האמנית החיפאית דבורה דבורמן סלם מציגה בבית האמנים ע"ש מארק שאגאל תערוכה ייחודית בנושא החטופים והנרצחים מ-7 באוקטובר. דבורמן סלם היא אמנית ומטפלת באמנות שעלתה לישראל מארצות הברית בשנת 1995. היא לימדה אמנות במשך 25 שנה בבית הספר הבינלאומי האנגליקני בירושלים לפני שעברה לחיפה. דבורמן סלם היא אמנית בינלאומית ידועה שהציגה את עבודותיה ברחבי העולם.
תערוכתה הנוכחית בבית האמנים עוסקת בנושאי מלחמה, ובה היא משתמשת בלוכדי שמש מזכוכית מותכת המייצגים כל אחד מבני הערובה, ודמויות משעווה המנציחות את החיילים הנופלים, מסודרות על רצפת הגלריה.
"הדחף הראשוני ליצירת סדרת העבודות הזאת פרץ מיד לאחר שנודע לי על מותו בטרם עת של אחייני בן ה-45 בהתרסקות מטוס בינואר שעבר", מספרת דבורמן סלם, "כל חוויות האובדן שעברתי במשך חיי התעוררו בי לפתע מחדש. מיד התחלתי לעבוד בקדחתנות בכל מדיום שרק היה זמין. ללא שום מחויבות ספציפית למדיום או לטכניקה יצרתי עבודות עמוסות ברגש, בשבריריות ובזיכרון".
דבורמן סלם מוסיפה כי "עולמנו התהפך עד היסוד ב-7 באוקטובר, והמשמעות והמטרה של התערוכה קיבלו מימד נוסף. מתוך ייאוש חשתי חובה להגיב לטרגדיה הלאומית. במהלך השבועות הללו, תוך כדי שמיעת החדשות הנוראיות על מצבם של בני הערובה ומספר הנופלים המאמיר, חשתי צורך להנציח את האבידות. התחלתי לצקת דמויות שעווה כדי להנציח כל חייל שנפל. הייתי טרודה במיוחד מכמות השעווה שהיה עלי להזמין. מעט מדי היה אופטימי, בעוד שהרבה מדי הוביל לייאוש. היו רגעים שבהם לא עמדתי בקצב הייצור ונתקפתי בחרדה מגודל ההפקה. עם כל הצער והיגון לא יכולתי להשתחרר מהתקווה שהחטופים ישובו בשלום. הכרחי בעיני לא רק להנציח את המתים אלא גם לתת קול לחיים. כל בן ערובה קיבל ייצוג כאחד מ-129 שברי זכוכית".
בית האמנים ע"ש מארק שאגאל, שדרות הציונות 24, הכניסה חופשית. נעילה: 27 בינואר 2024.
אנחנו באמצע המלחמה עוד יש 100 חטופים ואתם כבר מסכמים בתערוכות?
תפסיקו לנסות להתפרסם על חשבון הטרגדיה ומלחמה שעוד נמשכת. לא ניה קורה כלום אם את כל הפסטיבל ממיצג הנובה ועד כל הגרפיטי והצלמים שמעלים בלי מפסקה אותן תמונות של בתים שרופים.
אולי תנוחו רגע ותנו קצת לנשום בתוך מלחמה לפני שאתם רצים לעשות על זה תגובות!?