סטודנטים מויצו התארחו בוותיקן כפיצוי על ביטול פרויקט

סטודנטים מהמרכז האקדמי ויצו הוזמנו לותיקן כאורחי כבוד כפיצוי על פרויקט שתכננו עבור מוזיאון הותיקן שלבסוף לא יושם בגלל עלות כספית גבוהה. הקבוצה, שכללה 12 סטודנטים אשר לומדים בקורס העוסק בחיבור בין תרבות לטכנולוגיה, תכננו ארבעה חדרי בריחה לפי קונספט הבריאה. החדרים היו אמורים להיות חלק מהתערוכה "המנורה – פולחן, היסטוריה ואגדה" שנפתחה החודש בוותיקן, העוסק במנורת בית המקדש שנבזזה על ידי הרומאים בשנת 70 לפני הספירה.

לאחר שמונה חודשים של עבודה על הפרויקט התברר שעלות בניית החדרים באיטליה תגיע ל-3.5 מיליון שקל. אפשרות נוספת שנבדקה היתה בניית החדרים בחיפה והובלתם באונייה לאיטליה, אך גם אופציה זו התבררה כיקרה מאוד.

ראש המחלקה לתקשורת חזותית בויצו ירון שין: "הפרויקט נפל ברמה הכלכלית, אבל מבחינת כל האספקטים האחרים התקדמנו בצורה מדהימה מול דרישות הותיקן". על הדרך שבו נוצר הקשר בין המוזיאון למרכז האקדמי הוא מספר: "מנהלי המוזיאון היהודי ברומא סיפרו עלינו לאנשי מוזיאון הותיקן, ואלה פנו אלינו ושאלו מה אנחנו, כאקדמיה לעיצוב, יכולים לתרום לתערוכה".

השאלה הובאה לידיעת הסטודנטים בקורס שבחרו בחדר בריחה. שין: "בהתחלה אוצרי מוזיאון הותיקן לא ידעו מה זה בדיוק חדר בריחה, אבל לאחר שהם גילו שמדובר באופנה חמה גם באירופה וגם בארצות הברית הם התלהבו וסברו שהצעתנו היא מאתגרת ומיוחדת. הם ביקשו שנפתח את הנושא כחלק מתוכנית החינוך המוזיאונית של התערוכה".

חדר הכאוס (הדמיה: המרכז האקדמי ויצו)

שמונה חודשים עבדו הסטודנטים על תכנון החדרים. שין: "תכננו ארבעה חללים. הראשון היה תוהו ובוהו, והמשימה בחדר היתה לשרוד בו ולמצוא סדר. החלל השני עסק במאורות ובהפרדת המים והשמים, והמשימות בו היו להפריד בליל של חומרים ולסדר את המאורות השונים במקומות הנכונים. החדר השלישי עסק בחי ובצומח, והמשימה שם היתה לאתר בעלי חיים נכחדים שנמצאים בחדר ולמקם אותם בסביבה הטבעית שלהם. החדר האחרון עסק בבריאת האדם, כאשר המשימה בו היתה לחבר שתי דמויות ולגרום להן לרקוד. משימה זו מסייעת לכנס את בני האדם סביב מדורת השבט וליצור תרבות".

איך הגיבו הסטודנטים כשנודע להם שהפרויקט לא ייושם?

"הם התאכזבו. אני איש מקצוע אז האכזבות האלה פחות משפיעות עלי, אבל הסטודנטים הצעירים התאכזבו מאוד. מנגד, לבקר בוותיקן במשך ארבעה ימים, כולל במרתפים של המוזיאון, ולראות את מעבדות השימור ודברים שתיירים לא רואים – כל אלה ריככו קצת את האכזבה. מבחינת המארחים זו היתה הדרך שלהם לפצות את הסטודנטים".