שלומי מנגר – עכשיו התערוכה

כבר 40 שנה פועל שלומי מנגר בחיפה ונחשב לאחד מחלוצי חיי הלילה בעיר. בימים אלה שוקד מנגר על תערוכה שתסקור את תחנות חייו ואת תרומתו לתחומי האמנות והתרבות בעיר, ואשר תוצג במועדון הוונדרבר שבבעלותו.

התחנה הראשונה של מנגר היתה בית הספר לצילום קמרה אובסקורה, שאותו הוא פתח בשנת 1980 ברחוב הנביאים בהדר. אל חיי הלילה הוא נכנס בשנת 1986 כשפתח את המועדון דווקא תיאטרון ברחוב ירושלים בהדר. הוא התאהב בחיי הלילה, ובשנת 1988 הביא לעיר את הבשורה האלטרנטיבית בדמותו של מועדון ה-High Way על חורבותיו של קולנוע ארמון. היה זה אולם גדול למופעי רוק, ולימים גם מועדון שבשנת 1990 החליף את שמו לעיר השנייה. בשנת 1995, עם הריסתו של מבנה הקולנוע המיתולוגי, העביר מנגר את המועדון לרחוב שבתאי לוי הסמוך – אל המקום שבו שכן קולנוע חן – ונתן לו את השם סיטי הול. בשנת 2011, שנה לאחר סגירתו של הסיטי הול, עזב מנגר לראשונה את הדר ופתח את הוונדרבר ברחוב חטיבת גולני בעיר התחתית. גם לשם, כמו לעיר השנייה עליה השלום, הוא מקפיד להביא לקהל שלו הופעות וליינים של מסיבות. אלא שמאז פרוץ משבר הקורונה עומד הוונדרבר שומם.

"זה משגע את המוח שמועדון כזה עומד סגור", אומר מנגר ומסביר כיצד עלה הרעיון ליצור תערוכה, "הרעיון ישב לי בראש עוד לפני הקורונה, ועכשיו, בגלל שהמועדון סגור, אני יכול להציג בו את התערוכה. בימים רגילים לא הייתי יכול לעשות את זה שם. התערוכה תימשך כמה שבועות".

לעזרתו של מנגר נרתם צוות של מתנדבים שמסייעים לתערוכה לקרום עור וגידים, והם גם שותפים לחזון להנציח את הלילות הסוערים שהיו להם בזכותו. הצפי לפתיחה הוא בעוד כשלושה שבועות, אם הנחיות משרד הבריאות לא ישתנו כמובן, והתערוכה תתפרש על פני שלושת החללים של המועדון.

שתיים מהמתנדבות שמסייעות לשלומי מנגר להפיק את התערוכה

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

מנגר: "באולם הראשון, הקטן יותר, יהיה מיצב שאני יוצר בעזרת הצלם דורון גולן. זהו פרויקט אמנותי שבו גולן ואני מצלמים אנשים בגודל טבעי, והתמונות יודבקו על קאפות בפוזה של ריקוד, כאשר ברקע תהיה מוזיקה על מנת שתתקבל תחושה של מסיבה. המיצג הזה יעלה בעקבות סגירתם של המועדונים בשל מגיפת הקורונה. באולם השני, הגדול יותר, יהיו פריטים שאספתי לאורך השנים כמו פוסטרים של הופעות והזמנות למסיבות. באולם השלישי יוצגו סרטוני וידאו מהופעות ותמונות של בליינים שבילו אצלי לאורך השנים. כאשר התערוכה תוצג, הבר במקום יפעל לטובתם של המבקרים".

באמצע חודש מרץ, זמן קצר לאחר פרוץ מגיפת הקורונה, נאלץ מנגר לסגור את דלתות המועדון בשל הנחיות משרד הבריאות אשר אוסרות על התקהלות. מנגר היה מבעלי המועדונים הראשונים שפתחו בקמפיין גיוס המונים ואף הגיע ליעד שהציב לעצמו – 50,000 שקל – אך כעת, עם התפרצותו של הגל השני וההנחיה לאפשר התקהלויות של עד עשרה איש בלבד, הוא החליט להפוך את המקום לסוג של מוזיאון.

מנגר, זו עוד דרך להתפרנס בימים אלו?

"הכניסה לתערוכה תעלה כסף כי אחת מהמטרות היא להמשיך ולהחזיק בוונדרבר. אני מקווה שחלק מהמוצגים גם יימכרו כי יהיו המון דברים שאנשים יאהבו לקנות. אני מקווה שהכניסה תממן את ההפקה, כי זה עולה המון כסף. זה כמו קבצנות אבל אין מה לעשות – בתקופה הזו כל עסק מנסה לשרוד. כסף לא נעשה מזה, אבל אם נכסה את העלות אז זה כבר היה כדאי".

מנגר לא מסתיר את אכזבתו מהתעלמותו של הממסד העירוני מתרומתו לעיר, וזאת בזמן שבקרב הקהל שהולך אחריו לאורך כל השנים הוא נחשב לאייקון: "בכל עיר נורמלית בעולם היה קם מישהו בעירייה ויוזם פרויקט כזה על אומן שפועל בעיר במשך ארבעה עשורים, אבל מכיוון שבחיפה אף אחד לא יעשה לי את זה, אמרתי לעצמי 'אני אעשה את זה'. במשך 40 שנה אני עושה בעיר הזאת את הפרויקטים הכי גדולים, הכי מעניינים והכי מיוחדים, והגיע הזמן לחשוף אותם בצורה מרוכזת. אלה הם אשכרה קורות חיי הארוכים והמגוונים שיוצגו כאן – חיים שמלאים בהמון אמנים, מוזיקאים, טכנאים, מאבטחים וכמובן קהל. המון אנשים עברו אצלי. אתה יודע מה זה 40 שנה? לא נראה לי שיש בארץ מישהו שפעיל כל כך הרבה זמן בתחום התרבות. אם הייתי צריך לאסוף את כל אותם אנשים ולשים במקום אחד הייתי צריך איצטדיון".