החיפאים צריכים לשמור על הפסיפס האנושי המיוחד הקיים בעירנו היפה, חיפה, ולא תשמעו ממני המילה "דו קיום", אלא "קיום אחד".
חיפה לדורותיה סימלה ומסמלת דוגמה ומופת לחיים משותפים בין כל תושביה – נוצרים, מוסלמים, יהודים ודרוזים. תושבי כבאביר שמרו על שכניהם היהודים שהתגוררו ב-1948 במבואות השכונה כשהיינו רוב, וגם היום אנו ממשיכים באותה מסורת. צעירים מבני העדה עושים משמרות שמירה בתוך השכונה ומחוצה לה, במיוחד בימים אלו, וזה כמובן על פי המסורת האסלאמית שמחייבת אותנו לשמור על השכן.
אלוהים אומר בקוראן הקדוש: "עבְדו את אלוהים ואל תשתפו איתו דבר, והיטיבו עם הורים וקרובי משפחה ויתומים ועניים והשכן הקרוב והשכן הרחוק ולרֵע אשר לידכם ולעובר האורח ולאלה אשר תחת מרותכם, כי הרֵי אין אלוהים אוהב את היהיר המִתהלל" (פרשת הנשים, 37). על פי איבן עומאר (מחבריו של הנביא מוחמד, עליו השלום), הנביא עליו השלום אמר: "המלאך גבריאל ממליץ לי שוב ושוב על 'השכן', עד שחשבתי שיהפוך אותו לאחד היורשים". לפי אבו הוראיירה (מחבריו של הנביא, עליו השלום): הנביא אמר: "אני נשבע באללה, שהוא אינו מאמין, הוא אינו מאמין, הוא אינו מאמין"… שאלוהו חבריו: מיהו, שליח אללה?, הוא ענה: "הוא זה ששכנו אינו מרגיש בטוח מפני רועו".
מי שנמנים עם קבוצת השכנים הם חברינו לכיתה, בעלי החנויות שליד החנות שלנו בשוק – גם אם הם מדת אחרת. יש להיטיב עם כל שכן. כמו כן, במשרד שבו אתה עובד, כל מי שעובד איתך זקוק לנדיבות שלך ועליך להיות מנומס עימו. אפילו בזמן נסיעה, זה שיושב במושב שלידך הוא שכנך ועליך להיות אדיב איתו.
פרופ' דוד וסרשטיין מציין במאמר שפורסם באתר "הארץ: (13 במאי 2013), כי כל היהודים שחיו באימפריה המוסלמית זכו למעמד דומה ולזכויות דומות לאלה של המוסלמים. הם יכלו לנוע בחופשיות, לקיים קשרים ביניהם ולפתח את זהותם היהודית. ההתרחבות הגדולה של המסחר, החל במאה התשיעית, יצרה מגע בין יהודי ספרד – וגם מוסלמיה – לבין יהודים ומוסלמים אפילו בהודו. כמו כן, הוא התייחס לשגשוג התרבות היהודית בצל התרבות המוסלמית. הפריחה התרבותית של היהודים בימי הביניים הייתה אפוא במידה רבה תוצאה של הפריחה התרבותית, ובמידת מה גם הפוליטית, של האסלאם. כאשר התרבות המוסלמית הערבית שגשגה, התפתחה גם התרבות היהודית, וכאשר התרבות המוסלמית הערבית שקעה, שקעה גם התרבות היהודית. ואולם הנכסים התרבותיים שיצרו היהודים תחת שלטון האסלאם, שימשו להם מצע להמשך הצמיחה גם בספרד הנוצרית ובעולם הנוצרי בכלל.
רוצים להישאר מעודכנים?
לא מזמן, הוזמנתי על ידי הארגון היהודי איי.ג'יי.סיי בארה"ב, וקיבלתי פרס עבור הסיוע שהעניקה העדה האחמדית בחיפה לתושבי העיר, ערבים ויהודים, שנפגעו בשריפה בכרמל. כשהייתי ילד, יום אחד חזר אבי הביתה מעבודתו עם אדם יהודי, ששמו יולי שטרייכמן ז"ל משכונת נווה שאנן, שיצא מבית החולים כרמל לאחר ניתוח כלי דם, ולא היו לו קרובי משפחה ולא היה מי שיטפל בו. הוא שהה בביתנו תקופה ארוכה, בחדרי. אני ואחיי וטיפלנו בו עד שהחלים וחזר לחייו הנורמטיביים.
לסיכום, שכנינו הנוצרים והיהודים, יכולים להעיד על המרקם המופתי ששורר בשכונה, שכן דבר זה מעיד על יישום הלכה למעשה של דברי אלוהים והמסורת של הנביא מוחמד, עליו השלום, שמחייבים אותנו לעשות כן. כל מי שביקר במרכז העדה האסלאמית האחמדית בכבאביר ונפגש עם בני העדה ואנשי השכונה, חווה זאת במו עיניו גם כן.
אני מסיים עם המוטו שבו דוגלת העדה האחמדית ברחבי העולם: "אהבה לכולם ואין שנאה לאיש",
ובדבר הנביא מוחמד, עליו השלום: "הבריות הן בני אלוהים כולן, והאהוב ביותר בעיני אללה הוא זה שמיטיב עם כל בני האדם".
אני מזמין את כל הקוראים להשתתף בכנס השנתי של העדה האסלאמית האחמדית, "יום קירוב לבבות", שיתקיים השנה במרכז העדה בשכונת כבאביר ב-8 ביולי 2021. אני מתפלל לאלוהים בתפילת אברהם אבינו בקוראן: "אלוהיי, עשה את העיר הזאת עיר בטוחה", אמן.
* הכותב הוא ראש העדה האחמדית בישראל
עמי
חבל שלא כל המוסלמים הם אחמדים או דרוזים…סונים ושיעים הם מקור הרוע העולם