אחד מהסודות השמורים של הפניקים היה סוד הפקת צבע הארגמן. האגדה מספרת על שליחיו של המלך שלמה שיצאו ללבנון כדי לרכוש קורות עצי ארז לצורך בניית בית המקדש. בביתו של סוחר העצים הלבנוני פגשו השליחים את בתו היפיפייה. השליחים, שרצו לשמח את המלך, שכנעו את הסוחר לתת להם את בתו עבור מלכם. הסוחר, שזיהה הזדמנות לשדרג את מעמדו ואת מעמדה של משפחתו, לא חשב יותר מדי ושלח אותה עם שליחי המלך. בואו לא נשפוט את הסוחר שסחר בבתו, שהרי כל הורה מגדל את בתו כנסיכה ומאחל לה להיות מלכה. אחרי תקופה קצרה נמאס לנערה לחלוק את המלך עם שאר אלף נשותיו, והיא ביקשה לחזור לחיק משפחתה. שלמה התנה את חזרתה בכך שתגלה לו את סוד הפקת צבע הארגמן. כך, מספרת האגדה, דלף הסוד מהפניקים ליהודים.
הטיול שלנו הפעם הוא לאחד מהמפעלים הגדולים במזרח התיכון להפקת צבע הארגמן, שפעל כאן לפני 3,000 שנה. זהו מסלול קצר של כ־1.5 ק”מ – שעה וחצי עד שעתיים של הליכה – שמתאים לכל המשפחה בכל עונות השנה. מצטיידים בכובע, במים, בקרם הגנה נגד השמש ובנעליים נוחות להליכה, כותבים בווייז “סונול שער העלייה חיפה”, ויוצאים לדרך.
צמוד לתחנת הדלק יש חניון מסודר שבו תוכלו להשאיר את הרכב. סמוך לחניון תמצאו מדשאות עם שולחנות פיקניק, ובמרחק הליכה של כעשר דקות לכיוון דרום תגיעו למתחם של משחקי אתגר לילדים עם נדנדות, עם גשרים, עם מתקני טיפוס ועם אטרקציה מרכזית – אומגה. הכל בחינם לרווחת התושבים באדיבותן של עיריית חיפה וקרן הכט.
גן משחקי האתגר בפארק הכט (צילום: יוסי מזור)
נחזור צפונה על שביל טיילת הכט. בצדה האחורי של תחנת הדלק נמצא ערוץ נחל קטן מרוצף באבנים. זהו נחל עלייה. ירידה קצרה לכיוון הים תוביל אותנו אל מעבר מתחת לפסי הרכבת, שבצדו השני נפגוש את שביל טיילת שקמונה המקבילה לטיילת הכט. בשביל נפנה ימינה לכיוון צפון, ואחרי הליכה של כ־15 דקות נגיע לתל שקמונה, שכל גובהו הוא כ־12.5 מטר. מקור השם העברי שקמונה קשור ככל הנראה לעץ השקמה שצמח כאן בעבר. השם הערבי של התל מעיד ללא ספק על מקור הפרנסה העיקר של התושבים בעת העתיקה – תל א־סמח’, ובתרגום לעברית תל הדגים.
רוצים להישאר מעודכנים?
לצד העיסוק בדיג היתה ביישוב מצבעה מהגדולות במזרח התיכון, שהפיקו בה את צבע הארגמן ואת צבע התכלת. העדות לכך היתה עשרות כלי חרס עם שרידי הצבע שאותם מצאו הארכיאולוגים באתר. הפקת צבע הארגמן נחשבה לסוד כמוס של הפניקים. על כך כתב בכתביו פליניוס הזקן בן המאה הראשונה לספירה, שזכה לתהילת עולם לא בזכות הכתיבה על סוד הפקת צבע הארגמן אלא בגלל סופו הטרגי והדרמתי. “הסקרנות הרגה את החתול”, אומר הפתגם. במקרה של פליניוס, התפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה עוררה את סקרנותו. הוא התקרב יתר על המידה כדי לחקור את התופעה ונחנק מהגזים הרעילים.
בכתביו מספר פילניוס שלצורך הפקת קמצוץ של צבע ארגמן נדרש מספר אדיר של חלזונות שאותם ליקטו התושבים בים – דבר שהפך את התהליך ליקר מאוד ואת הבגדים הצבועים בצבעים אלה ליוקרתיים מאוד. רק בני אצולה, מלכים וכוהני דת היו יכולים להרשות לעצמם ללבוש בגד צבוע בצבע ארגמן. בשל יוקרתו הפך צבע הארגמן בתרבויות שונות כסמל לשררה, למלכות ולאלוהות. את הצבע הפיקו התושבים מבלוטות צבע תת זימיות של כמה מינים של חילזון ימי, ובהם ארגמון חד קוצי, ארגמון קהה קוצים וארגמונית אדומת פה.
ארגמון קהה קוצים וארגמון חד קוצי (צילום: יוסי מזור)
רצפות הפסיפס המרשימות שנחשפו כאן למרגלות התל הן חלק ממתחם כנסייה מהתקופה הביזנטית. הפסיפסים הצבעוניים מציגים צורות הנדסיות, פרחים, וגם כתובת אחת מעניינת ביוונית עתיקה שבה נכתב: “המקום הזה הוא של הימים המאושרים”.
רצפת הפסיפס שנחשפה למרגלות התל (צילום: יוסי מזור)
הכתובת "המקום הזה הוא של הימאים המאושרים" (צילום: יוסי מזור)
מעט צפונית לנו בולט בנוף מבנה המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה, המוכר יותר בשם המכון לחקר ימים ואגמים. המכון הוקם כמכון ממשלתי בשנת 1967 במטרה לרכז את כל המחקרים והמידע על הים – מחקר של מגוון בעלי החיים, השפעת הזרמים בים, שינויי טמפרטורת המים, זיהומים (כולל השפעתם ואיתור מקורם) וניסיון לחזות השפעות אקלימיות.
המכון לחקר ימים ואגמים (צילום: יוסי מזור)
בדרך חזרה אל הרכבים אפשר להשתכשך במים ולהתרשם ממגוון סוגי הצדפים על החוף. יותר מ־20,000 מיני צדפים ידועים כיום בעולם. את מרבית חייה תבלה הצדפה על קרקעית הים במקום אחד בלי לזוז יותר מדי. לכשתסיים את מחזור חייה, החלק הרך של הרכיכה יתפרק והחלק הקשיח ייסחף עם הזרם, ובעזרת הגלים ימצא את דרכו אל החוף. ספקטרום רחב של גדלים, צבעים וצורות יש בין הצדפים. מחזור חייה של צדפה נע בין שנים בודדות למאות שנים. סמוך לאיסלנד זוהתה צדפת מינג שגילה הוא 507 שנה. על קרקעית האוקיינוס השקט נמצאו צדפות ענק בקוטר של 1.5 מטר שמשקלן הוא יותר מ־180 ק”ג. בעת העתיקה ליקט האדם את הצדפים והשתמש בהן ליצור תכשיטים. מרק הצדפים נחשב במקומות רבים בעולם לתענוג קולינרי של ממש. אנחנו נסתפק בהתרשמות מהמגוון הגדול על החוף ובניסיון למצוא את הארגמון שממנו ייצרו את הצבע היוקרתי. רק זכרו שאנחנו בשמורת טבע, ובסיום הביקור נשאיר את הצדפים על חוף כדי שגם אחרים יוכלו ליהנות מהם. טיול נעים.
חוף שקמונה (צילום: יוסי מזור)
תגובות