תארו לכם אפוקליפסה דיגיטלית שבה יצורי המאה העשור השני של ה־21 חוזרים ביודעין אל שנות ה־70 של המאה הקודמת, בלי פייסבוק ואינסטגרם ובלי ביטויי חיבה נבובים כמו “יפה שלי”, “חיים שלי”, “כוכב”, “חתיך על”, “שרופה עליך” ו”אש עלייך”. מה לדעתכם היה קורה לנו – היינו נרשמים למכוני גמילה מפלאי הטכנולוגיה ומתחברים באינפוזיה לפסיכולוג, או שבים למפגשים פנים אל פנים וחווים רנסנס?
תשובה לכך אין ביכולתי לספק, לפחות עד שתומצא מנהרת זמן אמיתית ולא כזאת של דאג וטוני (אם כבר מדברים על שנות ה־70). מה שאני כן יכול לומר בוודאות זה שהפייסבוק והאינסטגרם העלו בקרב רבים מהמשתמשים את הביטחון העצמי וגרם להם להרגיש חשובים. כי מי לא היה רוצה גם בחיים עצמם 1,000 חברים או 2,000 עוקבים. אבל יש כאלה שלא מסתפקים בכך. לאור עדי, למשל, יש חשבון אינסטגרם עם 114,000 עוקבים, וכל תמונה שהוא מעלה גורפת 2,500 תגובות ופי עשרה מכך לייקים.
למי שלא מכיר (וספק אם יש רבים כאלה) – אור הוא רק ילד, בן 8 ליתר דיוק, שכבש את הרשת והפך לילד עם מספר העוקבים הגדול בישראל. ובכל זאת הוא נשאר ילד מקסים ומהמם, וחשוב מכך – שפוי כמו שהיה לפני פרוץ ההיסטריה. הוא חיפאי משלנו, ילד טוב כרמל, תלמיד בבית הספר הריאלי שמתכונן לעלייה לכיתה ד’, והוא עושה פוזות למצלמה לא פחות טוב מכל דוגמני הבית של ג’ורג’יו ארמאני. יש לו כושר התבטאות יוצא דופן, ובזמן הקצר מאז שהפך לסלב הוא נהיה אלוף בריאיונות (ולמי מכם שלא ראה את הריאיון שלו אצל אלי יצפאן בתוכנית “הם גדולים” מומלץ לקפוץ אל ערוץ היוטיוב הקרוב לביתכם). וככזה הוא מתעקש שאשאל אותו הכל.
ולפני שאספר לכם על הארוחה המצוינת שאכלנו ביחד, אלו הם חמישה דברים שלא ידעתם עליו:
1. הוא נגעל מסוכריות גומי.
2. אם הוא פוחד בלילה הוא מעיר את אמא וישן איתה.
3. הוא שומר כשרות.
4. הוא מכור לוופל בלגי.
5. הוא נולד בירושלים כי שם עבד הרופא של אמו, ומיד לאחר הלידה הם חזרו לחיפה.
לפני הפגישה עם אור הרהרתי לא מעט ביני לבין עצמי לאן להזמין אותו לאכול איתי. ילדים – ואת זה אני יודע מהילדים הפרטיים שלי – מתים על המבורגר. לכן נפגשנו בדיוק בתחילתו של החופש הגדול. הוא המתין לי בכניסה למסעדה/פאב עם אחותו היפיפייה (זה כנראה משפחתי) שלא זזה ממנו ולא מורידה ממנו את העיניים אפילו לשנייה. הנסיך הקטן היה לבוש כמו דוגמן של אחת מחברות האופנה לילדים, מבושם ומצוחצח.
האמת – נוצר בינינו קליק מיידי. הוא התעניין בהשתתפותי בתוכנית “האח הגדול”, ואני התעניינתי בסרט “בתולים” שאותו כתב וביים מאור זגורי ובו מככב אור ביחד עם עמוס תמם, עם חן אמסלם ועם ליאנה עיון. בסרט הוא מגלם ילד (אלא מה) שמדבר בשפה משובשת – דבר לא פשוט בעליל לילד בן 8 שצריך ללמוד טקסט כזה.
ביקשתי ממנו שיזמין מה שבא לו כי לילדים תמיד נורא בא משהו. הוא בחר בדיוק בורגר – המבורגר של גדולים עם תוספת אווז מעושן, ושאל את המלצרית האדיבה אם אווז מעושן דומה בטעמו לפסטרמה. בכל זאת ילד. הסברתי לו שאני חייב לטעום מהמנה שלו לצורך הביקורת, והוא תהה: “מה, אתה לא סומך עלי שיש לי טעם טוב?”. חטפתי שוק, אבל אחותו חייכה לעברי באמפטיה. היא כבר מתורגלת בכך שהתכשיט של משפחה מפיל חללים.
אור דיווח שההמבורגר טעים לו מאוד, ולי לא נותר אלא להוסיף שקציצת הבשר היתה עסיסית, צלויה בדרגה המושלמת ובעלת טעם עשיר של שמנוניות מעודנת, והיא הגיעה בתוך לחמנייה רכה וטרייה, עם חסה, עגבנייה ובצל סגול, וצ’יפס פריך לצדה.
הפצרתי בו שיזמין עוד משהו והוא אמר שזה מספיק לו. התעקשתי, והוא הביט בי בחיוכו הממזרי ושאל בנימוס אם אפשר טבעות בצל. “ברור שאפשר”, עניתי. על השולחן נחתו טבעות בצל ענקיות עם ציפוי טעים כל כך עד שהוא הזכיר לי את הבלילה שאני מכין בבית אשר מורכבת מתפוצ’יפס וביסלי גריל מרוסקים וטבולים בביצה.
* * *
ביקשתי מאור לספר לי איך הכל התחיל. הוא אמר שכאשר היה בן 5 פתחה לו אחותו חשבון אינסטגרם. מי שעקב אחריו אז היו בעיקר בני משפחה וחברים, וכל תמונה קיבלה 20 לייקים מקסימום. עם הזמן שיפרה האחות את הסטיילינג שלו, ומספר הלייקים קפץ פי עשרה. לפתע בנות התלהבו, תיוגים התרוצצו, העוקבים התרבו, וכוכבי אינסטגרם כמו עומר חזן, קובי אזולאי ובן זיני התאהבו בו והחלו לפרסם אותו, אך הפריצה הגדולה התרחשה לאחר פרסום כתבה עליו באולפן שישי בערוץ 2 לפני כשנה.
ברגע שבו הוא עצר לנשום קצת אוויר חזרה המלצרית עם שווארמה פרגית שהוגשה עם המון בצל מקורמל, עגבניות שרי וצזיקי. הבשר היה רך מאוד אך מתובל יתר על המידה בכמון. למי שלא אוהב את התבלין הצהבהב מוטב להימנע מהמנה, ולשף מומלץ להרגיע עם פיזורו. כמו כן, עגבניות השרי היו צלויות בצורה לא אחידה, וגלגל ההצלה של המנה היה הצזיקי הנהדר שאיזן את החריפות התבלינית וסייע לפרגית להחליק במורד הגרון.
אור שאל כמה ילדים יש לי, ועניתי לו שיש לי ילדים משתי נשים. הוא חשב מעט ושאל אותי אם אני גרוש. השבתי שכן, ואז הוא שטח את משנתו על חיי הנישואים ואמר שהוא מעדיף שההורים שלו יהיו יחד, ושנראה לו שקשה להתגרש. פעם הוא חשב שאם ההורים נפרדים צריך הילד לבחור רק הורה אחד לכל החיים, ובלי התראה מוקדמת הוא ירה: “איציק, אולי תספר אתה איך זה להתגרש”. קמתי מהכיסא, ניגשתי אליו, חבקתי אותו ואמרתי לו: “אתה קסם של ילד. אני מאחל לך שהוריך יהיו ביחד לנצח”. הוא אמר שיש דברים טובים בלהיות בנפרד עם אבא ועם אמא, אבל מבחינתו אין שום דבר טוב בגירושים.
הרגשתי שאנחנו גולשים עמוק מדי אל תוך הנושא הטעון, ולמזלי הגיע לשולחן הסטייק סלמון שלי עם רוטב יין לבן וחמאה ועם תוספת של תפוחי אדמה וירקות אפויים. הסלמון הנהדר השתלב בצורה נהדרת עם החמאה המלטפת, והסימביוזה ביניהם יצרה מנה מצוינת.
אור ואני הזמנו ביחד גם צ’יפס בטטה שגם שילב מתיקות ומליחות בהרמוניה וגם היה נעדר אגלים של שמן טיגון. בזמן שכרסמנו את הטוגנים המשוננים עד שלא נותר אחד לרפואה, שאלתי אותו מה הכי מעצבן בלהיות מפורסם. כמרואיין מנוסה וערני הוא השיב שמפריעות לו מאוד הקללות של ילדים (ותתפלאו – גם של מבוגרים) שמקנאים בו, וסיפר שלאחר שידור פרסומת שבה הוא כיכב היו אמהות שכתבו ברשת שהן לא ירכשו את המוצרים שהוא מפרסם כי זה לא חינוכי ועדיף שיישאר ילד ולא ינסה להיות מבוגר.
הוא מתעקש שלמרות הכל הוא עדיין ילד שהולך לבית הספר כמו כולם ומשחק כדורגל עם חברים כמו כולם, “אז למה יש בנות שמאחלות לי להישרף בגיהינום?”. שוב קמתי אליו, חיבקתי אותו חזק חזק ושאלתי: “אתה יודע שאתה מהמם?”. הוא ענה לי שהוא חושב שכן.
לסיום ביקשתי טיפ ממומחה האינסטוש איך להעלות את מספר העוקבים שלי. סיפרתי לו שכשיצאתי מבית “האח הגדול” היו לי יותר מ־15,000 עוקבים, אך לא טיפחתי את החשבון ומספרם ירד ל־5,000 בלבד. תשובתו היתה: “לא צריכים להיות לך כמו עוקבים כמו אז כי אתה מבוגר. עברו שנתיים וחצי מאז ‘האח הגדול’, אתה עוד מעט בן 50, ו־50 זה גיל של סבתות”. הוא הציע לעזור לי להגדיל את מספר העוקבים והבטיח להצטלם איתי, לתייג ולהעלות כמה סטוריס ביום, וכך החיים שלי יהפכו לסרט מושלם כמו שלו. נמסתי, ולא בפעם הראשונה בארוחה הזאת.
המדדים
מדד הניקיון: הדיוק הוא מקום נקי מאוד, וניכרת הקפדה על כך.
מדד העיצוב: המקום מעוצב כפאב אנגלי עם הרבה עץ וונגה כהה שמשרה אווירה של חו”ל.
מדד השכנים: שחר ושקד, שני חברים שמסיימים את לימודיהם בטכניון, דיווחו שהם פוקדים את המקום לעתים קרובות בגלל האוכל המשובח, הבירה המצוינת והאווירה הביתת.
מדד המחירים:
דיוק בורגר – 63 שקל
טבעות בצל – 33 שקל
שווארמה פרגית – 58 שקל
סטייק סלמון – 91 שקל
צ’יפס בטטה – 37 שקל
2 אפרול שפריץ – 76 שקל
2 קולה זירו – 28 שקל
מיץ תפוחים – 12 שקל
סך הכל – 398 שקל
הציון: 4.5 מספרי זהב
דיוק
שדרות מוריה 107
טל’: 8347282
תגובות