המאבק על דמותה של מדינת היהודים הוא מאבק ארוך שהחל עוד בתחילת פעילותה של התנועה הציונית בין אלה שרוצים לראות בישראל מדינת הלכה לבין אלה שרוצים לראותה כמדינה חילונית, אך שותפות הגורל הביאה אותנו למצוא דרך לבניית חיים משותפים.
השבוע הזמנתי לארוחה איש יוצא דופן במגרש החיים מחד ובמגרש הפוליטי מאידך, רב צבעים וגוונים. מצד אחד רב יהודי, ומצד שני שמאלני שנמנה עם זרם הציונות הליברלית. בפרקי אבות, פרק א’, משנה י”ב כתוב: “הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתור”. כזה הוא סגן ראש העיר הרב דובי חיון, שהציב בפני תנאי לפגישה: “תמצא מסעדה כשרה וטובה”. מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית, ולכן הימרתי על טאטמי – האסייתית הכשרה הסמוכה למרכז הקונגרסים.
אבל לפני שניגש לארוחה שסעדנו ולשיחה שניהלנו, אלו הם חמשת הדברים שלא ידעתם עליו:
1. בצעירותו הוא היה עיתונאי בעיתון “הקיבוץ”.
2. הוא פרסם שישה ספרי שירה והשביעי בדרך.
3. הוא מטיס מטוסי אולטרה לייט וחובב אקסטרים מושבע.
4. הוא מגיש תמיכה רוחנית לחולים סופניים ומלווה אותם בפרידתם מהחיים.
5. הוא צמחוני מגיל 10, ורק לפני כחודש חזר לאכול דגים.
התלבטתי אם להרכיב את משקפי מבקר האוכל או את משקפי העיתונאי הסקרן, ובסופו של דבר בחרתי במולטיפוקל. האצתי בחיון שנזמין מהר את המנות, נאכל, אבקר ואז אתפנה לחלוב ממנו דברי בינה ודעת, בין השאר גם על האג’נדה שלו באשר לחיפה.
התחלנו את הערב בטטאקי טונה טרייה שנצרבה בתשומת לב, תובלה ברוטב הדרים ולוותה בסלטון של גזר, קולרבי, בצל סגול, צנונית, עלי כוסברה ושבבי אפונת ווסאבי (אחת מהטובות ומהטריות שאכלתי לאחרונה). לא התאפקתי וניקיתי את הצלחת כמו נוזל כלים שמנקה ביסודיות לכלוך סורר.
“בזכות ההסכמים הקואליציוניים התמנית לסגן ראש העיר למרות שמר”צ הכניסה רק מנדט אחד למועצה. זה נראה לך הגיוני?”, שאלתי, וחיון, בלי להתבלבל, ירה: “כן. הייתי עם עינת קליש רותם מתחילת הדרך ואני נאמן לה לחלוטין. מהרגע שבו פגשתי אותה לראשונה, כשנה לפני מועד הבחירות, התרשמתי ממנה ואמרתי לה שאני הולך איתה באש ובמים. היו רגעים קשים כמו פסילת ההתמודדות שלה בבית המשפט, והיו גם מי שניסו לקנות אותי לאחר הפרסום של אותה חקירה שעברתי על כך שאני מחתן זוגות. נלחמתי למענה, ואני שמח שהיא זכתה. בהסכם נכתב שאם נכניס שני מנדטים אשמש סגן ראש העיר למשך קדנציה מלאה, ואם מנדט אחד אז זה יהיה לחצי קדנציה. באתי טירון ירוק, ביקשתי את תיק החינוך או את תיק התרבות, וקליש רותם אישרה את זה. לאחר הבחירות ניסו לטרפד את ההסכם, אבל היא נלחמה כמו לביאה כדי להגן על מילתה, ואני חייב לה על זה”.
המנה הבאה היתה טטאקי בקר – פרוסות פילה צרובות על מצע של טחינה אסייתית בעיטור של בצל מטוגן וצ’ילי טרי. על פניו זוהי מנה בנאלית, אך הבצל המטוגן העיף את הפרוסות המשעממות למעלה, הצ’ילי תרם עקצוץ חרפרף, הרוטב הקליל חיבר את הכל, וגם המנה הזו חוסלה והצלחת נוקתה.
ביטול אירועי תרבות כמו עיר הנוער, פסטיבל הבירה ופסטיבל האוכל הערבי א־שאם עורר סערה גדולה בעיר, והשאלה שהפניתי לחיון היתה מה הסיבה לגל הביטולים. “עיר הנוער ופסטיבל הבירה בוטלו מכיוון שבשנים קודמות העירייה הוציאה עליהם 1.3 מיליון שקל. החלטתי שיהיה פסטיבל בירה אך מי שירימו אותו יהיו יזמים פרטיים, והעירייה תיתן להם רשת ביטחון, פרסום וסיוע בביורוקרטיה. מדוע להוציא על זה כל כך הרבה כסף, בפרט שהשילוב בין אלכוהול לנוער יוצר קונוטציה לא בריאה. בעבר היה שם ‘מתחם שיכורים’, בני נוער שתו עד כלות נשמתם, והורים הגיעו לאסוף את ילדיהם השיכורים לבתי חולים. אז לא ביטלתי אלא שיניתי. לנוכח הבור התקציבי שנפער בקופת העירייה עדיף להשקיע בתשתיות. אני שואל מהי תרבות ומה היא נותנת לאנשים. הפסטיבלים האלה אינם קדושים שאסור לגעת בהם”.
המנה העיקרית הראשונה שהגיעה לשולחן היתה קרמל סאקה מיאגי – פילה סלמון ברוטב קרמל לצד אטריות אורז מוקפצות עם ירקות אסייתיים. היה יפה לראות (ולטעום) שבמנה כזו, שמשלבת חלבון עם פחמימות, הדג הוא הכוכב הראשי. הסלמון היה רך כל כך עד שהוא כמעט נמס בין האטריות השקופות, ועלי הסלק שהונחו בראש המנה כמו חיבקו אותה בזרועותיהם. גם המנה הזו, כבר כמעט מיותר לציין, חוסלה עד אחרונת האטריות.
לאחר שחיון הסביר את הסיבות לביטולם של אירועי התרבות, שאלתי אותו אלו אירועי בכל זאת צפויים לנו. “בימים אלו אני עובד על שנת 2020”, הוא השיב, “אני מאמין גדול ביזמי תרבות שייצרו תרבות. השם המקצועי של זה הוא חממת תרבות – בדיוק כמו בהייטק, רק לאמנים שיוצרים אמנויות כמו תיאטרון, פיסול, ציור ומחול, כאשר המטרה היא להצמיח אנשים יוצרים שיקבלו תמיכה רבה. אירועים גדולים נוספים הם פסטיבל הצגות הילדים בפסח, פסטיבל אותות, מופתים וקסמים שיגדל בשנה הבאה, פסטיבל השירה החיפאית שיתרחב, פסטיבל הסיפור הקצר עם בני ציפר מעיתון ‘הארץ’, ובמרכז פירמידה יהיו אירועי שירה ותערוכות. וכמובן שנמשיך להשקיע גם במצעד הגאווה. אעשה הכל כדי להפוך את חיפה לבירה תרבותית, רק תבואו”.
הבטחתי לו שכשוחר תרבות אגיע גם אגיע, אך הגיע הזמן לאכול משהו. וכך הגיע אל שולחננו סטייק נגסאקי – שלושה מדליוני פילה ברוטב מיסו ויין אדום, בליווי ירקות ירוקים מוקפצים ואורז לבן מאודה. הפילה היה נהדר וניצח כמאסטרו על לקט נהדר של שעועית ואפונה במתיקות קלילה. בטח לא תאמינו, אבל המדליונים חוסלו במהרה, חרף הבלסמי-סילאן שהותיר חמצמצות יתרה.
לנוכח הסערה שפרצה בעניין הצבת דגלון הגאווה על שולחנה של ספרנית בספרייה העירונית בנוה שאנן ופיצוץ ישיבת מועצת העיר לאחר שיואב רמתי, חברו של חיון לקואליציה העירונית, הניף את דגל ישראל בתגובה לדגלי הגאווה שהניפו כמה מחברי המועצה, ביקשתי מחיון את דעתו בעניין. “גם אני עברתי מסע חיים ביחסי לקהילה הלהט”בית”, הוא סיפר, “בהיותי רב נפגשתי עם בנים ועם בנות מהקהילה שהגיעו מרקע מסורתי, למדתי את הנושא לעומק, ואני יכול לומר שאני עצמי השתניתי ביחסי לקהילה ולחבריה. הפרשנות של משכב זכר היא בשל הראייה שהאיסור הוא חלק משרשרת של איסורים המופיעים באותה פרשה אשר אוסרת גם על קיום משכב עם בעלי חיים ומשכב של אח ואחות ובת ואבא. התורה אומרת ‘לא טוב היות האדם לבדו’, ולכן זוגיות מכל סוג שהוא היא מבורכת. אלוהים ברא אותנו הומו, הטרו, טרנס או לסבית, וצריך לכבד גם את זה. ברמת העירייה, באופוזיציה אתה יכול רק לשאול שאילתות שמאחוריהן אין הרבה, אבל כשאתה חבר בקואליציה יכולת העשייה שלך היא גדולה יותר. אני באתי לעשות”.
זמן המתיקות הגיע, והמלצרית המליצה לקינוח על סושי שוקולד. מעטפת הטראפל שוקולד במילוי של קרם קוקוס וקוקוס קלוי נראתה מפתה וסקסית אך טעמה היה נורא. קרם הקוקוס היה דלוח ושטחי כמו ספר קריאה בטיסה – סיימת לקרוא אותו שכחת ממנו – אבל אז הופיע גלגל הצלה בדמות יחידות של קרם ברולה וניל סגפרדו, שנראו כמו גלידוניות וביניהן טוויל בצק עלים מקורמל.
המדדים
מדד השירות: מקצועי, אישי, מהיר וקשוב.
מדד הניקיון: המסעדה נקייה מאוד, וכך גם השירותים הריחניים ועם מוזיקת צ’יל אאוט מרגיעה.
מדד העיצוב: המסעדה היא נטולת אמירה עיצובית מוגדרת ונראית כמו חדר אוכל מרובה סועדים, אך בכל זאת הצליחו שם לעמעם לחלוטין את קיומה בתוך תחנת דלק בזכות בידוד הולם, וילונות ומוזיקה עדכנית וקצבית.
מדד המחירים:
טטאקי טונה – 64 שקל
טטאקי בקר – 64 שקל
קרמל סאקה מאגי – 112 שקל
סטייק נגסאקי – 135 שקל
סושי שוקולד – 45 שקל
קרם ברולה – OTH
1/3 בירה סינגה – 32 שקל
2 קוקטייל הוט פשן – 88 שקל
1 כוס שרדונה בן זמרה – 52 שקל
סך הכל – 592 שקל
הציון: 4 מספרי זהב (ואלמלא הקינוח הכושל הייתי מעניק ציון 5)
טאטאמי הכשרה
קדושי יאסי 2
טלפון: 04-8882055
גילה
האיש הזה מביך. לא ברור איך הצליח לקמבן את עינת קליש ולסדר לעצמו משכורת שמנה של סגן ראש עיר.
Daniel kahn
מאוד מוזר בעיני אדם האמור ליצג את השמאל יושב באותה הקואליציה עם הבית היהודי.האיש הזה מיצג יהדות אולי ליברלית יותר אבל יהדות פנטית ולא את השמאל לאדם כזה אני בז בבוז גדול
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אין עלי סלק במנה ולא ברור מאיפה זה הומצא
זה באק צ׳וי ולא צריך להיות מבקר אוכל כדי לדעת דבר כזה פשוט. זה ממש לא דומה לעלי סלק.