ביום 01/06/2020, בית הארצי לעבודה בעניין ע"ע 24481-11-17 איל"ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים (ע"ר) נגד מיכאל מוחדינוב ואח' ובע"ע 38313-03-18 איל"ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים (ע"ר) נגד אלכסנדר מוסקלנקו קבע כי: מי שעובד בחג זכאי ל- 250% מתוכם 150% כתוספת שכר בגין עבודה בחג ועוד 100% כדמי חגים.
הח"מ, עו"ד יעקב שניטמן הצג את המערער ביחד עם עו"ד שי קרבצקי, כאשר בית הדין לעבודה בחיפה לא פסק תשלום דמי חגים לעובד אשר עבד במעון לפי סידור העבודה. יעקב שניטמן ושי קרבצקי עורכי דין לדיני עבודה עזרו לשנות לטובה את תנאי העסקה של העובדים, ולהגיע לצדק משפטי ביחס לעובדים אשר נפגעו מאי תשלום דמי חגים כאשר עבדו בחג.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את עמדתו של עורך הדין יעקב שניטמן לדיני העבודה. בית הדין הארצי הפך את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, קיבל את הערעור של העובד וקבע כי הוא זכאי לתשלום דמי חגים לצד תשלום גמול בגין העבודה בחג. קרי, העובד זכאי לתשלום 250%.
"מדובר בתקדים מהפכני אשר משנה לטובה את זכויות עובדים", מציין עו"ד שניטמן.
מצב משפטי לפני פסק הדין
לא כל העובדים אשר עבדו בחג זכאים לתשלום דמי חגים בשיעור 100% בנוסף לתשלום 150% אשר קיבלו במהלך העבודה בחג. כדי לקבל תשלום דמי חגים העובד היה צריך להוכיח שעבד בחג מכוח כורח. בתי הדין לעבודה לא היו ממהרים לפסוק פיצוי לעובדים הנ"ל ולרוב היו דוחים תביעות של העובדים כאשר הם נשארו ללא פיצוי מתאים. רק עובדים שנעדרו מעבודה בשל החג היו זכאים לתשלום דמי חגים מכוח הוראות צו הרחבה כללי.
מצב אחרי פסק הדין
כל העובדים יומיים או שעתיים שאינם חודשיים, בכפוף לדין יהיו זכאים לתשלום דמי חגים בצד תשלום עבודה בחג. מספיק שעובדים מופיעים בסידור העבודה ועובדים בחג כדי שיקבלו פיצוי מתאים תשלום דמי חגים.
במסגרת ההליך הצטרפו גם נציגי הסתדרות וגם נשיאות הארגונים העסקיים. עמדת הנשיאות הארגונים העסקיים היתה נגד תשלום דמי חגים למי שעובד בחג. לפי דבריהם אין כל משמעות לנסיבות שבהן עבד העובד בחג אם מתוך רצון או מתוך כורח, כי בכל מקרה עבודה בחג אינה מקימה זכאות לדמי חגים.
נציגי הסתדרות תמכו בטענת העובדים כי יש לשלם בנוסף דמי חגים לצד תשלום עבודה בחג בשיעור 150%.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור של העובד אשר היה מיוצג על ידי יעקב שניטמן עורך דין בתחום דיני העבודה וקבע תשלום דמי חגים למי שעבד בחג. שהרי העובד זכאי לתשלום עבור יום עבודה בחג בשיעור 150% מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה והן לתשלום דמי חגים מכוח ההסכם הקיבוצי בשיעור 100%, בסך הכל 250% – מדובר בשתי זכויות מצטברות.
עקרון שעמד בפסק הדין, תשלום דמי חגים נועד להבטיח שעובדים שעתיים יזכו במנוחה בימי החגים מבלי ששכרם יגרע כתוצאה מכך. נכונים גם לגבי צו הרחבה הכללי לדמי חגים.
בית הדין הארצי לעבודה כתב בסע' 75 לפסק דינו כי
" נוסיף על כך, כי פרשנות לפיה מי שעבד בחג יזכה רק לגמול בשיעור של 150% ולא לדמי חגים, תיצור מצב לפיו אין הבדל בין מי שאולץ על יד מעסיקו לעבוד בחג לבין מי שבחר מרצונו לעבוד בחג, ובכך למעשה מתבטל התמריץ השלילי להעסיק עובדים בחג. עוד תוצאה אבסורדית שתיגרם כתוצאה מפרשנות זו היא, כי מי שעובד בחג השיא רווח כתוצאה מעבודתו של 50% בלבד משכרו הרגיל, שכן גם לולא עבד היה מקבל 100% משכרו בתורת "דמי חגים". מצב דברים זה אף יצור תמריץ שלילי בקרב המעסיקים לעודד העסקה בחג, שכן התשלום הנוסף שעל המעסיק לשלם בגין מי שיעבוד הוא בשיעור של 50% בלבד מעבר למה שנדרש לשלם לעובד בלאו הכי".
בית הדין הארצי לעבודה בסע' 76 קבע כי:
"אשר על כן, המסקנה המתבקשת היא שגם לפי צו ההרחבה הכללי לדמי חגים – דמי חגים ישולמו בנוסף לתמורת יום העבודה לעובד שעתי שעבודתו בחגים לא הייתה מתוך בחירה שלו אלא "מתוך כורח".
ועוד בסע' 80 לפסק הדין נקבע כי
"..בהקשר לכך חשוב להדגיש, כי העסקה מכוח כורח, בהעדר ראיה לסתור, היא גם במצב שבו שיבוץ עובדים נעשה באמצעות סידור עבודה שנקבע על ידי המעסיק, וזאת גם אם לצורך שיבוץ סידור העבודה מתבקשים העובדים לשלוח מראש את בקשותיהם, העדפותיהם או משמרות ספציפיות שבהן אין באפשרותם לעבוד. בסופו של יום, גם סידור עבודה שכזה, הוא סידור שבו המעסיק (או מי מטעמו) הוא זה שקובע אם העובד יעבוד בחג אם לאו, וגם אם יש בכך התחשבות ברצונו של העובד, אין לקבוע כי מדובר בעובד שהעדיף לעבוד בחג. זאת, כל עוד אין מדובר בסידור עבודה המקבל את בקשות העובדים כלשונם, וללא שיקול דעת ובחירה סלקטיבית של המעסיק, וכל עוד לא הוכח שבנסיבות מקרה מסוים אכן כך היה, דהיינו שמדובר במקרה שבו הייתה זו בחירה מוחלטת של העובד לעבוד בחג.."
במלים אחרות, אם לא הוכח ע'ל ידי המעסיק שהיתה בחירה מוחלטת של עובד לעבוד בחג, ישלם לעובד פיצוי בגובה 250%, לפחות בגין עבודה בחג.
קרי, כל עובד לא הוכח על ידי המעסיק אחרת (שהנטל הוא עליו בעניין זה), הרי שגם אם השיבוץ נעשה בשיתוף עם העובדים ובהתחשב בבקשותיהם, בסופו של דבר, המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו. על כן, נראה בכך "כורח" לצורך זכאות לדמי חגים.
בסופו של היום, בין הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורו של העובד שהיה מיוצג על ידי עו"ד שניטמן וכי מוסקלנקו אלכסנדר זכאי איפוא לתשלום בגין 46 ימי חג בהם עבד וזכאי לתשלום של 8,853 ₪ בגין דמי חגים.
יעקב שניטמן עורך דין לענייני עבודה בחיפה ובצפון עומד לשירותכם בכל שאלה בתחום דיני העבודה באמצעות הווטסאפ 058-7679201, בפייסבוק או בעמוד הגוגל
המשרד של עו"ד שניטמן יושב בכתובת: בניין אסטרא, טשרניחובסקי 35, חיפה
יעקב שניטמן. תמונה באדיבות הלקוח
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
תגובות