משלחת האיחוד האירופי לישראל, בשיתוף פעולה עם 17 מדינות חברות באיחוד, חוגגת השנה את יום אירופה עם מיצגי וידיאו-ארט מיוחדים שיוצגו בשלוש ערים, ביניהן חיפה. באירוע בחיפה שיתקיים במוצאי השבת הקרובה, 19 ביוני (החל מ-19:00), בשוק הטורקי בעיר התחתית יוצגו עבודות של כמה מהאמנים המובילים באירופה ובישראל, העוסקות בנושא החברה שאחרי משבר הקורונה.
האירוע נערך בשיתוף פעולה עם 17 מכונים ונספחי תרבות שונים, שכולם תומכים באמן שעבודתו מוצגת. 20 עבודות וידיאו מרתקות, כל אחת באורך של דקה-שש דקות, יוצגו על מסכים גדולים. כולן נאצרו על ידי אוצר האירוע אבי לובין וכולן עוסקות באופן כזה או אחר בתמה אחת: הקהילות החדשות של העולם, בין היתר, בעקבות משבר הקורונה.
אחרי שנה של בידוד, סגרים וריחוק חברתי, האזרחים מתמודדים כעת עם הצורך לחשוב מחדש על מושג "הקהילה". שינויים בהבנה של מה זה אומר לחיות ביחד, ואיך הריחוק הפיזי השפיע על האופן שבו אנו תופסים את המושג "להיות ביחד", גם ממרחק וגם בעת בידוד. העבודות מעלות שאלות על יכולתנו לפרק ולהרכיב מחדש את ההבנה שלנו של מונחים כמו "להיות ביחד" ו"להיות לבד" ואת יכולתנו לבסס חשיבה חדשה לגבי בניית קהילה חדשה בעקבות המגפה.
שגריר האיחוד האירופי בישראל, עמנואל ז'ופרה: "אני נרגש מאוד מהאירוע הזה, שמאפשר לאזרחי ישראל ליהנות מאמנות מרתקת במרחב הציבורי שלהם. האיחוד האירופי רואה חשיבות גדולה בשיתוף פעולה שהוא מעבר לסחר וחדשנות, אלא נוגע גם בעולמות התרבות והאמנות, לרווחתם של כל הישראלים וכל האירופאים. משבר הקורונה אילץ את כולנו להתכנס בבתינו. למרבה השמחה, כאן בישראל כולנו יכולים כעת ליהנות מאמנות נהדרת באוויר הצח והפתוח".
להסתובב נגד כיוון כדור הארץ
המיצגים כוללים 20 עבודות וידיאו ממדינות שונות, בהן יוון, אסטוניה, צרפת, אוסטריה, ישראל ואחרות. בין העבודות ניתן להתרשם מעבודתו של אדל אבדסמד, Deep Stroke, שבה נראית אישה יחפה, השחקנית סלמה הייק, מועכת אבטיח במכה אחת של העקב שלה. הפעולה הזו, שמתרחשת על שפת תעלת סן מרטן בפריז לקול נגינת אקורדיון נמרצת, מוקרנת פריים אחר פריים בצורה שממחישה את התהליך שמתרחש מרגע קבלת ההחלטה ועד לביצוע הפעולה. אבדסמד, יליד אלג'יריה, חי ופועל בפריז ועבודותיו הוצגו במוזיאונים ובגלריות החשובות בעולם.
בווידיאו "התפשטות" של האמנית הטורקייה נילבר גורס, היא מסירה מראשה שכבות רבות של מטפחות ראש צבעוניות בזו אחר זו, תוך שהיא מדקלמת את שמותיהן של חברותיה ובנות משפחתה שנתנו לה את המטפחות. גורס מבקשת להסב את תשומת ליבנו לעובדה שנשים מוסלמיות שעוטות כיסויי ראש באירופה מצטמצמות לעיתים קרובות לתפקיד נציגות אילמות של רעיונות דתיים או לאומניים, במקום להיתפס כבנות אדם בפני עצמן. הנשים הללו, עם או בלי כיסוי ראש, מושפעות מהאקלים הגזעני השורר במרחב הציבורי, חוות אפליה בחיי היומיום ומשמשות מטרה לעיתים קרובות.
במשך 24 שעות, ב-28 באפריל 2007, גידו ון דר ורפה לא הסתובב יחד עם כדור הארץ, אלא כדור הארץ הסתובב סביבו. תמונות בהילוך מהיר הפכו לסרטון ברזולוציה גבוהה באורך של שמונה דקות ו-40 שניות, שבו רואים את האמן עומד בטונדרה בקוטב הצפוני ומסתובב נגד כיוון סיבוב כדור הארץ, בדיוק בקצב סיבובו. ון דר ורפה ההולנדי חי ופועל בברלין, החל את דרכו כאמן מופיע, אבל מפאת חוסר רצון להופיע בהופעה חיה יותר מפעם אחת, הוא התחיל לתעד את הופעותיו. הוא החל במהרה להתעניין בצילום ובקולנוע, בהם הוא מצא את הישירות הרגשית שקיימת גם במוזיקה, שחסרה לו באמנויות חזותיות. יסוד יצירתו הוא עדיין ההופעה, אבל הוא הוסיף לה מוזיקה, מלל, ספורט וסצנות אווירה כמוטיבים חוזרים.
בעבודתה החדשה של סיגלית לנדאו, Bridge of Ripples, מופיע גבר צעיר שהולך בערוץ נחל צחיח, מתבונן בקרקע, מחפש אבנים, בוחן ובוחר אותן אחת אחת. הוא מתקדם בהיסוס דרך שביל צר של בוץ גופרית כהה עד שמגיע לחופי ים המלח. שם, הוא מקפיץ את האבנים שאסף במיומנות על פני המים לכיוון מזרח אל עבר צידו השני של הים. מהחוף אפשר לראות את האבנים חותכות את האוויר ואת המים עד שהן שוקעות לקרקעית במקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ. לנדאו היא אמנית בינתחומית שיוצרת מיצבים בווידיאו, בצילום ובפיסול. עבודתה הוצגה במוזיאונים ובמוסדות אמנות מרכזיים בעולם, בהם המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA) בניו יורק, מרכז ויטה דה-ויט לאמנות עכשווית ברוטרדם, הדוקומנטה בקאסל ומוזיאון ריינה סופיה במדריד.
ב-20 במארס 2011, פרנסיס אליס נהג בחיפושית הפולקסווגן שלו ממקסיקו-סיטי לעיר קוליאקאן, בירת מדינת סינלואה בצפון מערב מקסיקו. כשהגיע ליעד, ריסק את המכונית בעץ בגן הבוטני, השאיר אותה שם ונתן לטבע לעשות את שלו. Game Over קרא לעבודה שלו אליס הבלגי שחי ופועל במקסיקו-סיטי. הוא פועל במגוון תחומים, בין היתר בפעילות ציבורית, במיצבים, באמנות וידיאו, בציור ובאיור. בנוסף למספר תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בהן הציג ביעדים מרכזיים ברחבי העולם, תערוכה מקיפה של עבודותיו הוצגה תחת הכותרת "סיפור הונאה" בטייט מודרן בלונדון, במרכז ווילס לאמנות עכשווית בבריסל, במוזיאון לאמנות מודרנית (MoMa) וב-MoMa PS1 בניו יורק.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
באיזו שעה מתחיל הארוע בשוק התורכי
אמנות דלה
זה מצחיק כי אף אחד מהעבודות שתוארו לא מדברת כלל על קהילות חדשות שנוצרו בקורונה… שזאת כותרת המיצגים בכתבה.
פשוט אספו יחד כל מיני אמנים "מוכרים" ומקרינים כל מיני עבודות משונות ומוזרות שמישהו החשיב אמנות משום מה.