מאחורי התערוכה "המזוודה שנשכחה" שתיפתח ביום חמישי במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה עומד סיפור בלשי מרתק. הממצאים בתערוכה – 140 פריטים הכוללים תכשיטים, כלי זכוכית, חפצי מתכת, כלי עץ ועוד – לא הגיעו לתצוגה מחפירות בתלים. הארכיאולוג שחשף אותם, האריס דנסקומב קולט, חי בתחילת המאה ה-20. קולט ביצע בשנות ה-30 של המאה שעברה את החפירה המקיפה ביותר עד היום בשבטה שבנגב, ובכל זאת הציבור נחשף לממצאים רק עכשיו.
הסיבה לכך, כפי שנרמז משם התערוכה, היא שהפריטים הרבים שארז קולט בתוך מזוודה כאשר עזב את האזור, ובהם עתיקות, תמונות ומסמכים הנוגעים לחפירה שערך, נשכחו ככל הנראה בנמל חיפה. ממצאים אלה נחשפים כעת לראשונה בתערוכה שאוצריה הם ד"ר יום טפר ופרופ' גיא בר-עוז שחוקרים את קריסת החברה הביזנטית בנגב.
"ההתרגשות בפרסום של פריטים וממצאים שטרם נחשפו היא באמת יוצאת דופן", אומר טפר שמנהל חפירה חדשה בשבטה, "חוויית הגילוי היא מסעירה גם כאשר מדובר בחיפוש במחסנים ובארכיונים ולא בחפירה באדמה".
לדבריו של טפר, לפי המחקר שערכו הוא ובר עוז ברור שהיתה מזוודה שנשכחה ובה ממצאים מהחפירות בשבטה. "נחשפנו למסמכים המעידים על כך", הוא מספר.
מכתב של בית המכס המנדטורי בחיפה בעניין המזוודה נשלח למנהל מחלקת העתיקות המנדטורי בירושלים, הארכיאולוג רוברט ויליאם המילטון. "אני מבקש להודיעך שנמצאה מזוודה בנמל שמכילה מה שנראה כעתיקות, כתמונות וכמסמכים", כתב נציג בית המכס, "המזוודה נמצאת כאן כשלושה חודשים, ובהתאם לזאת הוכרזה כפריט שלא נדרש. עם זאת, לאחר בדיקת תוכנה, נראה שהיא שייכת למשלחת של קולט ואשמח אם תודיע לי אם נערך בירור כלשהו לגביה. אם תוכל לשלוח לי כתובת של נציג המשלחת, אצור איתו קשר ישירות".
הקשר עם קולט לא נוצר. במקומו לקח על עצמו מנהל בית הספר הבריטי לארכיאולוגיה בירושלים את הטיפול במזוודה. אחרי שקיבל אותה לרשותו לא ידוע מה עלה בגורלה, אך במוזיאון רוקפלר בירושלים התקבלו 140 פריטים משבטה. בשנת 1948, כאשר קוטלגו הפריטים, נכתב עליהם "שבטה – קולט". "מכאן אנחנו מסיקים שמדובר במזוודה שנשכחה בנמל עם הממצאים", אומר בר-עוז, שמעריך שהמזוודה עצמה פורקה.
החיבור בין הממצאים למזוודה האבודה הוא אמנם נסיבתי ונתון לפרשנות מדעית, אבל בהנחה שמקורם של הפריטים הוא אכן משבטה, החוקרים אומרים שהממצאים מסייעים להבנת הקונטקסט ההיסטורי.
תגובות