הבשורה "יש לך סרטן" נוחתת על אדם כרעם ביום בהיר, ומלווה כמעט תמיד בתחושות קשות של הלם, זעזוע, בלבול ובעיקר פחד וחרדה מהלא נודע. שאלות כמו "מה עושים עכשיו?", "איך מתמודדים?", "למה דווקא אני" עולות וצפות, והחולה מוצא את עצמו יוצא למסע ארוך. מי שמצטרפים למסע הזה לצד החולה וצועדים איתו יד ביד לאורך כל הדרך הם הצוותים המסורים של המחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי לין בחיפה של כללית מחוז חיפה וגליל מערבי.
"כשמטופל מאובחן בסרטן, זה אירוע שמשנה חיים", אומרת מיכל פרג, המנהלת האדמיניסטרטיבית של המחלקה. "מרגע קבלת האבחנה, אנחנו יוצאים עם המטופל למסע, שיכול להימשך אפילו לאורך שנים, ובמהלך המסע הזה אנחנו משתדלים להעניק לו מעטפת טיפולית תומכת ומקיפה ולחסוך ממנו טרטורים ביורוקרטיים מיותרים, והכל תחת קורת גג אחת".
בראש המחלקה האונקולוגית בלין עומדת ד"ר יקטרינה שולמן, שהיא גם מנהלת המרפאה האונקולוגית המרחבית של כללית מחוז חיפה וגליל המערבי. תחת חסות המרפאה המרחבית, נמצאים, נוסף על המחלקה בלין, גם מחלקות האונקולוגיה בקריית הבריאות זבולון ובמרכז הרפואי כרמל.
מיני בית חולים בקהילה
במחלקה, הפועלת כמיני בית חולים בקהילה, מטפלים במנעד רחב של סוגי סרטן, בהם גידולים גינקו-אונקולוגיים (סרטן השד, הרחם, השחלה והעריה), סרטן במערכת העיכול, סרטן הריאות, גידולים אורו-אונקולוגיים, סרטן העור ועוד. מדי שנה באים בשערי המחלקה כ-1,200 מטופלים חדשים ונרשמים בה יותר מ-30 אלף ביקורים.
"היתרון הגדול שלנו הוא בכך שהשירות שלנו הוא אמבולטורי. בסוף הטיפול היומי המטופל חוזר לביתו, ועבורו זו הקלה עצומה. כך נחסכות ממנו השהייה בבית חולים, ההמתנה הארוכה והסכנה מהידבקות בכל מיני וירוסים ונגיפים", מסבירה ד"ר שולמן. לדבריה, יתרונה של המחלקה בקהילה בא לידי ביטוי מוחשי בימי מגפת הקורונה. "בתי החולים קלטו בעיקר את חולי הקורונה, ולמטופלים האונקולוגיים הייתה כתובת במחלקות הקהילה, כך שהם לא היו צריכים להתערבב עם חולים אחרים ולסכן את עצמם", היא אומרת.
ד"ר שולמן סיימה לימודי רפואה באוניברסיטת נובוסיבירסק רוסיה. עם עלייתה לישראל, התמחתה באונקולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם. בסיום ההתמחות, הצטרפה לצוות הבכיר של מכון האונקולוגיה בבית החולים בתחום גידולי מערכת עיכול, ומשנת 2012, ניהלה את היחידה לאונקולוגיה קלינית, בבית החולים הלל יפה בחדרה. בחמש השנים האחרונות היא משמשת בתפקידה בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי. כמו כן, היא חברה בוועדה המדעית של האיגוד האונקולוגי ובוועדת האיגוד בנושא סל תרופות בתחום האונקולוגיה, פרסמה מחקרים רבים ואף קיבלה פרס כחוקרת מצטיינת.
במחלקה בלין עובדים 12 רופאים מומחים באונקולוגיה, רובם רופאים ותיקים, אך לדברי ד"ר שולמן גם מקומו של הדור הצעיר לא נפקד. ד"ר שולמן מייחסת חשיבות רבה לחינוך הדור הבא של הרופאים, קידום תחום האונקולוגיה בקהילה ופיתוח המחקרים הקליניים בקהילה, תוך חיזוק הקשר עם המרכז הרפואי כרמל, בדגש על רצף טיפולי עם הרפואה היועצת ורופאי משפחה. "אנחנו מחלקה של מומחים, אבל גם מחלקה שמחנכת ומכשירה מתמחים, שהם דור העתיד. לא מעט רופאים שהתחילו כאן כמתמחים היום הם כבר רופאים בכירים", מספרת ד"ר שולמן. "אנחנו עובדים בפורמט של תתי-מרפאות לפי סוג הגידול הסרטני, ובזכות הפורמט הזה המטופל מקבל את השירות והטיפול המיטביים, שכן הצוות שמטפל בו מתמחה בסוג הגידול שממנו הוא סובל".
המחלה שמתקשים לכנותה בשמה
למרבה הצער, גם היום, בשנת 2025, עדיין לא נמצאו התרופה או החיסון למחלת הסרטן, שאחראית על מספר מקרי המוות הגדול ביותר בעולם מדי שנה. על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) בארגון הבריאות העולמי (WHO), בתוך כ-15 שנה מהיום, כלומר בשנת 2040, יאובחנו בעולם כ-28.9 מיליון בני אדם עם מחלת הסרטן. על פי הערכות הסוכנות, אחד מכל חמישה גברים ואחת מכל שש נשים ברחבי העולם יחלו בסרטן במהלך חייהם, ואחד מתוך שמונה גברים ואחת מתוך 11 נשים בעולם ימותו כתוצאה מהמחלה. הנתונים המפחידים האלה הם הסיבה לכך שרבים מתקשים לכנות את מחלת הסרטן בשמה, ומעדיפים להשתמש במינוחים כמו "מחלה קשה" או "המחלה הארורה".
אבל למרות הנתונים הללו, ד"ר שולמן מעדיפה לשדר אופטימיות ולראות את חצי הכוס המלאה. "בעשור האחרון תחום הסרטן חווה מהפכה מדהימה", היא אומרת. "הודות למחקרים מתקדמים ותרופות חדשות, אנחנו יכולים היום להעביר חולים לשלב הכרוני של המחלה. כלומר, גם אם אנחנו לא מרפאים את המחלה, אנחנו בהחלט מעניקים לחולה את האפשרות לחיות עוד שנים ארוכות לצד המחלה, ובאיכות חיים טובה. בעבר הלא רחוק לא חלמנו על האפשרות הזו בכלל. היום, הודות לשילוב של טיפולי כימותרפיה עם טיפולי אימונותרפיה וטיפולים ביולוגיים מתקדמים, יש חולים רבים, גם כאלה שנמצאים בשלב הגרורתי של המחלה, שחוזרים להיות חיים רגילים. זה מדהים, זה ממש פלא בעיניי. אני בתחום האונקולוגיה כ-25 שנה, וזה משהו שהשתנה מול העיניים שלי. אני בטוחה שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בתחום ושהעתיד צופן בחובו חידושים רבים שרק ייטיבו עם החולים. נכון שלצד ההצלחות הרבות, יש גם מטופלים שאנחנו חווים איתם כישלונות, ולמענם אנחנו חייבים להמשיך בדרך המחקר".
"אי אפשר להתרגל לזה"
המנהלת האדמיניסטרטיבית מיכל פרג: "המחלקה שלנו היא כל כך ייחודית מעצם היותה בקהילה. מאחר שכל הבדיקות והטיפולים נעשים אצלנו, תחת קורת גג אחת, נחסכים מהמטופל הרבה מאוד טרטורים. מהרגע שהמטופל מקבל את הבשורה על האבחנה, אנחנו יוצאים ביחד איתו למסע ארוך, שכן ככל שהמחלה הופכת להיות כרונית, כך הדרך הופכת להיות ארוכה יותר, ואנחנו שם בשביל החולה ומשפחתו בכל שלב ושלב".
רוצים להישאר מעודכנים?
ובכל זאת, יש מקרים לא פשוטים שאין להם סוף טוב.
"נכון, אנחנו חווים גם חוויות קשות עם המטופלים שלנו, ולא אחת שואלים אותנו אם אפשר להתרגל לזה, אז התשובה היא 'לא'. אי אפשר להתרגל לזה, ואנחנו מאוד-מאוד כואבים כשאנחנו מאבדים מטופל, ולכן אנחנו צריכים לטפל גם בעצמנו. מצד שני, אנחנו שמחים על ההצלחות הרבות, וההצלחות הן שנותנות לנו הרבה כוח להמשיך הלאה".
הלב הפועם של המחלקה הוא ללא ספק המשרד, שעליו מופקדת מיכל. "אונקולוגיה", היא אומרת, "היא תחום מורכב. המטופלים יוצאים מהרופאים מצוידים בהנחיות, ונדרשת 'טופסולגיה' שלמה של הפניות לבדיקות, תרופות, התחייבויות ואישורים. צוות המשרד חוסך מהמטופלים את כל כאב הראש הזה, המשרד מהווה צומת מרכזי בין המטופלים לכל הגורמים המטפלים בו ועובד לפי שיטת ONE STOP וזה עוד יתרון גדול שיש לטיפול בקהילה. בין הצוותים יש שיתופי פעולה מאוד הדוקים, והמטופל מרגיש שהוא עטוף ולא מאבד לרגע את הדרך בשנים הכי קשות שלו". בפועל, צוות
הקשיים הפיזיים, אותם חווים המטופלים כתוצאה מהמחלה ומהטיפולים הלא פשוטים, מלווים, באופן טבעי, גם במשברים נפשיים. מיכל: "במחלקה פועל שירות פסיכו-אונקולוגי, שמטפל בהקניית מנגנוני התמודדות במצבי משבר. במסגרת השירות, עובדים סוציאליים מעניקים לחולה ולבני משפחתו המלווים אותו, שגם הם עוברים משבר, טיפול מקיף שכולל שיחות וסיוע במיצוי זכויות. בכלל, התפקיד שלנו כאן הוא להיות קשובים ורגישים ולעשות את המרב כדי להקל על החולה ועל משפחתו. אנחנו גם מציעים טיפולים מתחום הרפואה משלימה, כדי להקל על הסבל שבטיפולים הכימותרפיים, כמובן, אם החולה מעוניין בכך".
תפקיד משמעותי וחשוב במחלקה ממלא צוות האחיות. פמלה אלמקיס, מנהלת הסיעוד במחלקה, מרחיבה: "לכל מטופל מוצמדת אחות ייעודית, שמלווה אותו מתחילת הדרך ובכל התהליך של הטיפולים. גם אם הוא יחזור לכאן כעבור תקופה, כי המחלה חזרה, תטפל בו אותה האחות. האחות גם יוצרת קשר עם המטופל בין טיפול לטיפול ומתעניינת בשלומו. השיטה הזו של הצמדת האחות למטופל נקראת 'קייס מנג'מנט' והיא ייחודית לטיפול בקהילה".
למרות מספרם הלא מבוטל של החולים, שבאים בשערי המחלקה האונקולוגית בלין, ד"ר שולמן, מיכל ופמלה מכירות היטב כל מטופל ומטופל. "אנחנו מכירות את כל המטופלים וגם את בני המשפחה שמלווים אותם", אומרת מיכל. "אנחנו חווים איתם רגעים משמחים וגם רגעים עצובים. שיתוף הפעולה ההדוק בין הצוותים מאפשר לנו להתעדכן ולדעת על מצבו של כל מטופל כמעט בכל רגע נתון. מעבר לפן הרפואי-מקצועי הברור מאליו, המשימה שלנו היא להיות למטופלים אוזן קשבת, לעטוף אותם ולהיטיב עימם במעלה הדרך בשנים הקשות שהם עוברים".
תגובות