"אי אפשר להגיד 'אני ערכי, אבל אתה לא יכול להתקבל כי להורים שלך אין כסף“

במועד הריאיון עם מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך ד"ר סער הראל עדיין לא היה ידוע אם שנת הלימודים תשפ"ג תיפתח כסדרה ב-1 בספטמבר. למרות אי הוודאות, במסדרונות בניין הטיל – מקום מושבו של המחוז – דווקא שרר שקט. האם זהו השקט שלפני הסערה? קשה לדעת. האווירה, למרבה הפלא, היתה רגועה. מפקחים רבים היו באירועים מחוץ למשרדים, ורבים מהם נותרו סגורים. פה ושם צלצל הטלפון, אבל לא הורגשה תכונה מיוחדת.

הראל, לדבריה של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, "מערכת החינוך מתמודדת עם משבר חמור בכוח אדם שהתעצם בשנים האחרונות ומסכן את עתידה של מערכת החינוך". לפי נתוני המשרד שפורסמו לאחרונה, במחוז חסרים 457 מורים. איך ניתן לפתוח כך שנת לימודים בצורה תקינה?

"הנתונים הם כאלה שבאמת אנחנו מדברים על אירוע מורכב שבו חסרים מורים. הקורונה האיצה מאוד את העניין הזה ורואים את זה לא רק בתחום ההוראה אלא בכל המשק. אלו שינויים טקטוניים בתחום העבודה מבחינת צעירים וכניסה של עובדים חדשים. מעבר לכך, להוראה יש ייחודיות בפני עצמה וזה חלק מהמשבר שדנים בו כעת עם ארגוני המורים בנושא השכר. ההליך של הוגנות מוסרית כלפי מורים, כלפי העבודה הקשה הזאת, עובר דרך תגמול. בפועל, במחוז ההתמודדות היתה כזו שעשינו עבודה מאתרת וממוקדת. רוב החוסרים הגדולים שלנו היו בדרום המחוז, שזה באזור חדרה. לכן, רוב העבודה היתה לאתר ולגייס וגם למצוא פתרונות יצירתיים, כפי שלמדנו לעשות בקורונה, אפילו מתוך המרחב. כלומר למידה וחשיבה היברידית של מקצועות פנים בית ספריים".

האם חוזרים שוב ללמוד דרך הזום?

"לא זו הכוונה. נניח שיש מחסור במורה לאנגלית. לוקחים מורה לאנגלית שהוא המורה המרכזי, וכשהוא מלמד, בשתי כיתות אחרות מתרגלים. המצוקה די נסגרה בחודש וחצי האחרונים. הצלחנו לאתר. אין מקומות שיש לנו משברים קריטיים. יש פה ושם חוסרים, אבל לא במחנכים ובאופן דרמטי (לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכון ליולי 2022 חסרים במחוז ארבעה אחוזים מחנכים; ש"מ). יש חוסר במורים לאנגלית (לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכון ליולי 2022 חסרים במחוז עשרה אחוזים מורים לאנגלית; ש"מ). יש לנו מחסור קטן במורים מקצועיים בתחום הטכנולוגי, פיזיקה ומדעים, אבל אנחנו עובדים על פתרונות מול מוסדות האקדמיה (שיבוץ אקדמאים שעשו הסבה מקצועית; ש"מ). אם מקפיאים את תמונת המצב של המחוז עכשיו, אנחנו כמעט בלי חוסרים".

מנהלי בתי ספר שהשתתפו בסקר של הכנסת הביעו חשש שפתיחת שנת הלימודים תיפגע בגלל המחסור במורים.

"היא לא תיפגע. לפחות לא במחוז חיפה. זה לא אומר שזה לא היה מאתגר ולא הקשה עלינו ושלא היינו במצוקה, אבל אנחנו כמעט בלי חוסרים. גם עם גננות היינו במצוקה והתמודדנו, ולא חסרות לנו גננות. חסרות לנו גננות משלימות בחינוך המיוחד. הנושא הזה עדיין לא סגור עד הסוף וזה בהחלט אתגר".

כשמדברים על גיוס מורים, רוב מנהלי בתי הספר שהשתתפו במחקר של הכנסת דיווחו על שימוש באסטרטגיות ובכלים מינהליים שיש להם השלכות שליליות על הלמידה, כמו שיבוץ מורים לעבודה ללא הכשרה מתאימה להוראה בכיתה, גיוס מורים בפרופיל שאינו מתאים לבית הספר והטלת תפקידים נוספים על מורים וחברי הנהלה, כולל שיבוץ מחנכת אחת לשתי כיתות. אלו דברים חמורים. האם המידע הזה מוכר לך מהמחוז?

"הנתונים הללו הם לא ממחוז חיפה. אין לנו מצב של מחנכת אחת בשתי כיתות. אני מקווה שלא התפשרנו, ואם היתה התפשרות, אז היא לא היתה בטווח של הלא סביר. במקומות שהתפשרנו ניכנס אינטנסיבית עם הדרכה. אני מסכים שבמקומות מסוימים מעמיסים על עובדים יותר תפקידים, ואני לא מתעלם מזה. יש כאן אתגר גדול וזה חלק מהעבודה שלנו".

בתקופה האחרונה שומעים יותר ויותר על מנהלים שלא רוצים להגיע לנהל בתי ספר בחיפה. התקשיתם למשל למצוא מנהל לבית הספר עין הים. גם אחרי שני מכרזים לא מצאתם מנהל ומיניתם מועמדת מבית הספר. איפה כאן הבעיה?

"אני לא חושב שזה גורף. במחוז חיפה אנחנו מדברים על ממוצע של החלפת 50 מנהלים בכל שנה, וזה טוב. אנשים פורשים ויוצאים לפנסיה, ודם חדש נכנס למערכת. רוב המכרזים נפלו לא בגלל חוסר במועמדים אלא מכיוון שהגיעו אנשים שלא היינו מרוצים מהם ולא רצינו להתפשר. אם יצאנו למכרז שני זה היה כי הגיעו מועמדים שלא חשבנו שהם מתאימים לנהל את בית הספר הספציפי הזה – עין הים. חיפשנו מישהו שמתאים לפרופיל של בית הספר כי יש לו פדגוגיה ייחודית, מישהו שיידע להמשיך ולהצמיח".

למכרז הראשון לניהול עין הים ניגשו רק שני מועמדים. זה לא מעיד על כך שאנשים רוצים לבוא לנהל כאן בית ספר?

"אני לא זוכר בדיוק כמה אנשים ניגשו למכרז הראשון לעין הים. אנשים יודעים מראש שבית הספר עובד לפי פדגוגיה מסוימת, כי למכרזים ניגשים בדרך כלל בין שמונה לעשרה מועמדים, ופה ניגשו שניים או שלושה, ועדיין לא התפשרנו. לבתי ספר ייחודיים תמיד יותר קשה למצוא מנהל מותאם. אני מסכים שיש כאן אתגר. היום מנהל נדרש לעבודה מאוד אינטנסיבית גם מול הורים וגם בהיבטים הניהוליים והארגוניים".

בית הספר היסודי עין הים. "פדגוגיה ייחודית"

מה שונה המצב היום מהמצב בתקופה שבה אתה ניהלת מוסד חינוכי?

"היום יש רשתות חברתיות שהן מקשות או מאתגרות מאוד. יש שחיקה גדולה באמון של הציבור במערכות ציבוריות, ובכללן גם החינוך. מנהלים נדרשים היום להתמודדויות מורכבות מאוד בהקשר של ציבוריות. המשימות מורכבות לא רק בהיבט החינוכי והפדגוגי אלא גם בהיבט הכלכלי ובאחריות. זה הלך והועצם עם השנים, ולכן הרבה פעמים אנשים חושבים פעמיים אם להגיע. גם פה מודל השכר הוא קריטי".

מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר הודתה שבחינוך המיוחד קיים מחסור משמעותי מאוד בגננות, במורות ובנשות צוות, ולכן יום הלימודים יסתיים ב-15:00 במקום ב-17:00. "הגענו למצב שאי אפשר לפתוח מסגרות כי אין כוח אדם", היא אמרה. האם זה המצב גם בחיפה?

"אני מסכים עם דברי המנכ"לית על כך שאנחנו במצוקה. לגייס כוח אדם לחינוך המיוחד היה קשה יותר גם בחיפה, בטח למסגרות המשלימות של אחר הצהריים. כיסינו בין 97 ל-98 אחוז בכל המסגרות. יש לנו עדיין מסגרות בלי פתרון, ואנחנו עדיין מחפשים. אני עוד נאבק שלא יהיו כאן מסגרות חינוך מיוחד שיסיימו יום לימודים בשעה 15:00. יש גם בעיה לגבי סייעות וחוסר משמעותי בכוח אדם".

במרץ האחרון היה ניסיון של ארגון תנועה ישראלית לקיים כאן כנס שולחנות עגולים בנושא "החינוך המידרדר בחיפה". הם כבר קבעו מקום מפגש, אבל הכנס טורפד לאחר שמקומות המפגש הציבוריים שנקבעו, שלחלקם קשרים עם עיריית חיפה ומשרד החינוך, סירבו לארח את המפגשים. האם יש בעיה עם קיום מפגשי ציבור בנושאי בעיות במערכת החינוך?

"חד משמעית, אין בעיה. אני בעד. תמיד טוב לקיים שיח ואם רוצים גם נגיע. אני בטח לא מנעתי את המפגש הזה ואני לא חושב שהרשות המקומית מנעה, אבל אני לא יודע להגיד. אני לא מקבל את הנחת היסוד שהחינוך בחיפה מידרדר. אני מקבל הנחות יסוד פחות כוללניות. יש מקומות שהתחזקו מאוד ויש בהחלט מקומות שהם מטרידים יותר. כל מי שמדבר בהכללות כל כך רחבות, במקרים רבים יושב על מרחבים פוליטיים ולא ענייניים".

חינוך לעשירים

המשבר הראשון, עוד לפני תחילת שנת הלימודים, הגיע ממרכז החינוך ליאו באק, שם החלו בקיץ להסיר תקרת האסבסט ממבנה התיכון. כבר בתחילת העבודות הביעו ההורים חשש שסיבי האסבסט שעפים באוויר יישארו שם לתמיד וביקשו לרדת לעומקם של דברים. היו גם הורים שאמרו שמשרד החינוך הרגולטור המופקד על החינוך לא מתערב כי לא אכפת לו וטענו שקולו של מנהל המחוז לא נשמע. הראל הודף את הטענות האלה.

יש הורים בליאו באק שגורסים שאתה מעוניין לסגור את בית הספר כי הוא לא מוסד ציבורי. באחת מהישיבות שעסקה בנושא חזרתם של תלמידי התיכון ללימודים במבנה, שבה נכחו גם הורים וגם אתה, אמרת שיש פתרון במרחב הציבורי גם לילדי הגנים של ליאו באק וגם לתלמידי בית הספר. מהי עמדתך בנושא?

"אין לי שום אינטרס לסגור את ליאו באק. הוא בית ספר מצוין וראוי. אני מלווה את אירוע הסרת האסבסט מראשיתו ודואג לפתרונות המיושמים בליאו באק. כל הפתרונות שהוצעו, ועדיין מוצעים, הגיעו מהמחוז. אפילו פתרונות לא סבירים של אירוח מוסד מוכר שאינו רשמי (ליאו באק; ש"מ) במוסד רשמי (בית הספר ברמת הנשיא; ש"מ) ושיפוץ של בית הספר מזור שיהיה מקום לחינוך המיוחד של ליאו באק – כל זה הגיע מהמחוז. החטיבה העליונה של ליאו באק היא ציבורית לגמרי. היא מתוקצבת 100 אחוז על ידי המדינה. אין הבדל בין ליאו באק לעירוני ה', מלבד הבעלות. גם בית הספר הריאלי בשכבת התיכון הוא לא בית ספר פרטי. כל תושב בחיפה וברחבי הארץ מממן את ליאו באק ואת הריאלי. הוא מכניס את ידו לכיס, מוציא כסף, ומממן את בתי הספר הללו כמו כל בית ספר אחר. לגבי הגנים הפרטיים של ליאו באק, הם גנים לא מתוקצבים. ככל שגן פרטי יכול להתקיים – אין בעיה, אבל אם אין שם מקום לילדים בגלל מה שקרה עם האסבסט, אז יש מקום בגנים הציבוריים, ולמרות זאת אני מנסה לעזור להם".

לדבריו של הראל, מבחינה אידאולוגית הוא חסיד של החינוך הציבורי: "אני אומר את זה גם לגבי הפרטיות של הריאלי. אני חושב שזה לא מהלך נכון (להפוך למוכר שאינו רשמי בלתי מתוקצב; ש"מ). אני חושב שחינוך פרטי הוא מקור גדול מאוד לבעיה חברתית גדולה מאוד. הוא חינוך לעשירים, הוא חינוך סלקטיבי, הוא חינוך פוגעני במרקם החברתי שלו, ואני נגדו. אני לא מונע אותו כי החוק מאפשר אותו, אבל אם שואלים אותי, אידאולוגית אני בטח לא אעודד אותו. החינוך שאני מאמין בו הוא חינוך ציבורי, פתוח לכולם, מקיף. אי אפשר לדבר על ערכים ולהגיד 'אני בית ספר ערכי, אבל אתה לא יכול להתקבל כי להורים שלך אין כסף'. בעיניי זה חטא".

עשרות תלמידים עזבו את ליאו באק בגלל בעיית האסבסט. האם לא ניתן היה למנוע את זה בהתנהלות אחרת?

"זו שנת משבר. הטיפול באסבסט היה צריך להתבצע כבר לפני עשור, והנהלת ליאו באק דאז דילגה על זה. דווקא עכשיו ההנהלה באומץ מטפלת בהסרה. היא אמרה 'אנחנו לא משאירים את האסבסט אלא מתמודדים עם זה', והיא מקבלת מאיתנו גיבוי מלא. לא קל לפצל את בית הספר, לנהל אותו בכמה מסגרות ולהחליט מתי המבנה כבר נקי ומתי אפשר להחזיר את התלמידים לשם".

האם נאמר באותה הישיבה שהתקיימה בעירייה שחוזרים למבנה התיכון ב-1 בנובמבר?

"אמרתי שנחכה להנחיות של המשרד להגנת הסביבה ושלא נסכן אף ילד. נציג המשרד להגנת הסביבה אמר שזה הולך לקרות בזמן הקרוב אבל לא נקב בתאריך. ההורים אמרו 'אם כך, אנחנו מבינים שזה 1 בנובמבר'. אמרנו להם שיכול להיות, אבל אני לא יודע לנקוב בתאריך מסודר. אנחנו ערוכים לכל התאריכים שיגידו לנו. ברגע שהמשרד להגנת הסביבה יודיע שהמבנה נקי, חוזרים ללמוד שם, חד משמעית".

העבודות להסרת האסבסט בליאו באק (צילום: חברת שקמונה)

ממשבר למשבר – אחד מהמבנים בבית הספר מגינים הוכרז כמסוכן כבר בחודש יוני, למה הודעתם להורים רק לאחרונה היכן ילמדו ילדיהם ב-1 בספטמבר?

"זה קורה כי יש פה אירוע חירום חריג. היתה פסילה הדרגתית של מבנה. הפסילה הראשונית היתה של חלק אחד במבנה, ומצאנו לו חלופה מהר מאוד יחסית. לפני שבוע וחצי, אחרי שקונסטרוקטור בדק שוב את המקום והחליט שגם את המבנה המרכזי כדאי לחזק, לא לקחנו סיכון וכל בית הספר נפסל מבחינתנו. כשזה קרה, התחלנו לעבוד במרץ למצוא חלופות, וזה לוקח זמן. החלופה הראשונית שהצענו – לפרוש את התלמידים בכל בתי הספר בקרית חיים – לא התקבלה על ידי ההורים, וקיבלתי את זה. ההורים ביקשו שנרכז מאמץ לשבץ את כולם בקרית חיים מזרחית כדי לא להתעסק עם הסעות, אז שינינו את כל התוכניות וריכזנו מאמץ במזרחית. עכשיו הם מכוסים".

הפגנת הורים וילדים מבית הספר מגינים (שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

ערכים וחופש הביטוי

אחרי המשברים הגיע זמנם של האירועים השוטפים, ובהם שכר הלימוד היקר בריאלי. לדבריו של הראל, הוא אישר לריאלי החרגה – להוסיף את כיתות ט' לתיכון שנחשב לבית ספר ציבורי מתוקצב, ולקבל ממשרד החינוך תקציב מוגדל. יצוין שכיתות היסוד והחטיבות בריאלי לא יתוקצבו החל משנת הלימודים הבאה (תשפ"ד). "לא רצינו לגרום להתמוטטות של הריאלי", אומר הראל, "לכן בניתי תהליך הדרגתי (של הורדת תקצוב המדינה; ש"מ) שאנחנו מגיעים לקצה שלו עכשיו. אם לא היתה ההוספה של כיתות ט' לחטיבה העליונה, הם לא היו עומדים בתוכנית הזו".

על פי המתווה שקבעת, בכיתות ז' ו-ח' היו ההורים אמורים לשלם 26,500 שקל לשנה, ובריאלי גובים 32,000 שקל, שזה כולל עוד 6,000 שקל של תשלום נדחה. זה באישור שלכם?

"לא, זה שלהם. הם מוזמנים לעדכן את ההורים שרוצים לרשום את ילדיהם לריאלי למה הם גובים כל כך הרבה כסף. אם הורה יכול ללכת לריאלי ולשלם 32,000 שקל והוא חושב שהריאלי ייתן לו שירות טוב יותר מאשר הוא מקבל בעירוני ה' או בליאו באק – זה עניינו".

סער מציין כי הודעת הריאלי באתר שלו, ולפיה הם כבר לא מתוקצבים על ידי משרד החינוך בכיתות א'-ח', היא לא נכונה: "יש להם עוד שנה עד אפס תקצוב וגביית הורים מלאה. הם עוד צריכים לעבור תהליכי ייחודיות במחוז. עכשיו הגבייה שלהם בחטיבה העליונה (כיתות ט'-י"ב; ש"מ) היא גבייה לפי קטגוריה של בית ספר ייחודי. נגמרה להם הייחודיות, והם צריכים לחדש אותה במחוז ובמטה, אחרת הם גם לא יוכלו לגבות את מה שהם גובים עכשיו בעל יסודי".

עם כל הכבוד למערכת הציבורית, אולי הנהירה של ההורים לבתי הספר כמו הריאלי והנכונות שלהם לשלם סכומים גבוהים מעידה על בעיה של אמון הציבור במערכת החינוך הציבורית?

"לא. אני לא מזהה בריאלי שום דבר איכותי וערכי יותר או טוב יותר מבתי הספר העירוניים בבעלות עיריית חיפה או בבעלות אחרת".

עובדה שהרבה מאוד הורים בחיפה לא חושבים כמוך ורושמים את ילדיהם לריאלי, עד כדי תחרות של מספר מועמדים על כל כיסא בכיתות א' ו-ז'.

"לדעתי זו שאלה מותגית שלא משקפת את המציאות האמיתית. ערכית זו בעיה כי אני כהורה רוצה שהילד שלי ילמד בסביבה הטרוגנית, ואני לא מזהה שום דבר שונה במה שניתן שם על אף הסכומים הגבוהים שנגבים. להיפך – מבחינה ערכית ומבחינת התמודדות עם דברים, בתי הספר הציבוריים הם הרבה יותר טובים כי הם מקבלים כל ילד. הם לא נופלים מהריאלי מבחינת התוכן, איכות ההוראה, אנשי הצוות והמורים. ככל שאתה ציבורי יותר וככל שאתה מכיל יותר וכל ילד מקבל הזדמנות, אתה ערכי וטוב יותר".

בית בירם. "בתי הספר הציבוריים לא נופלים מהריאלי" (צילום: דן קובלר)

אפרופו ערכים, מה עם חופש הביטוי? כשהריאלי הזמין את מנכ"ל בצלם להרצאה בפני תלמידי התיכון, משרד החינוך קיים שימוע למנכ"ל ד"ר יוסי בן דב ולמנהל החטיבה העליונה מנדי רבינוביץ'. ממה אתם פוחדים?

"ההתנהלות הזו היתה קלוקלת ולא נכונה. אני מתמודד פה עם דברים מורכבים בהקשר הזה. זו שאלה שנוגעת לארגון להב"ה שרוצה לדבר על נערות יהודיות שמסתובבות עם ערבים, ולארגוני המרה שרוצים להיכנס לבתי הספר ולדבר בפני התלמידים על המרות של זהות מינית, ולארגונים אסלאמיים שאומרים 'למה לריאלי אתם מאשרים להכניס כל אחד, ואנחנו לא יכולים להרצות בפני תלמידים על מותה של הציונות?'. למה לא לאשר כניסה לבתי ספר לתנועה שאמרה 'אני רוצה עיר ריקה מערבים', והכל בשם חופש הביטוי. ומה עם אלו שאומרים 'אנחנו חושבים שצריך להתמודד אחרת עם האופן שבו מסתכלים ומזדהים עם נוער הגבעות'?. כל מטורללי המדינה, כולל גוף שחושב שמדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד, הוזמנו לבתי ספר".

האם לשיטתך התלמידים לא אמורים בכלל לעסוק בנושאים הללו ולכן צריך להטיל צנזורה?

"לא. אני לא נגד שיח מגוון ופתוח, אבל אני חושב שהמורים צריכים לעסוק בנושאים הללו. ככל שהמורים טובים ואיכותיים יותר, הם נזקקים פחות לשירותם של הגופים האלה בתוך בית ספר. אפשר לנהל שיח פתוח, ערכי ומגוון על ידי הצוות הבית ספרי שהוא גם הרבה יותר מאוזן. היה כבר מקרה שהגיע בכיר ממפלגה מסוימת ואמר לילד 'אתה עוכר ישראל'. השאלה היא איפה עובר הגבול של הדבר הזה. אני הייתי רוצה לראות את המערכת משתמשת בכוחותיה הפנימיים וחושבת עשר פעמים אלו גופים נכנסים לבית הספר. בישראל הדבר האחרון שחסר זה חופש ביטוי. להכניס שיח מוקצן לבית הספר הוא חוכמה קלה ופופוליסטית. להתחבא מאחורי חופש ביטוי זה פופוליזם. תלמידים זה קהל קל, שבוי, כי הם תמיד נמצאים בבית הספר. הריאלי קיים לאחר מכן כנסים כדי להראות שהם ניצחו את משרד החינוך, והם גאים בכך מאוד. הנזק המערכתי שכאילו הניצחון הקטן שלהם עשה – אני לא בטוח שהם מבינים אותו ומבינים בכלל עם מה אנחנו מתמודדים“.

"אמירות מוטות ומטעות"

מבית הספר הריאלי נמסר בתגובה: "תמוה מאוד מדוע בוחר מנהל המחוז להעביר מסרים באשר לבית ספר במחוזו מעל דפי העיתון, תוך שהוא מציג אמירות מוטות ומטעות על בית ספר המייצג קהילה של יותר מ-4,500 תלמידים ומשפחותיהם, יותר מ-650 מורות, מורים ועובדים, ועשרות אלפי בוגרים המצויים בתפקידי מפתח בחינוך, באקדמיה, בצה"ל, באמנות, בתעשייה ובעשייה הציבורית. הריאלי ימשיך בעשייתו החינוכית העצמאית וימשיך להצדיק את האמון שנותנות בו אלפי משפחות בחיפה ומחוצה לה כבר 109 שנים. נאחל למחוז חיפה הצלחה רבה מול האתגרים הגדולים הניצבים בפניו ובפני מערכת החינוך, שאנחנו חלק בלתי נפרד ממנה וגאים על כך".

מנכ"ל ליאו באק לשעבר דני פסלר מסר בתגובה: "לדבריו של מנהל המחוז אין כל ביסוס בעובדות או במציאות, והוא איננו בקיא כלל בהיסטוריה של הנושא. להלן העובדות: 1. עם כניסתי לתפקידי כמנכ"ל ליאו באק בסוף שנת 1999 התבקשנו על ידי המשרד להגנת הסביבה להסיר את האסבסט הפריך שקיים בבניין הכיתות. המשרד הקים ועדה מקצועית שבה ישבו המומחים המובילים בתחום בארץ, והיא הגיעה למסקנה כי הפתרון הבטוח ביותר בליאו באק הוא לאטום בגבס הרמטית את האסבסט מאחר שלא ניתן היה להסירו בבטחה. 2. באוגוסט 2011 תוקן חוק האסבסט, אך רק בשנת 2016, במהלך ביקור פתע של מפקח המשרד, נודע לנו עליו. המשרד דרש הסרה מלאה של האסבסט הפריך, למרות חוות הדעת שהיו מונחות בפניו. 3. ביוני 2017 הוזמנה על ידי ליאו באק חוות דעת מקצועית לבדיקת ההיתכנות והמשמעות להסרה. 4. לאחר קבלת הדוח שהזהיר מפני הסרה (מאחר שהגג עשוי מצלעות בטון ולבני איטונג, שעליהן מותז האסבסט), התקיימו פגישות רבות עם נציגי המשרד ועם מומחים, והתקבלה החלטה משותפת לבצע פיילוט בקטע של 25 מ"ר שבסיומו יוחלט על ההמשך. 5. הפיילוט בוצע באוגוסט 2018, ולאחריו נקבע כי לאור שימוש בטכנולוגיה חדשה ובטוחה ניתן להסיר את האסבסט בשטח של כ-1,300 מ"ר. 6. משנת 2000 ועד לביצוע ההסרה בוצעו בדיקות ניטור אוויר מדי שנה שהראו שהמקום נקי מסיבי אסבסט. 7. החל מקיץ 2018 היו קיימות תוכניות שעל בסיסן ניתן היה לצאת לביצוע הפרויקט בשלב ב' שלו. תקופות הסגרים בימי הקורונה היו הזדמנות טובה לביצוע ללא הפרעה למהלך לימודים“.