מנהל בית הספר הממלכתי עין הים ברוך יעקבי חושף את סודו של בית ספרו בספר שכתב ונושא את השם "לומדים לשחק – חינוך משחקי כמעשה של חירות". בספר, שבו 245 עמודים ושייצא לאור בקרוב בהוצאת רסלינג, מותח יעקבי ביקורת על מערכת החינוך וכותב: "בשעה שבישראל ניטש ויכוח על אודות הרלוונטיות של מערכת החינוך, חינוך משחקי מציג אלטרנטיבה רדיקלית לשינוי. חינוך משחקי מערער על הנחות היסוד של החינוך המדיד הרווח היום, הוא מציב סדר יום חינוכי חדש, עיסוק באדם וביחסים בין לומדים כמהות העשייה החינוכית".
יעקבי, ספר כותבים על פי רוב לאחר הפרישה. מה גרם לך לכתוב אותו דווקא עכשיו?
"הגעתי לעין הים לפני 16 שנה, והספר הזה הוא סוג של סיכום ביניים ומבט לעתיד. השטח החינוכי מתעניין מאוד במה שקורה אצלנו. בעשור האחרון ביקרו בבית הספר יותר מ-1,000 איש – הורים לילדים שמחפשים אלטרנטיבה בחינוך הציבורי, מנהלי בתי ספר, מנהלי מחלקות ואגפי חינוך ברשויות מקומיות ועוד. בית הספר מוצף בפניות לביקורים, והרגשתי צורך לספר את הסיפור שלנו כדי שגם אחרים יוכלו ללמוד ממנו".
מהו הנושא המרכזי שעמו אתה מתמודד בספר?
"לימוד תוך כדי משחק. הרבה הורים ואנשי חינוך שאלו אותי לאורך השנים איך אפשר לשחק בזמן שלומדים בשיעור? התפישה בציבור היא שלשחק זה לא רציני ושזה ההיפך מלימודים. מי שיקרא את הספר יוכל להבין את העומקים של התפישה המשחקית. בשורה התחתונה ניתן לומר שילדים אוהבים לשחק וללמוד, וזה משפיע על האווירה בבית הספר ועל ההישגים. בעין הם מדברים ששפה אחרת".
רוצים להישאר מעודכנים?
בספר אתה מותח ביקורת על מערכת החינוך. האם הביקורת נובעת מתסכול על כך שהחינוך תקוע או מרצון לראות שינוי?
"עין הים מייצר כבר שנים אלטרנטיבה לחינוך הרווח, שרובו הוא חינוך מדיד. אנחנו מאמינים שבתוך מערכת החינוך יש אפשרויות לתפישות שונות, ומשם באה הביקורת. הרי אנחנו באים מתוך החינוך הציבורי ונמצאים תחת פיקוחו. השאיפה במערכת החינוך צריכה להיות לשיח פלורליסטי, שאנשי חינוך יוכלו ליהנות מריבוי התפישות החינוכיות ולא מצמצום שלהן".
בשנת 2003, כשיעקבי נכנס לבית הספר, למדו בו 130 תלמידים בלבד והוא עמד על סף סגירה. היום לומדים בו 340 תלמידים. "אחת מהמהפכות הגדולות שהחינוך המשחקי הביא לחיפה היא האינטגרציה מרצון בין שכונות העיר", אומר יעקבי, "הוא ייצר סוג של מוביליות הפוכה. בחיפה בדרך כלל תלמידים מבתי הספר באזור החוף שואפים ללמוד למעלה, בבתי הספר שעל רכס הכרמל, ואילו פה נוצר מצב הפוך – אנשים מהרכס באים לבית ספר בקו החוף כדי ללמוד לשחק. מי שרוצה להבין מה קרה שיקרא את הספר".
עטיפת הספר "לומדים לשחק – חינוך משחקי כמעשה של חירות"
אורית
אני מקווה מאוד שביתי הקטנה תצליח להיכנס לשם. שמעתי רק דברים טובים על בית הספר