בית ספר חדש נולד בחיפה

"כשפותחים בית ספר חדש חייבים להתנהל בשני נתיבים – האחד של גמישות פדגוגית והשני של ניסוי וטעייה אמיצים”. כך אומר מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך ד”ר סער הראל. בשבועות האחרונים הוא וראש מינהל החינוך בעירייה אילנה טרוק מסתובבים כמו חתן וכלה ביום חתונתם. בעוד פחות מחודשיים ייפתח בשכונה החדשה נאות פרס שבמערב העיר בית ספר יסודי חדש. בשיחה עם השניים ביקשנו לברר מה המשמעות של פתיחת בית ספר חדש לחלוטין, הישר מהניילונים: האם מדובר בתהליך מסובך יותר מאשר הכנת בית ספר ותיק לפתיחת שנה? וכיצד משתפים פעולה שני גופים שלכל אחד מהם אג’נדה משלו?

בית הספר נאות פרס עתיד להיות, לפי ההבטחות, העידית של בתי הספר היסודיים בעיר ויושקעו בו מיטב הטכנולוגיות העכשוויות, כיאה למוסד חינוכי הנבנה במאה ה־21. שם רשמי עדיין אין לו, והוא נושא בינתיים את שם השכונה.

הראל: “פתיחת בית ספר חדש היא לא מעשה בלעדי של משרד החינוך. זוהי עבודה משותפת עם העירייה, עם ההורים ועם הקהילה, אחרת זו היתה משימה מורכבת וקשה מאוד. למעשה גם כך זו משימה מורכבת”. להראל ולטרוק זהו בית הספר הראשון שאת בנייתו הם מלווים מרגעיו הראשונים. הפיקוח של שני הגופים על העבודות הוא הדוק ויומיומי, והציפייה, בהתאם לכך, היא לאפס תקלות.

עשרות שנים עברו מאז שנפתח בית ספר ממלכתי חדש. כמה תלמידים יהיו בו ב־1 בספטמבר? מי יהיה המנהל? ומי ירכיב את צוות המורים? כל אלה הן תעלומות המעוררות התרגשות, ובד בבד גם תחושת אחריות גדולה ותקווה שהכל יתנהל כשורה. את ההתרגשות לקראת הפתיחה ניתן לשמוע בקולותיהם של סער וטרוק כאשר הם מתארים, כל אחד מזווית ראייתו, את התהליך.
טרוק: “ישבנו ביחד, הראל ואני, וחשבנו מה יהיה הדבר הנכון ביותר עבור בית הספר החדש? מה תהיה הייחודיות שתבדיל אותו משאר בתי הספר בעיר ואיך הוא ישתלב בסביבה שלו. החלטנו שהוא יהיה בית ספר לספורט ולמדעים”.

למה בחרתם דווקא בנושאים אלה?

“בגלל כל המתקנים והגופים שנמצאים בסביבת בית הספר שבהם הוא יוכל להיעזר, כמו פארק מדעי החיים, המרכז הטכנולוגי העירוני ופארק מת”מ. בנוסף יש באזור מרכזים שניתן להתאמן בהם כמו האיצטדיון העירוני ומרכז הטניס. אנחנו מתכוונים גם לבנות שם את אולם הספורט הגדול ביותר בעיר עם 1,000 מקומות. בהתחשב במציאות הזו מתבקש היה לקבל את ההחלטה שבית הספר ינצל את המשאבים הסביבתיים הקיימים”.

ד"ר סער הראל (צילום: שושן מנולה)

דרך ארוכה לתפוסה מלאה

כשעולה שאלת קצב ההרשמה של תלמידים לבית הספר, הטון האופורי משתנה במקצת. "חשוב לציין שאת ההרשמה לבית הספר בנאות פרס פתחנו רק באפריל, אחרי חג הפסח, כשראינו שהבנייה התקדמה יפה", אומרת טרוק, "בשאר בתי הספר היסודיים ההרשמה נגמרה כבר בפברואר, כך שההבדל בין נתוני הרישום לבתי הספר האחרים לבין זה שבנאות פרס הוא עצום. פתחנו את ההרשמה לכל טווח הגילים מכיתה א’ ועד כיתה ו’, ואפשרנו לכולם להירשם כדי לקבל תמונה עדכנית של מצב התלמידים בשכונה. בשנה הראשונה בית הספר יהיה על אזורי עירוני (בשונה מבית ספר על אזורי רגיל, שקולט תלמידים גם מחוץ לחיפה, כמו בתי הספר בסמ”ת ורעות לאמנויות; ש"מ). בתחילת חודש יוני היו לנו כבר 60 תלמידים רשומים, שזה לא רע בכלל לשנה ראשונה. אני כבר יכולה לומר שבשנה הראשונה אין סיכוי לכיתות מלאות, מלבד כיתה א’ שהיא מלאה לגמרי”.

טרוק מבטיחה שגם כיתות ב’ ו־ג’ ייפתחו בשנה הבאה, אבל לגבי כיתות ד’-ו’ היא לא מוכנה להתחייב: “ביקשנו ממי שרוצה להגיע לכיתות אלה ולא גר בשכונה שיירשם פעמיים – פעם אחת בבית הספר שבו הוא לומד כעת ופעם אחת בנאות פרס. לפי מספר התלמידים שיהיה רשום לקראת תחילת שנת הלימודים נחליט אם לפתוח עוד כיתות. נסביר להורים את המצב ונקבל החלטה משותפת. מה שאפשר כבר להגיד זה שבית הספר ייפתח בכל מקרה. האם הוא יהיה בית ספר צומח או שילמדו שם מהתחלה בכל שכבות הגיל – את זאת נדע רק סמוך לפתיחת שנת הלימודים”.

לדבריה, בכל חצי שנה מאכלס את השכונה החדשה גל נוסף של תושבים, כך שהיא אופטימית. גם במשרד החינוך לא מתרגשים יותר מדי מהמספר הקטן של תלמידים שנרשמו עד כה. הראל: “אני חושב שייקח זמן עד שבית הספר יגיע לתפוסה מלאה, וצריך אורך רוח. מה שמהותי בעיני יותר מכל ביחס לבתי ספר צומחים הוא שצריך לגשת לעניין ברגישות תואמת ובתפישה שהיא פחות פטרונית ויותר לומדת מהשטח. מנגד, צריך לדעת לשים גבולות שיאפשרו מרחב פעולה מקומי. המצב האידיאלי לבית ספר יסודי בסדר הגודל של נאות פרס הוא בין שלוש לארבע כיתות בכל שכבת גיל”.

בבית ספר צומח תקן התלמידים הוא קטן יותר מאשר משרד החינוך דורש, ולכן התקציבים גם הם נמוכים בהתאם. האם העירייה מתכוונת לממן שעות לימוד מתקציבה?

טרוק: “מטבע הדברים, בגלל שבית הספר יהיה בתקן חסר בשנה הראשונה כמו בכל בית ספר חדש שנבנה, אנחנו בהחלט נצטרך לסייע במימון שעות הלימוד. בדרך כלל לבתי הספר היסודיים אנחנו לא מוסיפים תקציב, אבל בשנה הראשונה נהיה חייבים לעשות את זה, כי כשיש תקנים חסרים משרד החינוך לא נותן את מה שצריך. בדרך כלל בשנה השנייה מגיעים כבר תושבים נוספים לשכונה והמצב מתאזן – תקנים מול מצבת התלמידים”.

על המבנה החדש היא מוסיפה: “זה יהיה בית הספר החדיש ביותר בחיפה. הוא נבנה לפי הסטנדרטים המתקדמים ביותר של משרד החינוך, עם מסדרונות רחבים מאוד ועם כיתות רחבות יותר מהכיתות הרגילות. לשם השוואה, אם בעבר כשבנו את בתי הספר בעיר התקן היה 42 מ”ר לכיתה, בנאות פרס התקן הוא בין 56 ל־60 מ”ר לכיתה. זה הבדל עצום. הוא גם יהיה אחד מבתי הספר המשופעים ביותר בחניה, כי הוא נבנה מול האיצטדיון העירוני ומספר החניות שם מספיק בהחלט לבית ספר יסודי”.
טרוק אומרת עוד כי בית הספר הוגדר כקהילתי, “ולכן תפעל שם המערכת הקהילתית הרב תחומית שלנו. נפתח בבית הספר גם צהרון וגם חוגים, ובהם הכנת שיעורים. נעודד את ההורים ואת התלמידים להגיע לפעילויות אלה”.

אילנה טרוק (צילום: דוברות עיריית חיפה)

הזדמנות חד פעמית

על הנייר נראה עתידו של בית הספר החדש מבטיח, אבל סער סבור שמעבר למבנה המודרני, למעבדות שהן המילה האחרונה בתחומן ולציוד הרב, בית הספר יקום וייפול על דבר אחד מרכזי – תפקודו של המנהל. הראל: “הדבר הראשון שמעסיק אותי בהקשר של פתיחת בית הספר הוא המנהל, והעירייה ואני ממוקדים בבחירת המנהל הנכון, הטוב והמתאים ביותר, האיש שיוכל להוביל את בית הספר, כי מדובר בהזדמנות חד פעמית. מעט אנשים זוכים להקים בית ספר, וצריך לבחור באדם עם שאר רוח, שיש לו חזון חינוכי ושהוא בעל תפישה פדגוגית רחבה ויכולת להנהיג. אנחנו עסוקים עכשיו בבניית פרופיל של המנהל שנרצה לראות בתפקיד, והמטרה היא למצוא את הטוב ביותר”.

האם תעדיפו מנהל ותיק או צעיר עם פחות ניסיון?

“אני לא נעול על מנהל ותיק או חדש. אנחנו נרצה לראות אדם שמדבר חינוך, שמבין את המשמעות של הצמחת בית ספר בתוך קהילה, שמכיר היטב את התפישה הגילאית של בית הספר היסודי, שיודע לעבוד בתוך מרחב הטרוגני ובעיקר שמבין את המשמעות של בניית וגיוס צוות. צריך להבין שזה לא דבר של מה בכך לבנות בית ספר מצד המנהל. לא מדובר בכניסה לתוך צוות קיים ולא מקבלים שביל סלול מן המוכן – המנהל צריך לחצוב את השביל בעצמו. למנהל כזה צריכה להיות יכולת להסתכל לאחור ולראות שהצוות הולך איתו, ובמובן זה הוא צריך להיות איש צוות שיודע לגייס אנשים, לדבר איתם ולדרוש מהם לעמוד ביעדים ולהגיע אליהם. הוא צריך מצד אחד לדעת לייצר חזון ברור ומוצק, ומצד שני להיות מספיק רגיש להבין שמדובר בבית ספר צומח שחייבים להיות בו גמישים”.

המנהל האידיאלי, לתפישתו של הראל, נבחן בעיקר ביכולתו לבנות מערכת קשרים בין אישית: “בשלב הראשון הוא יצטרך לבנות לעצמו חדר מורים מאמין, מחויב ומקצועי. בשלב השני הוא יצטרך לבצע בנייה עמוקה של הנהגה הורית מסביבו, שתומכת בו ומייצרת איתו שיח משותף לגבי התפישה הבית ספרית. הוא יצטרך לקבוע איפה יהיו הדגשים ומי האי הקהילה שבית הספר משתייך אליה, ואז לגייס אותה. בית ספר הוא לא אי מנותק מהסביבה”.

האם בחירת המורים היא גם חלק מתפקידו של המנהל בבית הספר החדש?

“בחירת המורים תיעשה לא רק על ידי המנהל. הוא אמנם יהיה בצוות המוביל ושותף מלא בבחירתם, אבל גם אנחנו והעירייה נהיה שם ונלווה אותו. גם כאן אני לא נעול על מורים ותיקים או חדשים אלא בעד תמהיל. אני לא רוצה שחדר המורים יורכב רק ממורים שמלמדים בפעם הראשונה בבית ספר. אני רוצה שיהיו לצדם מורים ותיקים שרוצים להתחדש. אנחנו בעד קיום של גמישות פדגוגית לצד בנייה של קווים מנחים ברורים לאן רוצים ללכת”.

מצד אחד אתה מדבר על גמישות ואוטונומיה ומצד שני אתה תהיה מעורב אישית בכל צעד שיתבצע שם. איך זה מסתדר ביחד?

“אני ארצה לראות בבית הספר את המרחב שמאפשר יצירתיות ואת היכולת של המנהל להוביל ולהיות מספיק חכם כדי לייצר את המתווה, את המסגרת ואת המרחב האוטונומי הניהולי שלו. מבחינתנו ניתן לו את כל מה שאפשר”.

על פניו נראה שהציפיות שלכם מבית הספר ומהצוות הן להיות הטובים ביותר כבר מלכתחילה. אתה לא חושש שדווקא זה עלול להוביל לכישלון?

“ברור לי שמדובר בבית ספר צומח, ולכן ייקח זמן עד שנוכל לומר אם זו הדרך שבה רצינו ללכת, אבל מה שיתבצע עכשיו זה הנחת התשתית, וככל שהיא תהיה עמוקה יותר, מקצועית יותר ומותאמת טוב יותר, כך יצטרכו להשקיע בה פחות בהמשך, ואז אין לי ספק שבית הספר יצליח”.

בית הספר בשכונת נאות פרס (צילום: שושן מנולה)