כאשר נכנסה מלי חדיף מסיקה להתגורר בדירתה החדשה, שבה זכתה במסגרת מיזם "מחיר למשתכן", בפרויקט הפינוי-בינוי בקרית אליעזר, היא היתה בטוחה שעשתה את עסקת חייה. לפני המעבר לחיפה, בחודש אוגוסט 2020, היא לא נתנה מקום למקריות ופנתה מיוזמתה לגורמים בעיריית חיפה כדי לראות מה הולך לקרות בשכונה, איזה פיתוח סביבתי מתוכנן ומה יהיה על חינוך ילדיה.
"היינו פעילים מאוד לפני שהגענו לחיפה כי לא רצינו להגיע אל הלא נודע", מספרת חדיף מסיקה, "בעירייה נורא רצו אותנו, ממש היה חשוב להם למשוך אותנו לפה. פנו אלינו מעמותת ארץ-עיר וגם גורמים במינהל החינוך. היה פה גן של משרד התמ"ת שנסגר, ובעירייה אמרו שבגלל שבאים לכאן תושבים חדשים צריך לבנות להם גנים חדשים. כך קיבלנו את הגנים יונה ונקר. אפילו קיבלנו את זה בכתב".
עם מי היית בקשר במינהל החינוך?
"סיגל ציוני קבעה איתנו פגישה שבה השתתפו כמה אמהות תושבות חדשות בפרויקט ברחוב מייק בראנט. היא הגיעה למפגש באחד מהבתים בשכונה, ויצאנו כולנו מחוזקות. אפילו פתחנו כולנו קבוצת ווטסאפ. בהתחלה היא הראתה התעניינות, הבטיחה לנו הבטחות מפה ועד לפלנד. היום היא כנראה העבירה את הקבוצה לארכיב כי היא אפילו לא קוראת את ההודעות שאנחנו שולחות בה. זוהי אכזבה ממש גדולה. לפני כחודש היינו בפגישה עם ראש העיר עינת קליש רותם בהדר, לשם היא זימנה את תושבי השכונה. כשדיברנו על הגנים היא אמרה 'בסוף אתם תהיו מרוצים'. ההרגשה היתה שהיא בעצמה לא ידעה מה קורה".
למה ראש העיר זימנה אתכם למפגש?
"כי יש בחירות עוד מעט. היא לא חיפשה דווקא את ההורים של ילדי הגנים האלה, במקרה שמענו על המפגש והיה חשוב לנו לשמוע אותה. כשבאתי לפה בתקופת הקורונה, בעירייה הראו אכפתיות ורצון, ופתאום, חודש לפני ההרשמה לשנה הבאה, שמענו שבגנים שלנו התקיים סיור של קליש רותם עם בית הספר הדו לשוני ועם בית הספר עופר. לנו לא סיפרו כלום, לא היתה שום שקיפות, ושמענו על מה שהולך לקרות פה ממקורות אחרים, לא מהעירייה. הוחלט שנותנים את המבנים של בית ספר מזור ואת הגנים יונה ונקר לטובת הדו לשוני ועופר, ואותנו מוציאים משם. בהתחלה אמרו לנו שהגנים שלנו יהיו בבית הספר יבניאלי. גם בהרשמה הכתובת היתה של יבניאלי, ומבחינתי זה לא היווה בעיה כי הבן הגדול שלי לומד בבית הספר, ולשלוח שניים לאותו מקום אפילו היה מקל עלי. אבל לפני שבועיים התקשרו ואמרו שהגנים לא יהיו ביבניאלי אלא בבית הספר דרור, ונשאלתי אם אני מעוניינת. השבתי בשלילה".
למה?
"אין לי מה לחפש בדרור, זה לא קרוב אלי הביתה, ואין לי שום קשר לשם. הגן האלטרנטיבי שהוצע לנו נמצא בסוף הטיילת, אבל שמענו עליו חוות דעת לא טובות, ואני לא מוכנה לרשום את הבן שלי לשם. בעצם נשארתי קירחת מכאן ומכאן. אתמול (רביעי) התקשרתי לעירייה וביקשתי שיתנו לי להירשם לגן משחק, כי הם לא נתנו לי אופציה טובה. אם כבר מרחיקים אותי מהבית שלי, אני מוכנה לצאת יותר רחוק מהשכונה, אבל לגן שאני אבחר אותו. ענו לי שההגרלה כבר היתה ושזו הבעיה שלי שלא נרשמתי אליה. למה שארשם כשאני יודעת שיש לי גן ביבניאלי? בקיצור, אמרו לי 'בעיה שלך'. זה כל כך מתסכל. ישבתי בעבודה ובכיתי כמו ילדה קטנה. למה אני צריכה את זה? לפה הבאתי את הילדים שלי? לחינוך הזה? למה?".
העלית פוסט לפייסבוק ואי אפשר היה להתעלם מהתסכול הרב שהבעת בו.
"הגעתי למצב שהייתי חייבת להוציא החוצה את כל התחושות. בדרך כלל כשאני כותבת, אני חושבת על כל שורה, מוחקת מיליון פעם, ואילו הפעם הכל יצא מתוך הלב. באתי לפה כי הבטיחו לי הרים וגבעות, והכל נראה ורוד. קניתי את הדירה הזו להשקעה, חשבתי להשכיר אותה ולהמשיך לגור במרכז, אבל ציירו לנו תמונה כל כך יפה שאמרתי לבעלי 'בוא ננסה, מה אכפת לנו. יש לנו בית משלנו, והולך להיות לנו ממש טוב'. נתנו לנו להבין שבגלל שאנחנו תושבים חדשים בעיר ישקיעו בנו, או לפחות בחינוך ילדינו. אז מה קרה לתושבים החדשים? אנחנו עוד לא הלכנו, אנחנו פה. פתאום אנחנו לא צריכים גנים? או שאנחנו כבר לא תושבים חדשים? היום אני מקללת את עצמי על שהגענו לפה".
לא הכל רע פה.
"את מכירה את חיפה טוב ממני, כלום פה לא בסדר. המיקום שלנו הוא מעולה – אנחנו יושבים על ציר מרכזי, יש לנו רכבת, אנחנו קרובים לים – אבל השכונה מוזנחת מאוד ולא מטופחת. אני משלמת ארנונה של 1,600 שקל לחודשיים על דירת ארבעה חדרים. בחולון שילמתי 800 שקל – חצי על אותו גודל דירה. כלום פה לא מטופח, כלום לא מושקע, וכרגע עקב האכילס שלי זה חינוך. על זה יקום וייפול דבר. אני יכולה לשרוד את ההזנחה, אבל בכל הקשור לחינוך אני לא מוכנה לספוג. אלה הילדים שלי".
בסוף הפוסט את נותנת להבין שאת חושבת לעזוב.
"כרגע עדיין לא, אבל אני מאוד בדרך. הבוקר דיברתי על זה עם בעלי. אם לא יהיה לי חינוך ראוי לילדיי, לא אשאר כאן. אני לא רוצה לעזוב, יצרתי לי פה קהילה מדהימה של אנשים שבאו מכל מיני מקומות בארץ, אבל לא בכל מחיר".
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "גני נקר ויונה, שהם גני טרום חובה וחובה, יפעלו במתחם שיותאם עבורם בבית הספר דרור. הילדים יעברו לבית הספר עם צוותי הגן המוכרים להם, תוך שמירה על הדמויות החינוכיות המשמעותיות להם ועל רצף חינוכי מיטבי במעבר מגני טרום חובה לחובה ולאחר מכן לכיתות א'. יצוין כי במשאל שאותו ערכה העירייה בקרב ההורים הביעו מרביתם שביעות רצון מהשיבוץ וממיקום הגנים. יתר ההורים, שביקשו לשבץ את ילדם בגנים אחרים, ישובצו ככל הניתן בגנים שביקשו".
עיריית חיפה הורסת את העיר חיפה - 400 בכירים בשכר עתק!!
הכסף לפיתוח נשדד על משכורות עתק ל-400 בכירי עיריית חיפה ו-2500 הגמלאים שלה שמקבלים 12-15 אלף ש' לחודש…
כש-350 מליון שקל הולכים לפנסיות עתק זה על חשבון טיפוח ופיתוח מבני ציבור לכן כל חיפה בקפאון
כל ראשי העיר מאוימים על ידי ועד העובדים וכדי לקבל שקט תעשייתי הם נכנעים להטבות ושערוריית השכר
אריה
רציתי להבין. את אומרת שקנית את הדירה להשקעה זאת אומרת שאת רוצה להשכיר,כלומר לגבות כסף ממשפחה אחרת על דירה במקום כזה גרוע להבנתך. אז איך את מעזה לאמלל משפחה אחרת ועוד לגבות כסף על זה?
שוש
אז שבי איתם בבית. מפונקת
אנונימי
מאיפה באת גברת?בטח מאיזה שכונת עוני במרכז? לא טוב לך פה את מוזמנת להתעופףףףףףף
זיו
נתנו לכם הצעה מצויינת בית ספר דרור המוביל בשכונה ולצאת מהמאורה שנכנסת אליה יבניאלי….. אז שבי בשקט או חזרי ומהר למקום שממנו באת! מי הבטיח לך? הרים וגבעות? וא לדאבוני לא אחת שיכולה לרומם שכונה אלא להיפך!
ממממ
לקחת לה את הדירה בחסרה להחזיר לה את הכסף ולתת למשפחה אחרת ראוייה שמעריכה ומגיע לה לקבל דירה במחיר למשתכן .כפויית טובה גועל נפש ישראלים אי אפשר לרצות אין
איזי
הדו לשוני יקדם את השכונה ולא דיור למשתכן" ,גזענים לא חסרים בשכונה!
דינה
לדעתי המרחק מביתך לדרור קרוב יותר אז מה הבעיה????
יגאל
בבונים כך זה נשמע!
רז
אני לא מאמין שעברת מחולון לקרית אליעזר.
זה כמו שחיפאי יעבור לג'סי כהן.