האירועים האחרונים, ללא ספק, מעוררים תחושות עמוקות של תסכול, כעס, חוסר אונים ועצב עמוק; עצב על מדינה שלאורך שנים אינה יודעת לנהל חיים שמבטיחים ביטחון ושייכות לכלל אזרחיה; עצב על קהלים קיצוניים המנצלים עובדה זו כדי לפגוע באחרים; עצב על פגיעה אנושה במרקם חברתי כל כך שברירי מלכתחילה. שום דבר אינו מצדיק אלימות. מילת המפתח בחיים בחברה מרובת תרבויות היא מורכבות.
האלימות לא תעלים את המורכבות. האלימות בהחלט מקשה על ההתנהלות בתוך המורכבות, מעצימה את הקיטוב, את הפחדים ההדדיים, את הייאוש.
אסור לנו להיגרר לשם. קשים, מפחידים, נוראים ככל שיהיו האירועים – והם כאלה, גדול ככל שיהיה השבר, אין לנו אלא לחרוק שיניים ולהבין, כי אין דרך להתמודד עם גזענות ושנאה, אלא להמשיך ולייצר כמה שיותר אפשרויות של מפגש ושיח, כמה שיותר למידה האחד על השני, כמה שיותר כלים לחיים בחברה מרובת תרבויות.
עם מורכבות ניתן להתמודד אך ורק כשמוכנים להרחיב את זווית הראייה, לקדם חשיבה פלורליסטית, לא מצמצמת. רק גישה שמאפשרת לכל אחד מאיתנו לחגוג את זהותו התרבותית, הדתית, הלאומית – שלא על חשבון זכותו של האחר לעשות בדיוק אותו הדבר – תאפשר חברה בריאה המכילה את כלל חבריה.
אז מה עלינו לעשות?
חיפה היא עיר נפלאה המאפשרת חיים יחדיו, זה לצד זה וזה עם זה. עם זאת, ככל שהדנ"א העירוני שומר זה עשורים רבים על המרקם המשותף העדין והוכיח עמידות גם בתקופות קשות, הרי שאסור לנו לטעות ולחשוב, כי חיפה מנותקת מהאווירה בישראל וכי העיר בהכרח עמידה מול גילויי השנאה והגזענות. דווקא משום שיש לנו כאן, בחיפה, בסיס מצוין לקידום חברה משותפת – הרי מוטלת עלינו החובה לקדם זאת באומץ.
* לאפשר שיח אמיתי בכל הרמות (המוסדית, האזרחית וביניהן).
* להקשיב לצרכים ולתסכולים של כל צד ולהציע פתרונות לגשר בין התחושות והצרכים.
* ליזום קבוצות מנהיגות אזרחית משותפת, שתציע פתרונות לצרכים המשותפים לכלל התושבים בעיר בשיתוף עם המנהיגות הנבחרת.
* לקדם פעילויות משותפות בכל מעגלי החינוך – הפורמלי והלא פורמלי.
* לתמוך בכל יוזמה אזרחית – בין אם של אנשים פרטיים ובין של ארגונים המבקשים לקדם היכרות וחיבורים בין האוכלוסיות.
* להציע הכשרה, "ארגז כלים", לחיים בחברה מרובת תרבויות על האתגרים הרבים שהיא מזמנת למערכות החינוך ולמגזר הציבורי על מוסדותיו השונים.
* לדרוש מהתקשורת המקומית לתת במה לאירועים ופעילויות מקדמות חיבורים ופלורליזם, ולא רק לאירועי אלימות וגזענות.
* ולא פחות חשוב – לעשות זאת בגאווה, לא בשקט!
רוצים להישאר מעודכנים?
כמי שעומד בראש בית הגפן, מרכז תרבות ערבי יהודי, מוסד מיוחד המנסה להנכיח את כלל הקולות והקבוצות בחברה, לאפשר להכיר האחד את השני על תרבותו, סיפוריו והרגשתו בחברה הישראלית, כמרכז המארח יום-יום אנשים מכל גוני הקשת האתנית, התרבותית והדתית, ומנסה להנחיל ערכים של פלורליזם, קבלה וכבוד הדדי ללא קשר לעמדות פוליטיות, אמונות דתיות ולאומיות – אנחנו פוגשים יום-יום המון תקווה ורצון לחיות יחד, לשפר, להיטיב את ההבנה ההדדית.
צוות בית הגפן עצמו מורכב מיהודים, נוצרים, דרוזים, מוסלמים, דתיים וחילוניים, צוות משותף שמייצר תרבות, אמנות ופעילויות חוויה וחינוך לכולם.
אנחנו חייבים להבין כי עוד יום, עוד יומיים, כשיירגעו הרוחות, כולנו נהיה כאן יחד. בטוב או ברע. מבחירה או שלא. ונצטרך, למרות ועל אף הכל – להמשיך לחיות יחד. בשכנות. לחיות יחד באופן המבטיח לכל אחד ואחד חיים בביטחון, רווחה והזכות להיות גאה במי שהוא – בזהותו. וכדאי שנעשה את זה מתוך בחירה בחיים. אנחנו חייבים להבין, כי החיים יחדיו דורשים עבודה בלתי פוסקת על מציאת המשותף, המחבר, היכרות עם הקונפליקטים והשונות בינינו, בניית אמון ואמפתיה, וכל זה חייב לקרות יום-יום, שעה-שעה.
בית הגפן ימשיך ליצור מרחבים מוגנים למפגש, להכשיר משרתי ציבור, מחנכים ותלמידים ב"ארגז כלים" והכוונה לשפה ערכית שנותנת כלים לחיים בחברה מרובת תרבויות על האתגרים הרבים שמזמנים חיים אלה בחיפה, ובכלל.
אני קורא לכל מי שרוצה ליזום פעילות מחברת, פעילו שמקדמת היכרות, קבוצת דיאלוג, יצירה משותפת או כל רעיון אחר – בית הגפן לרשותכם, נשמח לעזור ככל יכולתנו. בין אם באירוח פעילויות, הנחיה, או בכל דרך אחרת שנוכל לעזור בידע ובאמצעים שברשותנו.
כתבו לנו: [email protected]
* הכותב הוא מנכ"ל בית הגפן
יחסי יהודים – ערבים. סיפורים ותובנות – OnePlace, Arabs in Israel
[…] החיים יחד דורשים עבודה בלתי פוסקת. קשים, מפחידים, נוראים ככל שיהיו האירועים – והם כאלה, גדול ככל שיהיה השבר, אין לנו אלא לחרוק שיניים ולהבין, כי אין דרך להתמודד עם גזענות ושנאה, אלא להמשיך ולייצר כמה שיותר אפשרויות של מפגש ושיח, כמה שיותר למידה האחד על השני, כמה שיותר כלים לחיים בחברה מרובת תרבויות, מאת: אסף רון (מנהל בית הגפן בחיפה), כלבו חיפה והקריות, 21.5.21 ♦ […]