במוזיאון חיפה לאמנות נפתחה תערוכה בשם "החדר שלי" בשיתוף עם המגזין "אדם צעיר", אשר עוסקת בנושא חדר הילדים דרך שפת האיור. את התערוכה אצרו ביחד מנהלת המרכז לחינוך של מוזיאוני חיפה עדי שלח והמעצבת של המגזין מיכל מגן.
"התערוכה עוסקת בחדר הילדים כסמל וכמראה לעולם הילדות", אומרת שלח, "ביקשנו לגעת בדרכים השונות שבהן חדר הילדות מייצג את הילד ואת העולמות הקשורים אליו – האחרים שעמם הוא חולק את חדרו, הוריו, המעגל המשפחתי המורחב שלו ומגוון ההשפעות התרבותיות והחברתיות. בחרנו בנושא שיש לו רלוונטיות לחיים של ילדים היום, והתערוכה נוגעת ברבדים אישיים ועמוקים מאוד גם של המבוגרים".
לדבריה של שלח, הניסיון שלה ושל מגן היה להביא לידי ביטוי את החוויה של חדר הילדות כמעין כמוסה שבה נחווים המעברים החשובים של הילדות – בין ערות לשינה, בין ביחד ללבד, בין חושך לאור והמעבר הגדול בין הילדות לנעורים: "החלל המרכזי של התערוכה הוא אפלולי ומתייחס ללילה – לפחדים, לחלומות, להליכה לישון, לסיפורים. בחלל אחר, המשמש גם כסדנה ליצירה ולמשחק, העבודות מתייחסות למרחב של היום, של שעות הערות – מרחב יצירתי שמתייחס ליחסים בין אחים, לדמיון, למשחק ולבלגן. החדר משנה את פניו מיום ליום במשך השנים – הוא מסודר ומבולגן, מתמלא ומתרוקן, מכיל את הישן ואת החדש, את השעמום ואת הדמיון המסעיר. הוא משמש זירה למנעד רחב של חוויות ורגשות עוצמתיים ומנוגדים – ביטחון מול פחד, שייכות מול בדידות, ופרטיות ועצמאות מול תלות".
שלח מוסיפה שהתערוכה מאפשרת לילדים של היום לנסות ולדמיין ילדות אחרת מזאת שלהם דרך השינויים העמוקים שעברו על החברה בעשורים האחרונים ואשר משתקפים בחדר הילדות, כולל המעבר לתרבות צריכה והתפתחות טכנולוגיית המסכים.
"בשלב מוקדם של תכנון התערוכה חשבנו לשלב בה גם מאיירים וגם אמנים פלסטיים", אומרת שלח, "אך ככל שהתקדמה העבודה הבנו שיותר נכון להתמקד בשפת האיור. שפה זו מחברת אותנו לעולם הילדות ולעולם ספרות הילדים, שמתקשרת באופן טבעי לסיפורים לפני השינה. הרגשנו שבאופן זה השפה תדבר באופן לכיד יותר ותהיה נגישה יותר. רצינו ליצור מפגש מעניין בין איור לבין תערוכה שמתרחשת בתוך מרחב תלת ממדי. התערוכה מבקשת להרחיב ולמתוח את גבולות האיור מהמרחב הדו מימדי אל התלת מימד ומהאיור המוזמן שמפרש טקסט קיים, אל איור כצורת אמנות בפני עצמה".
לשם כך פנו האוצרות למאיירים ולמאיירות שביצירתם קיים מימד אמנותי בולט. העבודות בתערוכה מייצגות מגוון רחב של פנים, סגנונות ותקופות, והן כוללות איורים של מאיירות ותיקות כצילה בנדר ומרים ברטוב מול מאיירות ומאיירים עכשוויים בולטים כבתיה קולטון, עומר הופמן ואיה גורדון נוי.
"הקדשנו תשומת לב מיוחדת לכך שיהיה ייצוג למאיירים שגדלו בסביבות ילדות שונות", אומרת שלח, "ילדות של צברים ילידי הארץ, ילדות במדינות ברית המועצות לשעבר, ילדות בלינה משותפת בקיבוץ, ילדות בהתנחלות או ביישוב ערבי, ילדות של שפע וילדות של דלות חומרית".
בתערוכה משולבות עמדות של יצירה, משחק, קריאה ושאלות למחשבה, ועמדות של יצירת קומיקס בשולחנות אור, יצירה של סביבות ביתיות, משחק בבובות ובקוביות ועוד. התערוכה כוללת גם עמדה שבה יכולים המבקרים לראיין זה את זה על חדר הילדות שלהם עם שאלות המבוססות על השאלון שנשלח למאיירים, ולתעד את הריאיון בטלפון הסלולרי שלהם, כך שהדבר יאפשר למבוגרים ללמוד יותר על החוויה של ילדיהם בחדרם, ולילדים לשמוע זיכרונות על חדרי הילדות של הוריהם.
התערוכה פתוחה בימים ראשון-רביעי בשעות 16:00-10:00, ביום חמישי בשעות 19:00-10:00 וביום שבת בשעות 15:00-10:00. בחנוכה תתאפשר הכניסה לתערוכה חינם לילדים.
תגובות