שלושה צלמים חיפאים מציגים השנה ב"עדות מקומית" – התערוכה שמרכזת את מיטב צילומי העיתונות והתיעוד מהשנה החולפת בישראל. התערוכה מתקיימת לראשונה כמוזיאון פתוח תחת כיפת השמים, והיא תהיה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום במתחם המידטאון בתל אביב עד 23 בינואר.
התערוכה מוצגת במקביל ל-World Press Photo – התערוכה הבין לאומית הוותיקה והיוקרתית לצילום עיתונות – זו השנה ה-17, ועד כה היא הוצגה במוזיאון ארץ ישראל. השנה תיעדו רבים מהצלמים את משבר הקורונה כפי שהתבטא בכל תחומי החיים – הטבע, הספורט, חיי היומיום, הסגר, ההפגנות, והסולידריות לצד הניכור – אשר משקפים את המציאות שנכפתה עלינו.
אחד מהצלמים החיפאים הוא מיכה בריקמן, שתיעד בסדרת עבודות את הצוותים הרפואיים של המרכז הרפואי בני ציון בשיאו של הגל הראשון.
הקורונה במרכז הרפואי בני ציון (צילום: מיכה בריקמן)
צלמת חיפאית נוספת היא מורג שילה ממגמת הצילום בבית הספר התיכון רעות לאמנויות. השנה לראשונה פתחה "עדות מקומית" קטגוריה מיוחדת לבני הנוער שנקראת "עדות צעירה" ואשר אליה ניגשו תלמידי מגמות צילום מבתי ספר בכל הארץ. מהם נבחרו 13 צלמים צעירים, ובהם שילה שמציגה עבודות על חיי הלילה בחיפה, תוך התמקדות במועדון Zoo B. גם מור אלנקווה, המורה והמנחה של שילה, מציג בתערוכה בקטגוריית הבוגרים.
מועדון Zoo B (צילום: מורג שילה)
רוצים להישאר מעודכנים?
אלנקווה: "השנה זוהי שמחה כפולה כי אנחנו מציגים ביחד – תלמידה ומורה – וגם בגלל שצילום שלי נבחר לייצג את 'עדות מקומית' בכל שלטי החוצות. הסדרה שלי – 'עד שהמוות יפריד בינינו' – נבחרה להיות מוצגת תחת הכותרת 'בחירת האוצר'".
אתה בחרת להציג צילומי חתונה.
"צילומי חתונה מייצגים פנטזיה שאינה תואמת בהכרח את המציאות. המצלמה נתפשת ככלי אובייקטיבי שמספר את האמת, אבל בעבודה זו חושף הפלאש רק חלקים מהמציאות ומותיר את השאר באפלת הדמיון של הצופה. במרחב זה, שבין מציאות לדמיון, נעים סיפורים שהמתבוננים מספרים לעצמם".
חתונה (צילום: מור אלנקווה)
ומה מייחד את עבודתה של שילה?
"עבודתה כפרויקט גמר הוגשה בעיצומה של מגיפת הקורונה, כאשר לא התקיימו לימודים. העבודה היא רלוונטית במיוחד השנה, שבה אין מפגשים חברתיים וכל המועדונים סגורים. בני הנוער נשארו מאחורי המסכים, ללא כל אינטראקציה חברתית אמיתית. מורג בחרה להגיש את העבודה לא רק כתמונות בודדות אלא גם כעמוד אינסטגרם, וצורת הגשה ייחודית זו לא רק שמדברת על הזמן ועל המדיה החברתית אלא גם יוצרת אסטטיקה חדשה שמתחברת ומתפרקת גם יחד".
שילה: "אין לי שום כוונה לנהל בפרויקט שלי דיון על סטיגמות חברתיות או על חברות שוליים. אני כאן כדי לדבר על מציאת מקום ועל הרגשת שייכות. יצרתי את הפרויקט שלי מתוך חוויה של מסיבות רוק שאני הולכת אליהן כבר כמה שנים. באחת מהפעמים הראשונות שבהן הייתי במסיבה, חבר אמר לי שאני וחברה שלי יכולות לרקוד ואף אחד לא ישפוט אותנו כאן. לקח לי זמן עד שבאמת הבנתי שזה לא סוג המסיבות שלאנשים אחרים אכפת מה אני לובשת או איך אני רוקדת. כל אלה שנמצאים במסיבות האלו באים כדי לשמוע מוזיקה ולרקוד. כולם מזיעים, מסריחים מסיגריות וצורחים מילים של שירים שלא יושמעו ברדיו. הפרויקט הזה הוא ניסיון שלי להעביר את התחושות שאני מרגישה כשאני במועדון. בעבודות תוכלו להרגיש את הקצב של המוזיקה ושאתם נמצאים פיזית במועדון".
מועדון Zoo B (צילום: מורג שילה)
שישארו בתל הביב
תערוכה שמאל חולנית מלאה גרוטסקיות ונסיון לנרמל תופעות שוליים.
נעמה
צלמת חיפאית נוספת היא נועה גולובקין מתיכון ליאו באק בחיפה וסדרת הצילומים "גיל הזהב" שצילמה כפרויקט גמר במגמת תקשורת – צילום סטילס בתיכון.
נעם
תערוכה נפלאה כבוד לראות את היצוג הנפלא למגמת צילום ברעות בית הספר לאומנויות. למדתי שם מקום פשוט אדיר !