כברי: גלריה שיתופית יהודית – ערבית בגליל
המבקרים בגליל וודאי ישמחו לגלות בין שאר האטרקציות במקום את הגלריה השיתופית יהודית – ערבית בקיבוץ כברי. קיבוץ כברי הוא קיבוץ רווי אמנות הממוקם בגליל המערבי בחלקה הצפוני היפיפה של הארץ.
הגלריה בקיבוץ כברי הוקמה לפני 41 שנה ופועלת מתוך רצון לקדם ולהציג אמנות איכותית בגליל. הגלריה בנויה במנהרה הארוכה מתחת למה שהיה בעבר חדר האוכל של הקיבוץ, והיום כולל את משרדי הנהלת הקיבוץ ואת המועדון לחבר. הגלריה הוקמה ע"י יחיאל שמי, אמן ופסל וחתן פרס ישראל, אחד מהאמנים החשובים של המודרניזם הישראלי, וקטה בר, אחת המייסדות של קיבוץ כברי, מחנכת ואשת תרבות ואמנות שעלתה ארצה מגרמניה.
שלומי חגי, מראה הצבה מתוך התערוכה 'אקו', ינואר 2019. צילום : שירה טבצ'ניק
בשנים הראשונות ניהלו ואצרו את הגלריה רעיה לבנה, עפרה ובינג'י רעיף, ויעל אלבוים, וב-25 השנים האחרונות ניהלה ואצרה אותה דרורה דקל, אמנית, מרצה ואוצרת שנתנה לגלריה את האופי הפתוח והניסיוני שלה.
אבשלום סולימן, אוצר הגלריה הנוכחי, אומר: הגלריה פועלת במסורת של גלריות קיבוציות, כגון גלריית הקיבוץ בתל אביב, בקיבוץ בארי, המשכן לאמנות בעין חרוד וגלריות נוספות, המהוות מרכזי אמנות פריפריאליים מבחינה גאוגרפית, ומצד שני מובילים מאוד ובעלי היסטוריה ענפה.
"היסטורית, דווקא הגלריות הקיבוציות הובילו כמה מהמהלכים המעניינים ביותר באמנות הישראלית. אמנים מוכרים שפעלו בסצנות בירושלים ותל אביב הקפידו לשמר קשר ולהציג בגלריות קיבוציות, כיוון שבהן היה ביטוי לאלמנטים אקספרימנטליים, מהלכים מקדימים, הצגה מצומצמת את היצירות במטרה לפרוץ איתן בהמשך למקומות שונים".
לפני כשבע שנים הפכה הגלריה בכברי לגלריה שיתופית יהודית – ערבית. המשמעות היא שישנה קבוצה של אמנים ואמניות יהודים, ערבים ודרוזים הפועלים בגלריה, מפעילים אותה ונותנים לה את הטון.
"האג'נדה שלנו היא לקדם אומנות איכותית באזור הגליל המערבי," אומר סולימן, "להיות חלק מרשת של גלריות ומוזיאונים בגליל ובצפון המבצעים שיתופי פעולה, ולקדם דו שיח יהודי ערבי (כלל ישראלי) באמצעות האמנות".
אילו תערוכות מוצגות בגלריה?
"אנו מציגים כשמונה תערוכות בשנה הן של חברי הגלריה והן של אמנים נוספים מרחבי הארץ, כולל שיתופי פעולה עם חו"ל. אנחנו עוסקים בחינוך לאמנות באמצעות שיחות גלריה, הדרכות, מיני-פסטיבלים קהילתיים וסימפוזיונים בנושאים שונים של אמנות מקומית".
"הגלריות מציגות אמנים מכל הדיסציפלינות: ציור, פיסול, מיצב, וידאו, צילום. כשאני מזמין אמנית או אמן להציע פרויקט לתערוכה, מה שמעניין אותי זה שני דברים – שיצרו מהלך חדש בתוך עבודתם ושיתייחסו למושג 'מקום', לשאלה מהו המקום בתוכו הם עובדים, חיים או מציגים, מה 'מקומי', ושאלות דומות".
כעת לדוגמא מוצגת בגלריה תערוכה של שחר יהלום, אמנית ישראלית מובילה שעבדה מתוך המרחק מתל אביב לכברי ויצרה סדרה שלמה של עבודות חדשות משיתוף פעולה עם סטודיו ג'רה לקרמיקה בכליל (שכנים של כברי).
"התערוכה הבאה שתפתח בגלריה בתחילת אוגוסט היא תערוכה של הצלמת אלישבע סמית המצלמת אתרים נטושים שבעבר היו כפרים ערבים, מדרום עד צפון".
איקרית הבית של יעקוב, מתוך התערוכה 'ארץ ישנה' צילום: אלישבע סמית
"כאמור, מכיוון שמדובר בגלריה רחוקה וקטנה, אנחנו שואפים לתמוך בפרויקטים חדשים של אמנים בכדי לאפשר להם לבנות את המהלכים הבאים שלהם."
מה זה אומר, מבחינת הראשוניות של העבודות המוצגות אצלכם?
"המשמעות היא, שהתערוכות שנראה בגלריה לרוב תקדמנה את זמנן ורק בהמשך נראה אותן בתל אביב ובירושלים והמבקרים אצלנו זוכים להצצה הראשונית של עבודותיהם של אמנים מופלאים".
מה לגבי שיתופי הפעולה של הגלריה עם אמנים מחו"ל?
"אנחנו עושים שיתופי פעולה עם ארצות נוספות. לדוגמא, בשנה שעברה התארחו אצלנו שלושה אמנים מהונג קונג שהציגו בתערוכה של ישראלים והונג קונגים שנקראה "עפיפונים". במקביל לתערוכה, ערכנו מיני פסטיבל מקומי של משפחות יהודיות וערביות והכנו יחד איתן עפיפונים עממיים משקיות ממוחזרות, והפרחנו אותם במדשאה הגדולה של הקיבוץ. אנחנו גם מפתחים קשרי קהילה, מנסים לצאת מחוץ לגלריה ולהראות את הנוכחות שלנו בקהילות ליד. לפני כמה שבועות לדוגמה, עשינו תערוכת פופ-אפ במסגרת פסטיבל הקפה המקומי בשייח' דנון – עיירה ערבית בקרבת מקום".
מה הייחודיות במבנה הגלריה?
"הגלריה נטועה בלב הקיבוץ, מתחת לחדר האוכל הישן, ויש בה אווירה של 'בונקר'. היא פתוחה למסדרון שהוא הלב של הקיבוץ בו עוברים כל הזמן אנשים אבל מצד שני, יש לה ממדים מיוחדים וצורה לא שגרתית, וזה קצת מטאפורה לסוג הדברים המתרחשים שם בגלריה – אמנים עובדים עם מקום, כאשר המקום משנה את העבודה. התנאים המגבילים הם דווקא אלו המוציאים מן האמנים את היצירתיות ופריצת הדרך".
כתובת: מתחת לחדר האוכל של קיבוץ כברי.
קישור לאתר
קישור לעמוד הפייסבוק
אמנים חברי הגלריה: אמירה זיאן, ג'וזיאן ואנונו, דרורה דקל, ינאי קלנר, יעל כנעני, נעם ונטורה, סאהר מיעארי, עדי בן חורין, שלומי חגי ושהד זועבי.
אוצר: אבשלום סולימן
שעות פעילות:
ה' -15:30-18:30, ו' – 11:00-14:00, שבת וחג – 11:00-15:00
לתיאום ובירורים: 052-8011001 (רוית) 052-5546902 (אבשלום)
שחר יהלום, מראה הצבה בתערוכה 'דיסקו'. צילום פנורמה: שירה טבצ'ניק
הגלריות במוזיאון בר דוד
ביקור בגליל אינו שלם מבלי לבקר בגלריות שבמוזיאון בר-דוד, המרכז לאמנות ותרבות בגליל. מוזיאון המספק ביטוי אמנותי כולל ליהדות ולאמנות עכשווית וחוויה קסומה בכל פינה. המוזאון הוצב במיקום פסטורלי, בנוף ירוק עד של אלונים בלב הגליל, במרחק של כחצי שעה מנהריה, מקרית שמונה, ומכרמיאל, קרוב לצפת במיקום נגיש ונוח אליו מגיעים מבקרים חובבי אמנות ויודאיקה מכל רחבי הארץ והעולם ומכל הגילאים.
על פני מאות מטרים של גלריות מוארות ומרשימות ביופיין מוזיאון בר דוד מספק לאורחיו מרחב מעורר השראה להתבוננות והתרשמות מיצירות מרהיבות, ביניהן: אמנות עכשוויות, פריטי יודאיקה ותשמישי קדושה, תערוכות מתחלפות, יצירות פנומנליות המוצגות על הקיר ומחוץ למבנה – גן פסלים קסום ומרגש, מעשי ידיו של האמן החשוב יגאל תומרקין.
האמן מתן בן טולילה. צילום: סטודיו דרור מילר
מיטל קילמניק, אוצרת ומנהלת אגף הילדים והנוער במוזיאון אומרת: "במוזיאון פועל אגף ילדים ונוער ייחודי המתוכנן כל שנה בקפידה ומוצגים בו פרטי אמנות המתאימים לכל הגילאים. התערוכות באגף פעילות ובחלל ישנן פעילויות מובנות לילדים בעקבות היצירות שעל הקיר ונושא התערוכה. זה אגף הילדים והנוער היחידי בגליל, אין עוד אחד כזה בצפון". מציינת מיטל.
אילו תערוכות מוצגות במוזיאון?
"אנו מציגים במוזיאון שלוש תערוכות קבועות וחמש תערוכות מתחלפות. באגף היודאיקה מוצגת סדרה נדירה של ציורי זכוכית מהמאה ה- 18 בטכניקה מיוחדת המספרת את סיפורי יוסף, תשמישי קדושה וחפצים הקשורים למסורת היהודית כמו חנוכיות, הדסים וספר תורה עם סיפור מרתק. בתערוכה גם תצוגת חגים ומועדים חשובים, חגים חילוניים וטקסים במסורת היהודית, כתובות, ועוד. בתערוכה מוצג גם העתק מדויק של אבן משקוף שנמצאה בתחילת המאה ה-20 בבית הכנסת הקדום בגן הלאומי ברעם. האבן נמצאה ע"י חוקר צרפתי, ועליה כתובת מאוד עתיקה וחשובה. האבן המקורית נמצאת היום במוזיאון הלובר בפאריס. באגף הארכיאולוגיה מוצגים ממצאים מהאזור: לוחות כתבי יתדות, חותמים, צלמיות, מנורות שמן, תכשיטים ועוד. מחוץ למוזיאון משתרע גן הפסלים של האמן יגאל תומרקין ובו מוצבים פסלי ענק מרשימים".
"התערוכות המתחלפות כוללות יצירות של מיטב האמנים הפעילים והחשובים בשדה האמנות הישראלי העכשווי. בינהם עדי נס, אתי אברג'יל, עדו בר אל, אסד עזי ועוד". אלו תערוכות קבוצתיות וגם תערוכות יחיד המוצגות בשטח של 230 מ"ר – חלל עצום ומרשים".
האמן שי עיד אלוני. צילום: סטודיו דרור מילר
מהו הקונספט העומד מאחורי התערוכות המתחלפות?
"הרעיון העומד מאחורי התערוכות המתחלפות במוזיאון הוא "אמנות על הגבול". האוצר הראשי אבי איפרגן, עוסק בבחינת הגבולות באמנות במיוחד לאור העובדה, שאנחנו ממוקמים כ-500 מטרים מהגבול עם לבנון. האוצר מתייחס לכך בכל פעם שהוא אוצר תערוכה חדשה – זהו הקו המנחה בנושאים המשתנים."
"באגף הילדים והנוער, התערוכות המתחלפות וקשורות תמיד לעולמם של הילדים ובני נוער. התערוכה פעילה ודו לשונית ומונגשת לשפה הערבית. לתערוכות מגיעים תלמידים מכל בתי הספר באזור, קבוצות תלמידים המגיעים לטיולים בצפון ומשפחות. כאוצרת של התערוכות באגף, אני שמה דגש על כך שהתערוכה תהיה תמיד מונגשת לכל גיל ולמגוון אוכלוסיות. מעבר לכך, הילדים זוכים בתערוכה לחוויה נוספת מלבד צפייה ושמיעה של ההדרכה, הם פעילים, מפעילים את החושים, ומבטאים את עצמם דרך יצירה, מחשבה וחקירה".
באדיבות אגף הילדים והנוער
אילו אטרקציות מוצעות למבקרים באזור המוזיאון?
"סביב המוזיאון ישנן מגוון אטרקציות נוספות כגון: פארק חבלים, הכפר ריחניה ובו מוזיאון קטן ומסעדה צ'רקסית, גלידה בוזה בקיבוץ סאסא, וכן אזור של טיולים רגליים בנחל צבעון, גוש חלב, הר מירון, הר אדיר ועוד מגוון טיולים ואטרקציות שניתן לעשות בסביבה".
מוזיאון בר דוד הוקם בתחילת שנות ה80, המוזאון מוכר ע"י משרד התרבות והנו מוזיאון ותיק מאוד. גרעין האוסף נתרם על ידי בני הזוג משה וטובה בר דוד, שעלו ארצה מגליציה בשנת 1934 והתיישבו בחיפה. משה בר דוד הגיע ממשפחה של אספנים, והמשיך את המסורת בתחומי הארכיאולוגיה, היודאיקה ואמנות יהודית. כיום המוזיאון נפרש על פני שלוש קומות וכולל אגף ילדים ונוער וגן פסלים מרהיב, ומבקרים בו מכל העולם ומישראל. מלבד התערוכות, המוזיאון מקיים שיחי גלריה עם אמנים, הרצאות, סדרות של הרצאות, הצגות ילדים, שעות סיפור וסרטים הקשורים לעולם האמנות, סדנאות יצירה, פעילויות בחגים, השתלמויות לצוותי הוראה ימי כיף וימי הולדת.
כתובת המוזיאון: קיבוץ ברעם
שעות הפתיחה: 7 ימים בשבוע, בין השעות – 10:00-16:00 ובערבי חג ושישי 10:00-14:00, שבת 10:00-14:00
קישור לדף פייסבוק
קישור לאתר
טלפון: 04-6988295
האמן יגאל תומרקין. צילום: סטודיו דרור מילר
אטליה שמי – סטודיו מעורר השראה של האמן יחיאל שמי
"אטליה יחיאל שמי" בקיבוץ כברי, סטודיו מעורר השראה של האמן יחיאל שמי – מחשובי הפסלים והציירים בארץ, זוכה פרס ישראל לפיסול. ממוקם בכניסה לקיבוץ כברי. מכלול יצירתו פסלים, ציורים, רישומים, תחריטים ועבודות נייר, מרוכזים כיום במתחם אטליה שמי שבקיבוץ כברי. המקום שימש בעבר כסדנת הפיסול והציור של יחיאל שמי. סביבת העבודה שלו וכן מורשתו האמנותית נשמרים במקום זה, שהפך לחלל תצוגה מרהיב ביופיו.
הסטודיו לפיסול. צילום: שרית עוזיאל
אטליה שמי נפתח לציבור הרחב בשנת 2011. האטליה כולל את סדנת העבודה ואת גן הפסלים המשקיף לנוף המרהיב של הגליל המערבי. סדנת העבודה עצמה מחולקת לשני חללים – חלל הפיסול וחלל הציור. סדנת העבודה משמשת חלל תצוגה לתערוכות מתחלפות המתכתבות עם המורשת האמנותית של יחיאל שמי, כמו גם עבודות פיסול וציור מתקופות שונות לאורך חייו המקצועיים.
ההצצה אל "בית המלאכה", שנשאר כפי שהיה בזמן פעולתו, לרבות כלי העבודה בהם השתמש, מזמנת חווית התבוננות ייחודית ואינטימית. הנוף הנפלא של הגליל המערבי וגן הפסלים, המקיפים את האטליה מכל צדדיו וניבטים מהחלונות, ממקמים את יצירתו בקונטקסט ומסבירים את ההתייחסות ליחיאל שמי כחלק מקבוצה מצומצמת של אמנים אשר יצרו והגדירו את המודרניזם הישראלי.
מראה חלל התערוכה "לפסל בניין" תיאטרון ירושלים, יחיאל שמי עם נדלר, נדלר, ביקסון גיל – אדריכלים. צילום: יובל חי
האדם מאחורי הפסלים – יחיאל שמי
יחיאל שמי גדל בחיפה והיה בין מקימי קיבוץ בית הערבה, ליד ים המלח. כאשר בית הערבה ננטש במהלך מלחמת העצמאות, שמי וחבריו הקימו את קיבוץ כברי. שמי היה מנהיג ודמות מרכזית של חזון ועשייה בכברי. כבר מראשית דרכו של הקיבוץ החדש, שמי הוביל את הרעיון של חשיבות טיפוח האמנות בקיבוץ: "חברה לא יכולה לחיות בלי האמנות שקיימת בתוכה ועל ידה".
שמי נמנה עם אמני קבוצת "אופקים חדשים". צעדיו הראשונים היו בפיסול באבן ובעץ. בשנת 1955 החל לפסל בברזל. המעבר לברזל והורדת הפסל מהכן, היו גם המפנה והמעבר מפיסול פיגורטיבי לעיסוק במופשט. מהלך זה היה פורץ דרך בתחומו והפך אותו לאמן מרכזי באמנות הישראלית.
מאז שנות ה-60 ובמהלך שנות היצירה של שמי הוצבו כ-30 פסלים סביבתיים במרחב הציבורי בארץ ובחו"ל. ביניהם: הפיסול בתיאטרון ירושלים; פסל-ים בחוף אכזיב; והברות בבית יגאל אלון בגינוסר.
התערוכות המוצגות במתחם "אטליה שמי"
"בשני החללים, המהווים את החלק המקורה של אטליה שמי, מוצגות כל הזמן תערוכות, המתחלפות כל שלושה חודשים. עד כה הוצגו כ-30 תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד", מספרת סמדר שינדלר, אוצרת האטליה. "פרט לפיסול, התערוכות כללו מדיומים שונים בהם יצר יחיאל, ביניהם: ציור, רישום, תחריט וקולאז'. מבחינה אוצרותית, המשותף לכל התערוכות שהן מבטאות ושומרות על קו אוצרותי ייחודי, העבודות המוצגות מנהלות דיאלוג ומתכתבות עם העבודות של שמי, עם החזון והמורשת האמנותית שלו, ומנסות לחבר אותן עם העשייה האמנותית הישראלית העכשווית".
אילו פעילויות נוספות מתקיימות באטליה שמי?
"כל תערוכה מלווה בשיח גלריה או בהרצאה. בנוסף, מתקיימים באטליה מעת לעת אירועי מחול. כחלק מן המגמה לחשוף לעומק ומכלי ראשון את המורשת האמנותית של יחיאל שמי בפני אמניות ולאמנים צעירים, נחנכה לפני כשלוש שנים באטליה תכנית רזידנסי ('שהות אמן'). במסגרתה, מוזמנים אמנים ואמניות בתחומים מגוונים כמו פיסול, ציור, צילום ופרוזה מהארץ ומהעולם, לשהות בין כתלי אטליה שמי למטרות מחקר ויצירה. כחלק מהתכנית, האמנים והאמניות תורמים לקהילה ולחינוך האמנותי בכברי, בהתאם לחזונו של שמי על קהילה שאינה יכולה לחיות בלי אמנות בתוכה".
שעות הפעילות :
ב'-ה' ושבת בין השעות 11:00- 15:00
ובתיאום מראש בטלפון: 052-8840215
טלפון נוסף: 04-9952709
דוא"ל: [email protected]
קישור לאתר
קישור לדף הפייסבוק
מראה בגן הפסלים. צילום: יובל חי
הגלריה בקיבוץ לוחמי הגטאות
הגלריה בלוחמי הגטאות הוקמה בשנת 1983 ומאז היא פועלת במקום. את הגלריה יזם והקים חבר הקיבוץ אבי הורוביץ ז"ל בתמיכתו ובעידודו של משה קופפרמן ז"ל. בחזונם, ראו השניים את הגלריה כמרכז תרבות פעיל בקיבוץ. עם השנים ביססה הגלריה את מעמדה כנדבך תרבותי וקנתה לה שם בקרב אמנים ושוחרי אמנות בארץ.
מנהלת ואוצרת הגלריה מיכל הורוביץ, רואה בעבודתה סוג של שליחות בכל הקשור למרקם התרבותי בקיבוץ ובישראל בכלל, והגשמת חזונו של מייסד הגלריה ובעלה המנוח, אבי הורביץ. בתערוכות המוצגות בה, הגלריה נותנת במה לאמנים צעירים בתחילת דרכם לצד עבודות של אמנים מוכרים.
מיכל הורוביץ – לוחמי הגטאות
בשנת 1985 הקימו חברי לוחמי הגטאות קרן להנצחת זכרו של אוסקר הנדלר, ממייסדי הקיבוץ. בהיותו שוחר אמנות נהג הנדלר לטפח אמנים ולהעניק להם תמיכה. מאז שנוסדה, מעניקה הקרן מדי שנה פרס לאמן צעיר בתחילת דרכו. העבודות שזוכות בפרס נבחרות בזכות החותם האישי שהן מותירות, טיב הביצוע והפוטנציאל הגלום באמן היוצר לתרומה עתידית והשפעה על תחום האמנות הישראלית.
במהלך השנים רבים מקרב האמנים שזכו מימשו את ההבטחה שהייתה בעבודתם, הצדיקו את הבחירה בהם ושמם הולך לפניהם. כך למשל זכו בשנים הראשונות אמנים כמו יעקב דורצ'ין (1985), יאן ראוכוורגר (1986), פסח סלובסקי (1987), ובשנים האחרונות קיבלו את הפרס פאטמה אבו רומי (2017) ויורי כץ (2018).
התערוכות
מדי שנה מוצגות בגלריה כשש-שבע תערוכות שונות הנבחרות על פי הקטגוריות הללו:
אמנים צעירים – שתי תערוכות המעניקות לאמנים בתחילת הדרך במה להצגת פרי הביכורים שלהם, תערוכת פרס אוסקר הנדלר, אמן מוכר וידוע, אמן מוכר ונשכח, אמן שהציג בגלריה בעבר והוזמן להציג בתערוכה חדשה ותערוכה קבוצתית – המציגה אוסף פרטי או מאגדת פריטים שונים סביב נושא מסוים.
האמנית פאטמה אבו רומי ונוס 3 2017, שמן על בד. תמונה באדיבות גלריית לוחמי הגטאות
מעבר לתערוכות הגלריה המגשימה את חלומם של מייסדיה ומתפקדת כמוקד משיכה תרבותי לחברי הקיבוץ ולמבקרים באזור, עורכת במהלך השנה אירועים נוספים כגון השקה לספר חדש, הקרנות של סרטים דוקומנטריים, מופעי תיאטרון אלטרנטיבי, תיאטרון בובות ועוד.
אירועי הפתיחה של התערוכות הפכו לאבן שואבת עבור שוחרי ומבקרי הגלריה וחושפים את האמנים והעבודות המוצגות בה לקהל גדל והולך של אנשים הצמאים לחוות את החדווה שבאמנות ובגילוי יוצרים צעירים ומוכשרים. באמצעות התערוכות והאירועים השונים, הגלריה מטפחת ומשמרת את הקשר שלה עם הקהל הרב והנאמן של הגלריה – הן מקרב חברי הקיבוץ והן אלה הבאים מחוץ לקיבוץ במיוחד לביקור מרחיב דעת ומעשיר בחלל האמנותי.
הגלריה בקיבוץ לוחמי הגטאות
שעות פתיחה:
שישי 09:00-14:00
שבת 10:00-15:00
או בתאום טלפוני – 045-4993737
האמנית עידית לבבי גבאי, אובל עם סרגל תכלת. מתוך וריאציות על צילום אחד 2019. תמונה באדיבות גלריית לוחמי הגטאות
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
תגובות