולתחזק אותו. באחת מהפעמים שבהן נסעתי עם חברי הצוות שלנו לסמינר בירושלים אמרתי להם שמוטלת עלינו כמחנכים האחריות לספר את הסיפור היהודי לתלמידים. אמרתי להם ‘זו כבר לא פריבילגיה. אם אתם לא תספרו את הסיפור זה, לא יהיה אף אחד אחר שיעשה את זה’. במערכות החינוך בארץ מתקיימת היום מלחמת נראטיבים איזה סיפור התלמידים ישמעו על מדינת ישראל – על דמוקרטיה או על יהדות. האם הם יחברו בין יהדות לזכויות אדם? האם הם יחברו בין תרבות יהודית לצדק חברתי? המודל של ליאו באק נותן מענה לכל השאלות הללו”.

מתנ"ס ליאו באק. "אנחנו מקיימים פה תפישה שיכולה להוביל את מערכת החינוך בישראל קדימה בשני העשורים הקרובים לפחות” (צילום: דנה כהן)

שלב הבדיקה

הפניות שהגיעו אל מאיר לא הפתיעו אותו ואף שימחו אותו מאוד. הוא מקווה שהבדיקות שייעשו אכן יצדיקו את המאמץ. פנייה אחת הגיעה מיזמ”ה (יהדות זמננו מורשת העם) במודיעין, שהיא עמותה ברוח התנועה הרפורמית – יהדות מתקדמת בישראל ומפעילה גני ילדים מגיל שנה וחצי ועד גיל גן חובה בשיתוף עם מינהל החינוך של עיריית מודיעין, עם משרד החינוך ועם בית הספר היסודי ממלכתי יזמ”ה-תל”י שבו לומדים 500 תלמידים.

“פרט מעניין הוא שבית הספר היסודי שלנו הוקם במקביל לבית הספר היסודי במודיעין, כך שאנחנו בקשר מאז”, אומר מאיר, “אין שם עדיין חטיבת ביניים ובית ספר תיכון, והם היו רוצים להשלים את המהלך ביחד איתנו. בית הכנסת שלהם נמצא בנפרד מבית הספר ואין שם באמת חוויה אחת כמו בליאו באק. אצלנו למשל הרבנים של בית הכנסת הם גם רבני בית הספר”.

הפנייה הנוספת הגיעה מקהילת קודש וחול בחולון, שהיא קהילה צעירה שמגדירה את עצמה כבעלת קול פלורליסטי-שוויוני המקדמת ערבות הדדית, זהות יהודית ליברלית ואחריות חברתית וסביבתית. גם קהילה זו היא חלק מהתנועה הרפורמית – יהדות מתקדמת בישראל. יש לה שלושה גנים ומסלול צומח בתוך בית ספר קיים שמפוקח על ידי משרד החינוך ועיריית חולון. בשנת הלימודים הקרובה ילמדו במסלול הזה כיתות א’-ה’.

מהו השלב הבא בתוכנית הזו מבחינת ליאו באק?

“ראשית, מדובר בתוכנית שתצא לפועל רק בשנת הלימודים תשפ”א ולא בשנה שבפתח. כעת אנחנו צריכים להיכנס לשלב הבדיקה, ובכך נשקיע אנרגיה השנה. ניכנס לכיתות, נכיר את ההורים ואת הרשויות המקומיות, וצריך לעשות מיפוי שוק ופעולות שיווק. כבר השנה העסקנו עובד במשרה כדי לעבוד על הנושא. בשנה הקרובה נשלח לקהילות הללו איש מטעמנו שיביא את רוח המרכז החינוכי ושיעזור מול הרשויות וההורים, לא רק מבחינה טכנית אלא גם מבחינה רעיונית. הוא גם ייצור את הקשר עם החברה למתנ”סים ואולי גם ינהל את אחד מהקמפוסים”.

מהם הסיכויים שליאו באק יפתח עוד סניפים?

“נבדוק את המשמעות של פתיחת רשת בתי ספר ונקיים בדיקת היתכנות לעומק. השיקולים הם משפטיים וכלכליים. יכול להיות שהמודל יהיה כזה שליאו באק יכשיר את המורים שלהם ויספק את תוכניות הלימודים, וכל אחד יהיה אחראי לעצמו. ההחלטה הסופית תיפול רק בסוף שנת הלימודים הקרובה”.

בהקשר הזה אי אפשר שלא להזכיר את ניסיון העבר, עם בתי הספר ויצו וכפר גלים, שדווקא לא מבשר טובות.

“הקשר עם שני בתי הספר הללו הציל אותם למעשה. זה שבסוף זה לא שרד זה לא אומר שהעבודה לא היתה מוצלחת. עד כמה שאני מבין, אז לא הביאו את החזון במלואו אלא הלכו רק על הפלח החינוכי. נכון שאנחנו טובים מאוד בזה, אבל הערך המוסף שלנו שאין לאחרים הוא השילוב בין קהילה, רוחניות וחינוך. זה מה שרוצים במודיעין ובחולון. אם היה מדובר רק בחיפוש של בית ספר מצוין, אז יש את גימנסיה הרצליה שהיא הרבה יותר קרובה מליאו באק, ולא צריך להגיע לחיפה בשביל זה. אני לא ממעיט מערכו של בית הספר שלי – הוא אחד מהטובים בחיפה, אם לא בישראל – אבל מי שרוצה רק להקים חטיבת ביניים או תיכון לא נוסע 150 ק”מ כדי לבדוק היתכנות. המודל הזה למיטב ידיעתי לא קיים בישראל וגם לא בעולם”.

ליאו באק קיבל פניות נוספות, אך לדבריו של מאיר הוא נאלץ להגיד לפונים להמתין: “נבדוק במודיעין ובחולון, ולפי זה נחליט איך ממשיכים הלאה. אני מתכנן להיות בתפקידי 20 שנה, ואני לא ממהר לשום מקום ובטח לא רוצה לעשות משהו בחופזה. הביקוש למודל שלנו מראה שיש פה חזון שעונה על צורך עצום, גם של בתי ספר וגם של בתי הכנסת והמרכזים הקהילתיים השונים. לטעמי אנחנו מקיימים פה תפישה שיכולה להוביל את מערכת החינוך בישראל קדימה בשני העשורים הקרובים לפחות”.