המוזיאון הימי הלאומי לא נח לרגע, גם בשנת הקורונה שבמהלכה נסגרו שעריו לקהל המבקרים. המוזיאון, בהובלת האוצרת החדשה, עדי שלח, מנסח בימים אלה ממש את זהותו וסיפורו מחדש ומציב על סדר יומו, לראשונה מאז הקמתו, נושאים עכשוויים בוערים, ובראשם הצלת הימים והאוקיינוסים מנזקים אקולוגיים הרי אסון. דוגמה מצמררת לכך קיבלנו רק לאחרונה עם כתם הנפט ההרסני שגרם לאסון אקולוגי בחופי ישראל.
שלח נכנסה לתפקידה במוזיאון הימי בספטמבר האחרון, לאחר 13 שנים, שבהן ניהלה את מרכז החינוך של מוזיאוני חיפה ואצרה תערוכות במרכז האמנויות. עבורה שנת הקורונה הייתה הזדמנות להעביר את המוזיאון מתיחת פנים, ריענון וחידוש. החזון של שלח הוא שהמוזיאון יהיה המקום של כל האנשים שאוהבים את הים, שאכפת להם מהים ושהים מסקרן אותם, או כפי שהיא מגדירה זאת: "מקום שתמיד כיף לחזור אליו ולגלות דברים חדשים, לגעת בסוגיות חשובות וללמוד על הפעולות שמבוצעות כיום על ידי אנשים שקמים בבוקר והולכים אל הים, כי הים הוא כל עולמם".
בימים אלה מוצגות במוזיאון חמש תערוכות חדשות, שבחלקן נוגעות באופן ישיר לסוגיות אקולוגיות עכשוויות, והצגתן התאפשרה הודות לשיתופי פעולה עם גופי מחקר שונים. הכניסה לתערוכות ללא תשלום.
חול המועד פסח במוזיאון הימי הלאומי (צילום: ג'ני כצנר)
נמל הבית
התערוכה "נמל הבית" מקבלת את המבקרים במבואות המוזיאון המחודשות ומזמינה אותם למרחב שכולו אהבה לים. היא כוללת תצוגה של ספינות בבקבוק ודגמי ספינות מרחבי העולם שיצרו ימאים כחלק מתרבות הפנאי הייחודית שהתפתחה על סיפון אוניות המפליגות למרחקים; מיצב סרטונים חדש מאפשר הצצה לפעילות המחקרית הענפה שמתקיימת ממש בימים אלו בחיפה ובים התיכון בתחומי הביולוגיה והאקולוגיה הימית, ארכיאולוגיה תת-ימית, היסטוריה מעשית ועוד. יצירת המיצב התאפשרה הודות לשיתוף פעולה עם גופי מחקר מרכזיים מאוניברסיטת חיפה, ביניהם בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני, המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, המכון ללימודי ים ע"ש רקנאטי, מעבדת יעקב יק כהנוב למחקר כלי שיט עתיקים ומעבדת רילוב, חקר ימים ואגמים לישראל. עמדה דיגיטלית תאפשר למבקרים להשמיע את קולם בסוגיות סביבתיות שעל סדר היום הציבורי – עד כמה אנחנו מוכנים להקצות חופים ומשאבים להקמת שמורות טבע ימיות, מה עמדתנו בנוגע לבנייה על קו החוף? עד כמה אנחנו מוכנים לצמצם שימוש בכלים חד פעמיים ולהפחית הזמנת מוצרים מעבר לים, כדי לצמצם את תנועת אוניות המכולות המזהמות ועוד.
ימאים צעירים
התערוכה "ימאים צעירים" מציגה מרחב התנסות ומשחק בעולם הספנות. עמדות משחק יאפשרו להכיר את עולם השיט ולהתנסות במגוון מיומנויות שיט, ביניהן תקשורת באמצעות דגלי קוד וסימוני אורות, העמסת ספינה במכולות, זיהוי חלקי הספינה והיכרות עם כלי שיט, ומשחק הצוללות המפורסם בקנה מידה גדול. כל אלו משולבים בתצוגת דגמי ספינות מהספנות העברית, שממחישה פרק ייחודי וחשוב בסיפור הקמת המדינה ובמהפכה הימית שהתקיימה בישראל. עמדות המשחק הופקו בסיוע משרד ירושלים ומורשת, בשיתוף משרד התרבות והספורט ובאמצעות ה"מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל".
חול המועד פסח במוזיאון הימי הלאומי (צילום: ג'ני כצנר)
פיראטים – בין אמת לאגדה
תערוכת הפיראטים זכתה למתיחת פנים והפכה לתערוכה פעילה לכל המשפחה, שעוסקת באחד הנושאים המלהיבים והמרתקים הקשורים לים: עולמם של הפיראטים. בין אמת לאגדה מגלה התערוכה כיצד הספרים וסרטי הפיראטים ההוליוודיים עיצבו את המושגים שלנו על הפיראטים. מימי קדם ועד ימינו פיראטים יוצאים לים כדי לשדוד אוניות אחרות או יישובים על קו החוף. אבל מה אנחנו יודעים באמת על חייהם של הפיראטים? מה הייתה מציאות חייהם ומהו פרי הפנטזיה והדמיון? התערוכה מציגה חרבות, אקדחים ורובים שהיו בשימושם של הפיראטים, דגמי אוניות, ציורים ודיורמות, וחושפת טפח מחייהם האמיתיים של הפיראטים – דמויות של פיראטים ופיראטיות מפורסמים; סוגי הפיראטים השונים שפעלו בימים ובאוקיינוסים – מטעם מדינות או מטעם עצמם; האוניות וכלי הנשק שבהם השתמשו; האזורים העיקריים שבהם פעלו לאורך ההיסטוריה – מים סין והים הקאריבי ועד הים התיכון, ואפילו כאן בחיפה, ועוד.
פרק מרתק בתערוכה עוסק בפיראטיות המודרנית, שמתרחשת כאן ועכשיו באזורים שונים בעולם, שבהם חלה התרופפות של השלטון המקומי.
התערוכה כוללת עמדות אינטראקטיביות של קריאה, התחפשות ומשחק, וכן צפייה בסרטי פיראטים הוליוודיים מראשית הקולנוע – "פיטר פן" (1924) ו"הפיראט השחור" (1926).
חול המועד פסח במוזיאון הימי הלאומי (צילום: ג'ני כצנר)
הצילו! SOS
בתערוכה יזכו המבקרים לגלות, לחקור ולהכיר מחדש את עולמו המופלא של הים, דרך התנסות, משחק ויצירה: להקשיב לקולם של הלוויתן ושל הכריש, ללמוד כיצד ניווטו ספנים את דרכם בלב ים ואיך התמודדו עם הסכנות ועם הפחד; להכיר את אלי ואלות הים הקדמונים ואת גיבורי-העל הימיים של תקופתנו ולחזור עם הרבה רעיונות איך ביכולתנו לשמור על הים ועל החיים בתוכו. בתערוכה משולבות עמדות משחק, התנסות ויצירה, שנוצרו בשיתוף עם "קהילה ימית ראש כרמל" של החברה להגנת הטבע ו"אנשי הים התיכון" – רשת ארצית של קהילות מקומיות הפועלת להקמת שמורות ימיות בים התיכון של ישראל. שותף לה גם ארגון "יום כדור הארץ הבינלאומי", שאחד מאפיקי הפעולה שלו הוא העלאת המודעות למשברים סביבתיים ועידוד לאקטיביזם באמצעות אמנות.
חצר הסיפון התחתון
"חצר הסיפון התחתון" מתחם חדש נוסף במוזיאון ייפתח במרחב החוץ, שהוכשר למשחק, ובו יוצגו עוגנים עתיקים שנמשו מלב ים וילמדו כיצד סירה מצליחה לצוף על פני המים, לשאוב מים במשאבה כמו של פעם, להעלות ולהוריד מפרש כמו ימאים אמיתיים, להפשיל שרוולים ולחתור במשוטים, להיות רבי חובלים ולסובב את הגה הספינה, ללמוד לקשור קשרים מיוחדים בחבל ועבודות מקרמה, לקפל סירות מנייר, או סתם לחדש כוחות ולנוח סביב שולחנות פיקניק בחצר הנעימה. החצר שודרגה בסיוע משרד ירושלים ומורשת, בשיתוף משרד התרבות והספורט ובאמצעות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
פנינה חדשה נוספת בחצר הסיפון התחתון היא תבליט קיר בטכניקת סגרפיטו, שיצר האמן יונתן גולד במיוחד עבור המוזיאון. זהו תבליט טיח ססגוני שמתייחס לקסם שמעמקי הים מהלכים עלינו. התבליט מתכתב עם מסורת ציורי הקיר ואמנות הרחוב שהתפתחה בישראל ובחיפה, והוא נוצר בסיוע מפעל הפיס ומשרד התרבות והספורט.
האוצרת שלח: "הים זקוק להצלה מצידנו"
אחת המשימות שהאוצרת עדי שלח לקחה על עצמה מיד עם היכנסה לתפקידה קשורה ישירות לחזונה להפוך את המוזיאון למקום שיעסוק בסוגיות בוערות שקשורות לים, ובראשן – הנושא האקולוגי, לצד, כמובן, עיסוקו במורשת הימית של ישראל. שלח: "'הצילו! SOS', למשל, היא תערוכה שעוסקת בנושאים האקולוגיים בצורה מאוד ישירה וממחישה את הנושא ואת ההשלכות של הפגיעה של האדם בים ועד כמה הים זקוק היום להצלה מצידנו. גם בתערוכה 'נמל הבית' הנושאים האלה שולבו, באמצעות סרטונים החושפים מחקרים של גופי מחקר של אוניברסיטת חיפה. האתגר הגדול שלי הוא, מצד אחד, לשמור על האופי והמורשת של המוזיאון, ומצד שני, לחדש אותו ולהפוך אותו לרלוונטי לעידן הנוכחי. חיפה היא עיר שנולדה מתוך הים והנמל, ולכן החיבור של העיר לים יקבל הרבה ביטוי במוזיאון".
משימה נוספת שלקחה על עצמה שלח היא להרחיב את קהל היעד של המוזיאון לקהל של משפחות. "אשמח לראות את הקהל מגיע בהמוניו למוזיאון ומגלה אותו מחדש", היא מסכמת.
המוזיאון הימי הלאומי, רחוב אלנבי 198, חיפה, טלפון: 04-8536622
שעות פעילות: שבת, ערב פסח, 27 במרס, 14:00-10:00 | א'-ה', 28 במרס עד 1 באפריל, 18:00-10:00 | שישי, ערב שביעי של פסח, 2 באפריל, 14:00-10:00 | שבת שביעי של פסח, 3 באפריל, 18:00-10:00
בשל הגבלות הקורונה יש להזמין כרטיסים מראש באתר של המוזיאון >>>
רוצים להישאר מעודכנים?
תוכן שיווקי
תגובות