כילד חייתי בעולם של פנטזיות וחלומות בטירה רחוקה בתוך יער עבות, והכניסה אליה היתה מותרת רק לי. המקום הבטוח הזה אפשר לי לחלום, וגם לזרום עם החלומות. אחד מהם היה להיות זמר, וכשהייתי בן 10 הצטרפתי למקהלה הכי מפורסמת בעיר – המקהלה של אפי נצר – ולימים אפילו הפכתי לסולן שלה. בסופו של דבר החלום נגנז, בחרתי בדרך אחרת, והשאר היסטוריה.
השבוע סגרתי מעגל כשהזמנתי את נצר – מפתח הסול הישראלי שבלעדיו אין אפשרות לקרוא את התווים – לארוחת בוקר בגל’ס בייקרי במרכז הכרמל. ולפני שאספר לכם על השיחה שניהלנו ועל האוכל שטעמנו, אלה הם חמשת הדברים שלא ידעתם עליו:
1. הוא נולד ברחוב השומר בהדר והתגורר בו עד גיל 13.
2. כבוגר בית הספר בסמ”ת הוא מחזיק בתעודה של מכונאי.
3. הוא נבחר לנשיא אגודת ההיפוכונדרים בצפון ואף כתב את המנון ההיפוכונדרים.
4. הוא כנראה האדם היחיד בעולם שארגן שירה בציבור בגובה של 30,000 רגל בטיסה במטוס של חברת בריטיש איירוויס.
5. הוא פריק של תשבצים.
* * *
ציפיתי מאוד לפגישה עם דוכס הזמר העברי, ואני מודה שהתרגשתי. כשהגענו לקונדיטוריה של גל גבריאלי קיבל אותנו המלצר הנמרץ בחינניות והציע לנו ארוחת בוקר זוגית, אך אני התעקשתי שנשדרג אותה עם מעט מהמאפים המפורסמים של הקונדיטוריה. ליוויתי את את נצר אל דלפק המאפים – ספינת הדגל של המקום – ובחרנו קרואסון קממבר ושום, מאפה תרד עם זיגוג חמניות, מאפה גבינה בולגרית ולקינוח סהרון פרג ומאפה וניל שקדים, וכל זאת עוד לפני ארוחת הבוקר.
לא פשוט היה לשוחח עם נצר. כל משפט נקטע כאשר ניגשו אליו אנשים שביקשו ללחוץ את ידו ולהוקיר לו תודה על פועלו רב השנים (ותתפלאו – לא היתה אפילו בקשה אחת לסלפי). כעת, באמצע העשור התשיעי של חייו, הוא פעיל יותר מאי פעם, ואנחנו מדברים על האיש שכתב עשרה המנונים לחילות צה”ל ויותר מ־1,000 שירים שחלקם הגדול, כמו למשל “שלום על ישראל”, “מלכות החרמון”, “מישהו הולך תמיד איתי”, “זר של נרקיסים” ו”פרחים בקנה”, הפכו לנכסי צאן ברזל.
ישבתי עם גבר בן 84 והרגשתי שיושב מולי ילד שמח שמתרגש ומתלהב מכל פרט, ולו הקטן ביותר. שאלתי אותו מהו הטיפ שלו להישאר צעיר בגופו וברוחו, והוא השיב: “אני עושה את מה שאני אוהב משחר נעורי. אני שרוף על אהבת הארץ, על אנשיה ועל התרבות שלה. אני חלק מהתרבות הזאת. האהבה שלי לאדמה היא קשר שנקשר בעבותות. אני אוהב במיוחד את חיפה למרות הפיתויים לעזוב אותה ולעבור לתל אביב, העיר הגדולה”.
המלצר הביא את ארוחת הבוקר הזוגית שלנו והעמיס על שולחננו מטבל של אבוקדו מתובל בחמיצות מעודנת, סלט טונה במיונז שהיה עשיר ומקסים, גבינת שמנת טובה עם זעתר, סוג נוסף של גבינת שמנת, גבינת עזים, עגבניות מיובשות, זיתים וריבת תות. הכל היה טרי מאוד, טעים מאוד ושונה מאוד מארוחות הבוקר הסטנדרטיות שכולנו מכירים מבתי הקפה הפזורים ברחבי העיר.
בצעתי את הקרואסון עם הקממבר והשום וטבלתי את חציו בגבינת השמנת, את החצי השני בעגבניות המיובשות, וחשבתי לעצמי “גל, אני שונא אותך. למה זה צריך להיות טעים כל כך ומשמין כל כך?”. המחשבה הזאת ליוותה אותי גם כשנגסתי במאפה התרד ובמאפה הגבינה הבולגרית, שהם יצירת מופת של פטיסרי צרפתי קלאסי, כאשר עלי הבצק הקריספיים והעשירים בחמאה פשוט מתפצחים בפה. עם כל הפרגון לקונקורנטים מסביב מדובר ללא ספק במאפים הטובים ביותר בחיפה (שלא לומר מהטובים בארץ). ככה זה כאשר בכל בוקר (נכון יותר – לפנות בוקר) פותחים את הבצק, מרדדים אותו, מדברים איתו ועושים איתו אהבה.
כאשר נצר הופיע לראשונה בבנייני האומה בירושלים ובהיכל התרבות בתל אביב מול אלפי אנשים הוא הצליח לכשף אותם. מאז עברו עשרות שנים, אבל הסדרות שלו ממשיכות להיות אבן שואבת לחובבי הזמר העברי. כשהוא מופיע בערבי שישי בחיפה, מעצבי השיער והבוטיקאים חוגגים בשעות הבוקר.
ביקשתי ממנו שיגלה את סוד הקסם – כיצד הוא מצליח לאורך כל השנים הללו לקבץ סביבו עדת מעריצים בלתי נגמרת. הוא ענה שהוא נמצא בשליחות – שליחות לשמח ולעשות טוב. לאחרונה, הוא מספר, פנו אליו שומרי מסורת וביקשו שיפתח סדרה שגם הם יוכלו להשתתף בה, ואכן, בקרוב תיפתח סדרה חדשה שתתקיים בימי שלישי באולם קריגר.
אל השולחן הגיעו סלסלת לחמים טריים וארוכים, מאפים קטנים ונפלאים ומקלות מלוחים כליווי לאומלטים שהזמנו. אני כהרגלי בחרתי באומלט חלבונים, ונצר ביקש אומלט עם גבינה ובצל. אכלנו בלי הכרה, לא יכולנו לעצור וכמובן שלא השארנו פירור.
המאפים שבחרנו לקינוח, ובעיקר מאפה הווניל והשקדים שאינו דומה לשום מאפה שקדים שטעמתי מימי, היו מעולים, והקפה היה משובח ובעל ארומה נהדרת.
לפני סיום שלפתי את שאלת השאלות. “האם יש לך יורש?”, הקשיתי עליו, “האם יש בישראל עוד אפי נצר?”. בתשובה הוא סיפר לי שנכדו הבכור עוסק במוזיקה, אך לא מהסוג שהוא כותב, ולמרות זאת הוא רואה בו סוג של ממשיך דרך. נצר ממש לא מזלזל במתחריו אך טוען כי נכון לעכשיו אין לו יורש. יתרה מכך, הוא גם לא רוצה למנות יורש כי הוא מרגיש שכוחו עדיין במותניו ואין לו שום סיבה להפסיק לשמח את אוהבי הזמר.
לסיכום, גל’ס בייקרי מגישה את ארוחת הבוקר הכי אטרקטיבית בחיפה – המאפים הכי שווים בעיר, מבחר עצום של פריטים וקפה לעילא ולעילא. וכאשר אל אלה מצטרף הלוקיישן המנצח – מהצד האחד האורבניות של מרכז הכרמל ומהצד השני גינה ירוקה שנותנת תחושה של כפר – אי אפשר לבקש יותר.
המדדים
מדד הניקיון: בית מרקחת. וגם השירותים החיצוניים (לא לשכוח לבקש מפתח) מבריקים וריחניים.
מדד העיצוב: הגינה היא לבה הפועם של הקונדיטוריה. ויטרינה של עוגות ועמדות מלאות בכל טוב בחלל הפנימי יוצרות תחושה מלבבת.
מדד השכנים: דני ליטני (לא הזמר) ופרופ’ אלישע בר-מאיר מגיעים דרך קבע מתל אביב לגל’ס בייקרי. השניים מדגישים שבכל תל אביב אין מקום ירוק, שקט וסימפטי כמו זה, ושהמאפה האהוב עליהם הוא סהרון הפרג.
מדד המחירים:
ארוחת בוקר זוגית – 130 שקל
קרואסון קממבר ושום – 19 שקל
מאפה תרד – 17 שקל
מאפה גבינה בולגרית – 17 שקל
סהרון פרג – 19 שקל
מאפה וניל ושקדים – 17 שקל
סך הכל – 219 שקל
הציון: 5 מספרי זהב
גל’ס בייקרי
שדרות הנשיא 131
טל’: 04-8382928
תגובות