נכון, מצב התחלואה והמצב הכלכלי מטרידים ביותר, אבל חיים ללא תרבות ועיר ללא אירועים משמע עצב גדול וריקנות. האלטרנטיבה – פסטיבל הסרטים הבין לאומי ה-36 על המסך הביתי – לא יכולה לפצות על האווירה התוססת ועל אירועי החוצות, אבל היי, אנחנו כאן בשביל הסרטים, ובינינו, זהו פתרון מושלם לסגר.
פסטיבל הסרטים השנה אמור היה להתקיים במתכונת מצומצמת בחול המועד סוכות, וזאת לאחר שבקיץ הוחלט בכלל לבטלו. בעקבות החלטת ממשלת ישראל על סגר כללי עד לאחר חג סוכות, החליטו בתאגיד העירוני אתו"ס שמפיק את הפסטיבל לעבור למתכונת מקוונת.
התוכנית האמנותית של הפסטיבל כוללת כ-60 סרטים חדשים מהארץ והעולם, שחלקם זכו בפרסים בפסטיבלים בין לאומיים חשובים. הסרטים יוקרנו במסגרות תחרותיות, ומחווה מיוחדת תוקדש לבמאי הצרפתי אריק רוהמר – מחלוצי הגל החדש הצרפתי – לרגל הפקת עותקים דיגיטליים חדשים לסרטיו.
במציאות זו לא תתקיים בפסטיבל השנה תחרות הקולנוע הישראלי העלילתי. הפסטיבל יקדם את הקולנוע הישראלי באמצעות אירועים של תעשיית הקולנוע המסורתיים, ובהם כנס הפיצ'ינג, סינמרקט וסדרות הטלוויזיה, שיוקרנו גם הם בפורמט דיגיטלי. לדברי המארגנים, השימוש באפליקציית זום יאפשר לאורחים רבים יותר להשתתף בפסטיבל שכן נמנע מהם להגיע לחיפה. התחרויות יכללו בין השאר שמונה סרטים בתחרות הקולנוע הישראלי התיעודי, 21 סרטי סטודנטים, סרטים עצמאיים קצרים וסרטי אנימציה ו-17 סרטים בתחרות הבין לאומית כרמל.
הסרטים הנבחרים וזוכי פרסים מפסטיבלים מובילים בעולם כוללים שלושה מפסטיבל סאנדס 2020: "זו לא קבורה, זו תחייה" – הסרט האפריקאי של למונג ג'רמיה מוזס שזכה בפרס מיוחד של חבר השופטים; "גלות" של ויסאר מורינה שזכה בעבר בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל סרייבו 2020; ו-"Summertime" של קרלוס לופז אסטרדה – בכורה בין לאומית לאחד מהסרטים הכי מדוברים בפסטיבל סאנדנס אשר מציג פורטרט של לוס אנג'לס 2020 באמצעות שימוש באמנות הספוקן וורד.
מפסטיבל ברלין הגיע "ברלין אלכסנדרפלאץ" – עיבוד חדש של הבמאי בורהאן קורבאני לקלאסיקה מאת אלפרד דבלין. קורבאני, בן למשפחה שהיגרה לגרמניה מאפגניסטן, מעתיק את עלילת הרומן הקלאסי של דבלין – שכבר עובד לסדרת טלוויזיה על ידי ריינר ורנר פאסבינדר – לקהילת המהגרים של ברלין בימינו. קורבאני זכה לברכתו של נכדו של דבלין לפרויקט, והוא מגיש סרט ריאליסטי ורחב יריעה על אודות זרות, גזענות וברלין המודרנית.
"דאו.נטאשה" של איליה חרז'נובסקי ויקטרינה ארטל מעורר המחלוקת שהוקרן בפסטיבל ברלין האחרון, והזוכה בפרס דב הכסף להישג אמנותי מיוחד, צולם בתוך קומפלקס ענק שנבנה בחרקוב שבאוקראינה בשנים 2011-2008. עשרות אנשים, שרובם המוחלט אינם שחקנים במקצועם, חיו, אהבו, הלכו לעבודה ויצרו אמנות במבנה המדמה מכון מחקר בברית המועצות בשנות ה-50 של המאה הקודמת.
הסרט "דאו.נטאשה" (צילום: יח"צ)
סרט נוסף מפסטיבל ברלין הוא "סיפורים רעים" – אגדה אפלה שיצרו האחים האיטלקיים דמיאנו ופאביו דה-אנוצ'נזו ואשר זכתה בפרס דב הכסף לתסריט בפסטיבל ברלין 2020.
"בין הערביים" – סרטו החדש של הבמאי הליטאי עטור הפרסים שרונאס בארטס – היה הבחירה הרשמית של פסטיבל קאן 2020. עלילת הסרט מתרחשת בליטא תחת הכיבוש הסובייטי לאחר מלחמת העולם השנייה. הסרט ישתתף גם בתחרות בפסטיבל סאן סבסטיאן הקרוב.
מפסטיבל ונציה מגיעים "לבן על לבן" של ת'יאו קורט, זוכה פרסי הביקורת והבימוי במסגרת אוריזונטי בפסטיבל ונציה 2019, ו"אבינו" של קלאודיו נוצ'ה שהוצג בפסטיבל ונציה 2020.
הסרט "לבן על לבן" (צילום: יח"צ)
מפסטיבל SXSW 2020 מגיע "אביבה" – סרטו החדש של הבמאי הישראלי-אמריקאי בועז יכין – שמגולל את סיפור אהבתם של אביבה, צעירה פריזאית, שמכירה את עדן, בחור מניו יורק, אונליין. כשהשניים מתאהבים ומתחילים חיים חדשים משותפים בניו יורק, הם מגלים שבכל אחד מהם יש אנרגיות גבריות ונשיות שנאבקות זו בזו. העולם שבורא יכין – אשר בו שתי הדמויות הראשיות מגולמות על ידי ארבעה שחקנים ושאר שחקני הסרט הם רקדני להקת בת שבע – הוא עתיר קסם וגדוש מיניות, אבל בעיקר שובר מוסכמות קולנועיות. ואם זה לא מספיק, על המוזיקה בסרט אמון אסף אבידן.
פסטיבל סרייבו 2020 שלח לחיפה את "מארה" – סרטה של הבמאית השווייצרית אנדריאה סטאקה עם זוכת פרס השחקנית הטובה ביותר מריה סקאריצ'יץ'.
אל אלה מצטרפים שני סרטים זוכי פרסים מפסטיבל טאלין שבאסטוניה: "קונטורה" של אנשול צ'אוהן היפני, זוכה פרס הסרט הטוב ביותר; ו"שמות הפרחים" של הבמאי האיראני קנדי בהמן טאווסי שזכה בפרס מיוחד של חבר השופטים.
הסרט "קונטורה" (צילום: יח"צ)
רוצים להישאר מעודכנים?
שמונת הסרטים בתחרות הקולנוע הישראלי התיעודי הם "הכנסייה" בבימויה של ענת תל, "ארץ עיר" בבימויו של יקי אילון, "במסתרים" של לינה צ'פלין, "דבש מר" בבימוים של אודי קלינסקי ורויטל אורן, "הצעיף האדום" של פטר מוסטובוי, "לעזוב את גן עדן" – סרט הביכורים של עופר פרימן, "סוסיתא" של אבי וייסבלאי, וסרטה הראשון של סמדר זמיר "על כיסא הבמאי יושבת אשה" – מסה קולנועית פמיניסטית שמוקדשת לבמאיות קולנוע עלילתי בישראל. באמצעות סיפור יצירתה של הבמאית הראשונה אלידע גרא, דרך מונולוגים של 24 במאיות פעילות ונאום אחד של רונית אלקבץ עולה דמותה של הבמאית.
במסגרת הקולנוע ישראלי יוקרן מחוץ לתחרות הסרט "גיבורה 2" של שני אגוזין, שירה שניידר, חוה רוכלין ומיה קפלן שמציג ארבעה סיפורים בנושא אומץ נשי. הסרט נוצר כפרויקט משותף של בית הספר סטיב טיש לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב וקרן גשר לקולנוע רב תרבותי.
מסגרת נוספת היא כאמור מחווה לבמאי הצרפתי אריק רוהמר, ובה יוקרנו שבעה סרטים שלו. רוהמר נולד בשם ז'אן-מארי מוריס, ואת דרכו המקצועית הוא התחיל כמורה ליוונית וללטינית. בהמשך הוא הפך למבקר קולנוע ולעורך כתב העת "מחברות הקולנוע". ביחד עם פרנסואה טריפו, ז'אן לוק גודאר, קלוד שברול וז'אק ריווט פיתח רוהמר את הגל החדש של הקולנוע הצרפתי, כאשר סרטיו הספרותיים מציגים גיבורים אינטלקטואליים בשיח שנון ועמוק על רגשות ובהגיגים כחלק מחיפושיהם אחר אהבה. כל שבעת הסרטים הועברו לעותקים דיגיטליים חדשים – "הלילה שלי עם מוד" (1969), "ברכה של קלייר" (1970), "אהבה אחר הצהריים" (1972), "פאולין על החוף" (1983), "קיץ" (1986), "אגדת חורף" (1992) ו"סתיו" (1998).
הסרט "פאולין על החוף" (צילום: יח"צ)
כדי להישאר נאמנים לפסטיבל המקורי, גם הפעם יוקרנו סרטי אימה ומתח חדשים בחצות, כיאה לז'אנר. אלו סרטים נדירים וייחודיים כדוגמת "ספוטניק" – על חללית סובייטית שנוחתת נחיתת חירום אחרי משימה שהשתבשה, והשורד היחיד הוא המפקד שמבין עד מהרה שמשהו מסוכן הגיע לכדור הארץ. שני סרטים נוספים שיוקרנו במסגרת זו ונחשבים למדוברים ביותר השנה הם "רליק", שהוגדר כסרט אימה פמיניסטי אשר נכתב ובוים על ידי נשים ומככבות בו רובין נבין, אמילי מורטימר ובלה היתקוט; ו"הגאולה של פאני ליי" של האמן הבריטי תומאס קליי, שנחשב לאחד מהבמאים המוכשרים בקולנוע הבריטי.
בקטגוריה של אנימציה למבוגרים יוקרן הסרט "האף או הקונספירציה של החלוצים" של האנימטור הרוסי אנדריי כרז'נובסקי אשר מבוסס על שתי יצירות קלאסיות – הסיפור הקצר "האף" של ניקולאי גוגול והאופרה "האף" של דמיטרי שוסטקוביץ'. הסרט, שחוגג את גאונותם של חלוצים שהקדימו את זמנם, הלכו נגד הזרם ושילמו מחיר כבד על התעוזה, זכה בפרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל אנסי 2020. סרט נוסף הוא "בית הזאב" של חואקין קוסיניה וקריסטובל לאון – סיפור אפל ששואב השראה מ"שלושה חזירונים קטנים" ואשר עוסק בנערה צעירה שמנסה לייצר לעצמה בית בטוח כדי להתגונן מפני מנהיג כת שממנה היא נמלטה. הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל אנסי.
בקטגוריה של סרטים לכל המשפחה יוקרנו "פינוקיו" – העיבוד החדש של מתאו גורונה בכיכובו של רוברטו בניני כסבא ג'פטו; ו-"א' זה אושר" של ג'והן שיד שזכה בפרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל ברלין.
הסרט "א' זה אושר" (צילום: יח"צ)
במסגרת הקולנוע התיעודי הבין לאומי יוקרנו "למה אני קופץ" – זוכה פרס הקהל לסרט תיעודי בפסטיבל סאנדנס אשר מבוסס על רב המכר שכתב נאוקי היגשידה – ילד יפני אוטיסט בן 13; "העדות" – קירבי דיק, מבכירי היוצרים התיעודיים בארצות הברית, והמפיקה והיוצרת איימי זירינג חושפים את תופעת הניצול המיני בתעשיית המוזיקה האפרו-אמריקאית; "שירים של דיכוי" שזכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל קופנהגן ואשר חושף את אחת מהפרשיות הטעונות ביותר בהיסטוריה של צ'ילה – קהילת מושבת הכבוד שפעלה ככת בהנהגתו של פאול שפר, אשר כפה על חבריה אורח חיים נצלני והתעלל מינית בילדיהם; "גוף האמת" בהשתתפותן של האמניות מרינה אברמוביץ', סיגלית לנדאו ושירין נאשט; "מסע חורף" – דוקו דרמה על הישרדות בזמן עליית הרייך הגרמני וגם סרטו האחרון של השחקן השווייצרי ברונו גנץ שהלך לעולמו; "אבודים בלמנשה" ו"הוא חולם על ענקים" – טרי גיליאם החל לצלם את "האיש שהרג את דון קישוט" בכיכובם של ג'וני דפ וז'אן רושפור בשנת 2000. ההפקה קרסה והסרט מעולם לא הושלם. הסיפור על גאון שלא מצליח לממש את חזונו תועד בסרטם של קית' פולטון ולואיז פפה "אבודים בלמנשה". 19 שנים מאוחר יותר, בסרט "הוא חולם על ענקים", חוזרים שני הבמאים לסט של "האיש שהרג את דון קישוט" ומתעדים את גיליאם נאבק בשדים של עצמו וברף צפיות בלתי אפשרי ומצליח לסיים את הפקת הסרט בכיכובם של אדם דרייבר וג'ונתן פרייס.
הסרט "הוא חולם על ענקים" (צילום: יח"צ)
בכנס הפיצ'ינג יוצגו 13 סרטים בשלבים שונים של פיתוח והפקה בהשתתפותם של יוצרים מקומיים ובין לאומיים. אירוע נוסף יהיה מפגש בין מפיצים שפועלים בצפון אמריקה לדיון בסרטים ישראלים שהצליחו על המסך בארצות הברית ובעתידו של שוק ההפצה העצמאי.
בין המשתתפים באירועי התעשייה – המפיק הבריטי מייקל קון ("להיות ג'ון מלקוביץ"), מנכ"ל שותף בחברת ההפקה וההפצה הצרפתית Playtime פרנסואה יון ("הבן של שאול"), מנהלת אירועי התעשייה בפסטיבל הסרטים הבין לאומי בנורבגיה גידה מיקלבוסט, ומנהלת התוכניות בערוץ הטלוויזיה הגרמני ZDF קלודיה טרונייר.
הפסטיבל ייפתח בשבת, 3 בספטמבר, ויינעל בשבת שלאחריה, 10 בספטמבר. חוויית הצפייה אמנם תעבור מהאולמות אל מסכי המחשב, הטלוויזיה, הטאבלט והטלפון הנייד, אך ממש כמו בפסטיבל קולנוע רגיל, יש לוח הקרנות שבו לכל סרט יש מועד הקרנה – תאריך, שעה ואפילו אולם וירטואלי. שלא כמו בפסטיבל רגיל, אפשר לבחור בגמישות את מועדי הצפייה בסרטים ולבנות לוח זמנים פסטיבלי, כאשר כל סרט יהיה זמין לצפייה למשך 24 שעות משעת תחילת ההקרנה הנקובה שלו.
כרטיסים ניתן להזמין ולרכוש באתר הפסטיבל עד לשעת תחילתו של כל סרט. אפשר גם לרכוש כרטיסייה של סרטים במחיר מוזל ותג פסטיבל שמאפשר כניסה חופשית לצפייה בכל סרטי הפסטיבל. מספר ההקרנות ומספר הכרטיסים לכל סרט הם מוגבלים, ולכן מומלץ להזמין כרטיס מראש. כל הסרטים יוקרנו עם תרגום לעברית. מפגשים עם היוצרים יעלו לאתר האינטרנט של הפסטיבל ויהיו פתוחים לצפייה חופשית.
אסון האדישות מהמגיפה
עם ישראל חי בסרט
לצערו, זה סרט אימה שנקרא "הגל השני".