שנת הלימודים תשפ"ה אמורה להיפתח בעוד פחות משבועיים, ו-45 אחוז מבתי הספר בחיפה לא ממוגנים במיגון מלא, כאשר 15 אחוז לא ממוגנים כלל – כך עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על פערי המיגון במוסדות החינוך בארץ על רקע מלחמת חרבות ברזל.
המסמך נכתב לבקשתו של יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ח"כ יוסף טייב כחומר רקע לוועדה לקראת דיון בנושא פערי המיגון במוסדות החינוך. המסמך אמנם מתבסס על נתונים מראשית המלחמה, אך גורמים במשרד החינוך אומרים כי מאז לא חל שינוי משמעותי.
במסמך צוין כי פערי המיגון במוסדות החינוך בחיפה עומדים על 33 אחוז, שהם שטח המיגון החסר מתוך שטח המיגון הנדרש. רק בירושלים הנתונים גרועים יותר, ושם הפער עומד על 35 אחוז. במסמך מובאים נתונים מניתוח ואומדן שערך משרד החינוך, ולפיו חולקו המוסדות לחמש קטגוריות לפי רמת המיגון שלהם: ללא מיגון, מיגון נמוך (מיגון של 50-1 אחוז ביחס לנדרש), מיגון חלקי (79-51 אחוז ביחס לנדרש), מיגון מלא (120-80 אחוז ביחס לנדרש) ומיגון פלוס (מיגון של 121 אחוז ויותר ביחס לנדרש). לפי הנתונים, רק 55 אחוז מהמוסדות בחיפה ממוגנים במיגון מלא ובמיגון פלוס.
עוד עולה מהמסמך כי לצד פערי מיגון שמקורם במוסדות חינוך ישנים שנבנו שלא לפי תקן המיגון הנוכחי, גם כיום ולאורך העשורים האחרונים נבנים מוסדות חינוך חדשים לפי תקנים שאינם בהכרח מבטיחים מרחב מוגן תקני מספק עבור כל התלמידים ואנשי הצוות במוסד.
"קיימת זיקה בין המדיניות העקרונית בדבר קיום לימודים מלאים בתקופת מלחמה לבין מדיניות המיגון של מוסדות החינוך", נכתב במסמך, "ככל שמקבלי ההחלטות מבקשים לאפשר חזרה ללימודים מלאים של כל התלמידים בארץ או של תלמידים באזורים מסוימים, גם לאחר שפורצת מלחמה ('שגרת חירום'), הרי שנדרשת מדיניות מיגון המבטיחה מרחבים מוגנים תקניים מתאימים לתלמידים ולאנשי הצוות החינוכי. יש לתת את הדעת לכך שמלבד המרחב המוגן הפיזי קיימים שיקולים נוספים הקשורים לאפשרות ההתמגנות במוסדות החינוך ולהיתכנות לקיום לימודים בתקופת מלחמה, ובהם זמן ההגעה למרחב מוגן, גיל התלמידים, מספר התלמידים ורמת הבטיחות של דרכי ההגעה למרחבים המוגנים, דרך ההגעה אל המוסד וממנו, צירי הסעות תלמידים ותחנות ההמתנה, היחס בין מספר התלמידים למספר אנשי הצוות שיכולים ללוות את התלמידים אל המרחב המוגן, ורמת הכשירות של התלמידים ואנשי צוותי ההוראה להתמודדות בתרחישים השונים".
במחקר נכתב כי אין בידי משרד החינוך נתונים על מצב המיגון בגני הילדים וכי ביצוע סקר בגני הילדים כפי שבוצע בבתי הספר הוא בלתי אפשרי מבחינה ביצועית ומכרזית בשל המספר הגדול של גני הילדים, והמשרד בוחן כיום שיטה אחרת שתתבסס על דיווח של הרשויות המקומיות.
ננו
היו 18 שנים מסיום מלחמת לבנון השניה לטפל בנושא. היה ברור כשמש שנגיע בשלב כלשהו למלחמה קשה. לכן זו הזנחה נוראית
לפטר את הגראטרי
יונה יהב היה ראש העיר אחרי לבנון השנייה במשך 14 שנה 2006-2018 ולא הנה מקלט ציבורי אחד בחיפה.
אתה הראש עיר – אתה אשם.