50 אמנים מתחומים שונים השתלטו על 37 חדרים וחללים אחרים של מלון אימפריאל הוותיק במרכז תל אביב, והפכו אותם לארץ הפלאות שלהם – של עולם חדש, סוחף ומלא קסם ואמנות. המלון יפתח את שעריו לקהל הרחב ב-9 בפברואר לתערוכת פופ אפ חדשה בשם "ארץ לעולם לא" של האוצרת יערה זקס (אוצרת תערוכות ה-POP-UP MUSEUM TLV שהתקיימו בבניינים שונים בתל אביב וזכו להצלחה מסחררת), והקהל יוזמן ללכת לאיבוד בין שלוש קומות המלון והחדרים ולחוות חוויית אמנות ראשונה מסוגה בישראל.
בתערוכה משתתפים אמנים ומעצבים צעירים ובועטים מהתחומים ויז'ואל ארט, סאונד, ארט דיירקטורים, גרפיטי, סטריט ארט, וידאו ארט, אנימציה, תפאורה ומיצבים, ואת חיפה מייצגים שני צמדים.
הצמד הראשון הוא האחים המעצבים ארז וזיו שמח מקולקטיב סירה במתחם סירקין 21 בשוק תלפיות. השניים כיסו בציורי גרפיטי גרם מדרגות המחבר בין שלוש קומות המלון – עבודה שארכה שלושה ימים רצופים. הצמד השני הוא מריה פייגין וגאיה בלורי מסטודיו ירנטק בוואדי ניסנאס, שמתמחה בעיצוב ובייצור של שטיחים בעבודת יד. השתיים כיסו חדר שלם – ארבעת הקירות, הרצפה והתקרה – ב-500 עיניים כחולות נגד עין הרע.
ארז שמח, שזו הפעם השלישית שבה הוא משתתף בפופ אפ של האוצרת זקס: "העבודה שלנו מתרכזת במה שאין, בחלל הפנימי של הדברים. כמו באות או בצורה, להביט דווקא על החוסר כפלוס ולראות בו דברים חדשים. המדרגות מחולקות לשני נרטיבים – הציורים הצהובים-ירוקים הם של זיו, והציורים האדומים-כחולים הם שלי. המפגשים בין הציורים מדגישים את החללים החדשים שמתגלים בפנינו, כמו את החלל הפנימי הקיים באלמנטים בחיים".
לך יש עבודה נוספת בתערוכה.
"נכון, יש עוד שתי בובות ענק מתנפחות שיהיו בחוץ על גג הבניין, וזאת עבודה רק שלי. זה 'השחיין' – דמות שאני רץ איתה כבר תקופה ועושה איתה כל מיני דברים – קומיקס קצר, ציור קיר, מדבקות ועוד. בבובות האלו רואים שני שחיינים שנמצאים בגובה, יושבים ומטפסים על הבניין אל עבר העננים, מתחברים אל הטבע ומבינים את ההקשר הישיר בין המעשים שלנו לחיים – לעננים שיורידו מים כדי שנוכל לשחות בהם. השחיין נמצא לרוב עם הכובע על העיניים ומנסה לשחות בעולם הזה, גם זה שבחוץ. זו מטאפורה על זה שהיינו קטנים וכיסינו את העיניים וחשבנו שלא רואים אותנו, אבל רואים. אחרים רואים אותנו, ויותר מזה – אנחנו רואים את עצמנו".
גרם המדרגות המצויר על ידי ארז וזיו שמח (צילום: חגית הורנשטיין)
רוצים להישאר מעודכנים?
חדר העיניים בתהליך עבודה
את סטודיו ירנטק הקימו פייגין ובלורי מתוך רצון ליצור ולעבוד עם הידיים. הן שואפות להוציא את השטיח מהמסגרת המרובעת ולהפוך אותו לפריט צבעוני, צורני, כיפי ומרענן שיכול להשתלב בכל חלל ולהוסיף לו טקסטורה וייחודיות. הן מקפידות על חומרי גלם איכותיים וידידותיים לסביבה וללא חומרים מהחי.
בלורי, למה עיניים?
"כאשר קיבלנו את הקול הקורא ידענו שמדובר בהזדמנות ליצור משהו בקנה מידה גדול ומרשים ביותר, וכמובן שמדובר באתגר לא קטן. טכניקת ה-Tufting שאיתה אנו עובדות מאפשרת לנו ליצור שטיחים באינספור דוגמאות, גדלים וצורות, ולכן העלינו המון רעיונות לפני שבחרנו בעיניים".
לדבריה, "מאז ומעולם עיניים הן סימבול בעל משמעות במגוון תרבויות ודתות. אם בעבר עיניים סימלו רוחניות, רגש והארה, נראה שהיום הן מקבלות גם קונוטציה שלילית בהיותן סימבול לחדירה לפרטיותו של האדם – אח גדול, מצלמות נסתרות, פרטיות שהולכת ונגזלת מאיתנו ותחושה שאנו תמיד תחת עין בוחנת, אפילו במקום הכי בטוח שלנו. כיום חלק משמעותי מהתקשורת נעשה באופן וירטואלי שלא מצריך מהאדם לחוות אינטימיות. עם זאת, היום יותר מתמיד שולט בנו הרצון לעמוד במרכז תשומת הלב. לקבל כמה שיותר עוקבים ולייקים, לעתים באופן אובססיבי, ולהיחשף לקהל כמה שיותר רחב. לפי האמונה, הצבע הכחול מועיל נגד עין הרע, מזיקים ורוחות, וכך גם צורת העין עצמה. יש קונטרסט עמוק בין היותה של העין מציצנית, חודרת ומפריעה לבין היותה סמל נגד דברים אלה בדיוק".
כמה זמן לקח לכן להכין את כל העיניים?
"התחלנו לייצר אותן מיד כשקיבלנו אוקיי מהאוצרת, בסוף נובמבר. יצרנו קרוב ל-500 עיניים שמתחלקות לשישה סוגים בצורות שונות, כשסוג העין משפיע על מיקומה בחדר. הקמת החדר היתה תהליך מורכב אך מספק מאוד, שנטע בנו רצון להתפתח למקום של עיצוב חללים ויצירת אינסטליישנס על ידי שימוש בשטיחים שלנו ביחד עם מדיומים נוספים".
את יכולה לאמוד את הכמויות של חומרי הגלם?
"כ-250 גלילי צמר, כ-1,000 מסמרים, כ-26 ליטרים של דבק וכ-30 מטרים של בד ברוחב של מטר וחצי".
מלון אימפריאל, הירקון 66 (פינת טרומפלדור), תל אביב. הכניסה לתערוכה ברכישת כרטיס מראש בלבד. המחיר: 119 שקל (כניסה חינם לילדים עד גיל 3). לרכישת כרטיסים: אתר to-mix
מריה פייגין וגאיה בלורי מסטודיו ירנטק
חיה
לרגע חשבתי שסוף סוף יש תרבות בחיפה…אבל אז ראיתי שזה בתל אביב…
הייתה כתבה בעתון תל אביבי על חג החגים בחיפה או שזה רק חד כיווני?
אז עכשיו כלבו חיפה מפרסם ארועים של תל אביב?
עד כדי כך נהיינו עיר שינה פריפריאלית בתרבות?