"כל חצי שנה נהרג כאן מישהו"

תושבי רחוב אבן גבירול בחיפה והרחובות הסמוכים זועמים על הנסיבות שהובילו למותה של נדא איבדח בת ה-16 שנהרגה ביום שלישי בתאונת פגע וברח ברחוב. "ביקשנו פסי האטה, ביקשנו רמזור, ביקשנו גשר עילי שיאפשר לחצות את הרחוב, אבל לא מתייחסים אלינו", אומר תושב הרחוב הנא בזה סאבר.

אתמול (רביעי) יצאו התושבים לרחוב, הבעירו פחים וחסמו את הכביש במחאה, לטענתם על התעלמות מצורכיהם. האזור שבו עובר רחוב אבן גבירול – בין ואדי סאליב, הדר וחליסה – הוא אזור מגורים. בשנים האחרונות הפך הכביש למסלול הנסיעה המועדף מאזור העיר התחתית להדר ולנתיב גישה לכביש נחל גיבורים. סאבר מספר שלפני שש שנים נהרג שם אחיינו, בן 5 וחצי, מפגיעת אופנוע. מאז התרחשו שם, לדבריו, 15 תאונות.

צו איסור פרסום הוטל על זהותו של הנהג הפוגע ועל כל פרט שעשוי לחשוף את זהותו, ומהמשטרה נמסר כי בית המשפט האריך את מעצרו ב-24 שעות. הדיון התקיים בהיעדרו בשל אשפוזו בבית חולים למטרות השגחה.

נדא איבדח (צילום: משפחת איבדאח)

מוחמד חטיב, דודה של איבדח: "המשפחה נמצאת במצב קשה. זה היה מוות לא צפוי. בכביש הזה נוסעים כמו באוטוסטרדה ולא כמו בכביש עירוני. אני לא מהנדס כבישים, אבל איך מתכננים מעבר חצייה בכביש כזה סואן? אני חושב שגם אדם פשוט יכול למצוא פתרון לכך כמו לבנות גשר שעובר מעל הכביש, או מנהרה מתחת לכביש, או פסי האטה. יש הרבה פתרונות שהיו צריכים לחשוב עליהם מהתחלה. זה לא המקרה הראשון שבו נהרגו בכביש הזה אנשים. צריך לשים לזה סוף".

דודה של איבדח זידאן זידאן: "נדא הלכה עם שתי חברות שלה לאכול ארוחה ששוברת את צום הרמדאן ולאחר הארוחה הן הלכו לקנות משהו מתוק מהחנות. הן עלו לכביש והיא היתה הראשונה שחצתה במעבר חציה ובאמצע המעבר הגיע רכב שפגע בה והעיף אותה, ואחר כך המשיך לנסוע כאילו לא קרה כלום. חברות שלה הזמינו אמבולנס והיא הגיעה לבית החולים, שם הרופאים עשו כמיטב יכולתם על מנת להציל את חייה, עד שהיא נפטרה. הכשל פה הוא מערכתי ונובע לא רק מהנהג והאוטו, אלא גם מהמהנדס שאחראי על הכביש ואפילו מראש העיר. זה לא רק האשמה של הנהג. נשפך פה הרבה דם בכביש הזה אף אחד לא מתעניין. ישבנו יומיים בהפגנות ואף אחד לא התייחס".

בבית הספר אלמותנבי (לשעבר שיזף) שבו למדה איבדח קיבלו את הבשורה בזעזוע עמוק. "זה אסון גדול מאוד ולכולנו קשה לעכל שלא נראה אותה עוד בבית הספר", אמרה מורה שלימדה אותה, "היא היתה אחת מהפנינים של בית הספר. היא היתה תלמידה מצטיינת בכל המקצועות ומאוד מקובלת חברתית, והיה לה עתיד גדול ומובטח בכל מה שהיא היתה בוחרת. היא היתה ילדה מקסימה וטובת לב, אין הרבה ילדים כאלה".

עוד סיפרה המורה כי בית הספר נרתם לסייע למשפחה: "התנדבנו לסייע בארגון הלוויה כי ההורים נמצאים במצב לא טוב". לדבריה, פסיכולוגיות של השירות החינוכי נשלחו לכיתות, ובאלמותנבי הוחלט כי מהשנה הבאה יילמד מקצוע הזהירות בדרכים כשיעור חובה במערכת הלימודים. "עד היום נפגעו הרבה תלמידים מבית הספר", היא סיכמה, "זה בלתי נסבל וצריך לשים לזה סוף".