לטובת חובבי הנוסטלגיה ולטובת צעירים שהמושג "קולנוע ארמון" לא אומר להם הרבה, יצר "קולקטיב סירה" החיפאי את התערוכה "בין נייר למסך". התערוכה, המורכבת למעשה משלוש תערוכות – "חוזרים לקולנוע", "מאחורי הקלעים" ו"הצגה שנייה" – מחברת את הצופה לסיפור ולאווירה של קולנוע ארמון עם קריצה מודרנית.
"קולנוע ארמון היה בית קולנוע אגדי ברחוב הנביאים בחיפה", אומר ארז שמח, מעצב ומאייר קירות שעומד בראש הקולקטיב, "הוא פעל בין השנים 1935–1987. ארמון היה מבנה מיוחד ומרשים בסגנון באוהאוס בשילוב עם סגנון הארט-דקו, נקודת מפגש חשובה בין אנשים, תרבות, אמנות, בילוי וקהילה. במבנה היה לובי גדול ומפואר וגג שהיה נפתח בשעת תחילת הסרט, כך שהצופים יכלו ליהנות מסרט תחת שמי הכוכבים. רצינו להחזיר למי שהתגעגע וגם למי שלא הכיר את הסיפור של בית הקולנוע הזה ואת חוויית הצפייה".
ארמון היה הרבה יותר מעוד בית קולנוע. הוא משך אליו חובבי סרטים מכל האזור, וסביבו התפתח קונספט של חנויות, דוכני פלאפל ומסעדות. מלבד סרטים בשלוש הצגות יומיות, ארמון אירח לאורך השנים הצגות של התיאטראות המובילים, אופרות, הופעות בינלאומיות וקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית וכנסי בחירות. בפינת הרחובות הנביאים-החלוץ היו תחנות שירות של מוניות לאזורים שונים בצפון הארץ, קווי אוטובוסים רבים, שהפכו את קולנוע ארמון למוקד הבילויים של חיפה בזמנים ההם.
ברחבת הכניסה למבנה, יותר נכון על "הברזלים" מול בית הקולנוע (הגדרות שהפרידו בין הכביש למדרכה) נהגו להתאסף בסופי השבוע קבוצות של צעירים, שזכו לכינוי "קומנדו ארמון". לאחר שהפסיק לתפקד כבית קולנוע, שימש המקום אולם הופעות בשם "העיר השנייה".
תערוכת "חוזרים לקולנוע" מבקשת להיזכר בחוויית המפגש התרבותית המיוחדת המתרחשת באולם הקולנוע. לשם כך, יצא "קול קורא" לאמנים, מעצבים, מאיירים, יוצרים וטיפוגרפים לשלוח את יצירותיהם בטכניקה חופשית, ועתה הן מוצגות בתערוכת מכירה. יוצרי "קולקטיב סירה" קיבלו השראה מרתקת סביב הנושא מהאמן עמנואל כהנא (2013-1929), שהיה אחד מחלוצי העיצוב הגרפי בישראל. יצירתו, שנפרשה על פני שישה עשורים, מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 ועד תחילת שנות ה-2000, הטביעה את חותמה כמעט בכל פרק בתולדות העיצוב הגרפי בישראל, אם בעיצוב כרזות לסרטי קולנוע, פרסומות למוצרים מגוונים, סמלילים ועוד.
בין המשתתפים בתערוכה: גילי דויד, אנדרס גורביץ, עדי אביטבול, נועה גילהר, יקטרינה בלוחינה, מיכל ארכנגורודסקי, יעל ריבק, ענבר פרץ, ירין ברנט, מיכל שץ, מאיה ליבשיץ, טליה דריגס, דורית קוינטנר, אנה אליזבט יאצנקו קוזוסיי, אנסטסיה גלפמן סיליס, יסמין קובנר ZIVINK, EREZOO וגל מרים עמית.
התערוכה השנייה, "מאחורי הקלעים", מציגה לופים של אנימציה שעוסקת בעולם הסודי שמתרחש מאחורי המסך וכוללת 18 סרטוני אנימציה קצרים של האמנים אביגיל ליבטאג, אבישג ראובני, בן מולינה, דניאל סוויד, עידן לוי, ליאור רז, לירון נרונסקי ואיל חירורג, מירב קליינמן, נטע זיידל, ניצן וינר, רן זמיר, סביון ארבל, שירה גלעדי, תמר אקהויז, ים הולצמן ואילונה פלוט, יונתן דומוש, נטי רנצנברג וענבל צירקלביץ רוסו ויובל זיקוט.
התערוכה השלישית, "הצגה שנייה", עוסקת בכרזות לסרטים שהוצגו בקולנוע המקורי בפרשנות רעננה של 2021. בין האמנים המציגים: דקל חברוני, Aroke, סתיו עסיס, עומר בינדר, ענת אפרתי, Swan, TALOOSH.
"קולקטיב סירה", המורכב מיוצרים מתחומי התקשורת החזותית, השיק את התערוכה ביום חמישי שעבר והיא תהיה פתוחה לקהל עד סוף חודש נובמבר במבנה קולנוע ארמון, רחוב הנביאים 18.
חיפאית ותיקה
נוסטלגיה במיטבה!
זוכרת שישבתי עם אבי בשורות הראשונות בקולנוע עם הגג החשוף באופרטה הרוזנת מריצה של תיאטרון לילהלו בתחילת שנות החמישים ובהפסקה הוא לקח אותי לבימת התזמורת שניגנה בהצגה באזור שמתחת לבמה להכיר את הנגנים….
דין דין
ארמון לא היה רק בית קולנוע הוא היה מוסד.להשיג כרטיס לסרט במוצאי שבת היה בלתי אפשרי.אלא אם קנית מספסר.בשעה אחת עשרה היה נגמר הסרט והרחוב היה מתרוקן.
דין דין
קומנדו ארמון. ברילנטין בשפע על הראש מכנסי דונגריז גינס היום חולצה פרחונית נעלי שפיץ וקופסה מרלברו בכיס החולצה. למהדרין היה גם אופנוע מצלס שחור או בי ס איי.ישבו על הברזלים עד שהישבן קיבל צורה של צינור.
כרמית
וואווו ….איזה נוסטלגיה !!! אני עמדתי עם כל האנשים האלה …לפחות שעה לפני שנכנסו לקולנוע…אם היה מזל לקנות כרטיס….ואני אומרת שהיו ימים יפים יותר כאן בחיפה ובארץ בכלל.
יעל
איזה זמנים
בת
ככשמדברים על קולנוע ארמון אני נזכרת בגג הנפתח בשקט והכוכבים שנגלים בשמים.