ביום חמישי תיחנך במוזיאון הרמן שטרוק מקבוצת מוזיאוני חיפה התערוכה "עמוד ענן", שאותה אוצרת סבטלנה ריינגולד. בתערוכה משתתפים האמנים יעל אורן, אריה אזן, גסטון צבי איצקוביץ', אבנר בן גל, עופר בסודו, מאיה גולד, אורי גרשוני, אורי גרשט, אלי דינר, יונתן הירשפלד, שירלי וגנר, גל וינשטיין, שלומי חגי, אילנה חמאוי, חנה בן חיים יולזרי, עמאר יונס, גיא יחיאלי, שרון יערי, ליאורה לאור, רונן סימן טוב, ברנדנט סמילדה, מאיה סמירה, נעמה פורת, יגאל פליקס, מוש קאשי, רועי קופר, אינגה פונר קוקוס, הרמן שטרוק, חנן שלונסקי ודפנה שרתיאל.
לדבריה של ריינגולד, בעידן המודרני והפוסט מודרני התערערה בהדרגה חוויית הנשגב בשל עיבודו ומסחורו של הטבע והטמעתו במערכת הצריכה הגלובלית. הציור הפוסט מודרני שב אל הנושאים הנשגבים אך לעתים מקנה להם אופי של זוועה, והטבע מצטייר יותר כגעגוע מנוכר לדבר אבוד. הפיכת הנשגב לעכשווי נבחנת בתערוכה זו דרך אופני התייחסות שונים של האמנים העכשוויים לנושא העננים, ובעבודות ניתן לזהות כיצד עמוד הענן הופך לעשן של מלחמה ולפצצות ואיך הטבע הופך לנעדר.
רוצים להישאר מעודכנים?
התערוכה מציגה מתח בין עולמות שונים: בין שאיפה למימד נשגב ורוחני לבין תיאור של מציאות קטסטרופלית וקודרת. מתח זה מיוצג באמצעות התייחסות לנושא העננים, שבעבר ייצגו עולם שמימי ואילו כעת הם מסמלים ריחוק מהטבע ומכל קיום נשגב. הביטוי "עמוד הענן", המציין בתנ"ך את הופעתו של אלוהים בפני עם ישראל, הפך בתודעה העכשווית לייצוג של מציאות קשה ומדממת לאחר מבצע עמוד ענן ברצועת עזה בשנת 2012.
האמן הרמן שטרוק הרבה לעסוק בנושא העננים בהדפסים ובציורי שמן, בייחוד בשנות ה-30 של המאה שעברה, כשהוא צופה מביתו בחיפה לנוף המפרץ והגליל. עבודות אלו מציינות תשוקה לקיום שמימי וחוויה של מרחב פתוח ואוורירי. הן מבטאות את האופן שבו האמן תרגם את תפישת הנשגב ברוח הרומנטיקה האירופית בהתייחסותו למרחב המקומי. שמי ארץ ישראל במלוא אורם מייצגים ביצירותיו את תפישת השמים במקורות היהודיים, בייחוד בספר תהילים.
תגובות