אופק בן הרוש לא מפסיק לשיר

כשהחברים שלו למדו לקראת בחינות הבגרות אופק בן הרוש בן ה-23 מקרית חיים עלה על במות כדי להגשים את החלום. כבר בגיל 17 הוא החל להופיע בחתונות, בזמן שירותו הצבאי הוא נענה לבקשת מפקדים להופיע בבסיסם, וכעת, בזמן שבני גילו עדיין מתלבטים מה לעשות בחייהם, הוא יודע שהוא יהיה זמר ים תיכוני. בימים אלה הוא עובד על אלבום הבכורה שלו שצפוי לצאת לאור בעוד כחצי שנה ולא מפסיק לשיר.

איך הכל התחיל?

"תמיד אהבתי לשיר, ובגיל 16 התחלתי להופיע בבית הספר במסגרת מחויבות אישית. לאט לאט התחלתי לצבור תאוצה, אספתי מסביבי נגנים ועשיתי הופעות בקרית חיים. עם הזמן יצרתי קשרים במרכז עם כותבים, ובהם אביעד פניו, הכותב של אייל גולן, שכתב לי שיר מוצלח בשם 'האם אמרו לך פעם'".

ספר על האלבום שצפוי לצאת בקרוב.

"האלבום יהיה אוסף של סינגלים, ועד כה שוחררו שלושה סינגלים ממנו".

בן הרוש בהופעה. "עשיתי הכל כדי לעזור לאבא שלי וגם לעצמי"

באת מרקע מוזיקלי? אתה מנגן או כותב?

"אחותי הופיעה בלהקות נוער כשהיתה קטנה, היא נהגה לשבת איתי הרבה ושרנו ביחד. כשהייתי בן 14 קניתי גיטרה, סתם שיהיה, וכעבור שלוש שנים פרצה המחאה החברתית וניגנתי בכל מיני אסיפות ועצרות. למדתי אקורדים מתוך שמיעה ודרך האינטרנט. לא היו לי אמצעים ללמוד בצורה מסודרת עם מורה. החיים לימדו אותי להיות עצמאי והבנתי שאפשר ללמוד כל דבר. בהמשך התחלתי לנגן על קלידים ממש במקרה. מישהו מהעבודה של אבא שלי אמר לו 'שמעתי שהבן שלך זמר' והביא לי אותם. זמן קצר לאחר מכן התחלתי לכתוב ולהלחין שירים. אני מנגן מתוך שמיעה, אז זה היה מובן מאליו".

איך הצלחת לשלב בין הופעות ללימודים?

"בכיתה י"ב, כשכולם היו בלחץ של הבגרויות וההכנות לנשף הסיום, פשוט נעלמתי. אף אחד לא הבין למה ואיפה אני. היו מתקשרים אלי בלי סוף אבל כיביתי את הטלפון. בכל סופ"ש הופעתי בהפלגות של ספינה בשם 'ונוס' עם כל הזמרים הכי חזקים בארץ, ואבא שלי היה מתלווה אלי".

ומה עשית בצבא?

"ידעתי שאף להקה צבאית לא תיקח אותי, גם כי היה לי פרופיל גבוה וגם בגלל שהכל שם זה פרוטקציות. התגייסתי לחיל האוויר כמנהל רשת ותיקנתי מחשבים. תוך כדי העבודה גילו שאני זמר והופעתי בבסיס. בכל אירוע הכי קטן השתתפתי. בהמשך כבר לא הזמינו יותר את להקת חיל אוויר כי העדיפו אותי. המפקד שלי אמר לי לבחור בין מוזיקה למחשבים כי הוא היה מקבל מיילים מסגני אלופים כדי שאבוא להופיע בבסיסים שלהם. בסופו של דבר עברתי ללהקת חיל האוויר, ומחצית מהשירות שלי העברתי כזמר".

אחרי שהשתחררת הקריירה המוזיקלית נתקעה. חווית קושי לחזור להופיע?

"בגלל שהמצב הכלכלי היה קשה, כשכולם טסו לחו"ל אני הופעתי על במות ועבדתי גם כברמן. זה היה די מוזר יום אחד להופיע באולם כזמר ולמחרת לעבוד בו כברמן. בסופו של דבר אבא שלי ואני הצלחנו לכלכל את הבית. עשיתי הכל כדי לעזור לאבא שלי וגם לעצמי".

אביך הוא דמות משמעותית בחייך. הוא כיוון אותך לקריירה של זמר?

"אבא שלי תמך בי לאורך כל הדרך. תמיד היינו ביחד וידענו שלא משנה מה נעשה – אנחנו נצליח. ביום הוא עבד במקום העבודה שלו ובלילה הוא היה מנהל אותי – מתקשר לתחנות רדיו וסוגר לי הופעות".

אתה שר מוזיקה מזרחית.

"אני לא קורא לזה מוזיקה מזרחית כי זו המוזיקה של כולם. הז'אנר הוא ים תיכוני. כשהייתי ילד אהבתי לשמוע מוזיקה יוונית שאבא שלי היה מביא לי. אהבתי לשמוע גם את אייל גולן. יש לי תמונה שלי איתו בגיל 4, וגם יצא לי לשיר איתו ביחד על הבמה. בעבר ניסיתי להסתיר את זה שאני שומע מוזיקה מזרחית ואפילו התביישתי להגיד שאני מעריץ של אייל גולן, אבל עם הזמן המוזיקה הזאת הפכה לקונצנזוס".

הילד אופק בן הרוש עם אייל גולן. "בעבר התביישתי להגיד שאני מעריץ שלו"

בהמשך הקריירה אתה מתכנן לשיר בסגנונות נוספים?

"השמים הם הגבול. אני מגדיר את השירים שלי כשירים ישראליים. ואני אגלה לך סוד – ביום יום אני שומע הכל חוץ ממוזיקה ים תיכונית".

חשבת להשתתף בתוכניות ריאליטי של שירה?

"זה עלה הרבה פעמים על הפרק, אבל אני דוגל בדרך עצמאית, כלומר להוציא שירים משלי ולהכיר את הקהל דרך השירים. אני רוצה ללכת בדרך הרגילה והפשוטה, בלי קיצורי דרך".

כל תעשיית המוזיקה נמצאת בתל אביב. היו לך מחשבות לעבור למרכז?

"אני חושב שבכל מקום ושמכל פינה אפשר להצליח. לחיות במקום שבו גדלת זה הדבר הכי פשוט והכי ממתן. אפשר להצליח בכל מקום, השאלה היא כמה עושים וכמה רוצים".

מה השאיפה הכי גדולה שלך?

"לקום בכל בוקר ולדעת שיש לי אירוע בערב, לשמח חתן וכלה. וגם לפתוח את הרדיו ולשמוע שירים שלי".

בן הרוש. "בכל מקום ומכל פינה אפשר להצליח" (צילום: משה קסם צלמים)