כובע: יש מים: יש חולצה ממותגת: יש צבעי הסוואה לפאזל המוצנח: יש קשת גאווה ענקית נוצצת לסימון כיוון ההמראה: יש מדבקות, פלאיירים והזמנות למסיבת רחוב גאה במסדה ב־26 ביוני, ערב מצעד הגאוה החיפאי: יש עוגיות של אמא בשקיות עם מדבקות חמודות של פאזל כדי לחלק לילידים הרעבים: יש מסגרת סלפי מדליקה: יש דגלים עם הלוגואים […]
ראשית, וידוי קטן וחשוב. עבר כבר יותר משבוע מאז שגיליתי את העניין הזה. אני קצת מתבייש לספר, לשתף ולהיחשף. בכל זאת כתוב למטה “ממובילי הקהילה הגאה” וזה תואר מחייב ואני צריך לשמש דוגמה. קשה לי מאוד לספר את זה בגלוי, בייחוד לחברים/ות הקרובים/ות שמכירים/ות אותי שנים, ללקוחות הנאמנים/ות ולשותפים/ות לדרך הקהילתית הארוכה. אני יודע, כולכם […]
בראשית בראה אלוהים את השמים, את הארץ ואת הסמארטפון. והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני הקהילה הגאה. ורוח אלוהים מרחפת על פני חיפה. ותאמר אלוהים: “קנה סמארטפון”. ולא אקנה סמארטפון. ותראה אלוהים את הנוקיה הישן, הטיפש, העמיד, הפשוט, הזול והמאוד ורוד שלי כי טוב, ותבדל אלוהים בין אור שנות האלפיים לבין חשכת ימי הביניים, […]
רגע לפני התוכניות האמנותיות היקרות של סוף השבוע והבילויים במסיבות המוגזמות של תל אביב בימי חמישי ושישי – שלפעמים הייתי נגרר אליהן בעל כורחי כסוג של מבוגר אחראי עם מספיק מרווח זמן יעיל מסוף השבוע הקודם ועם שלושה-ארבעה ימי עבודה עמוסים למלא את המצברים הפיננסיים – הבירה ברביעי היתה המנהג הכמעט קבוע וזמן האיכות הכי […]
"אז את בעצם סוגרת לנו את חגיגת יום העצמאות? ואם נניח היו פה עכשיו 1,000 איש, האם השיחה הזו לדעתך היתה מתקיימת באותו האופן?”. השוטרת מצוות השיטור העירוני הבינה כנראה מיד לאיזה כיוון אני חותר, ואחרי שאמרה שאני יכול להתלונן עליה אם חשקה נפשי בכך, עצרתי אותה והבהרתי שאין לי כוונה לעורר פרובוקציות מיותרות באמצע […]
בארץ הדר הכרמל קם העם הלהט”בי החיפאי, שבה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים גאים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את מצעד המצעדים החיפאי הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בהדר למרכז הכרמל בכוח הזרוע הוא שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב […]
הקהילה הגאה היא האחרונה לשתף פעולה עם סכסוכים עדתיים ודתיים סביב חגים ומועדים. בקפה פאזל חוגגים את כל החגים, לא משנה של איזו עדה, עם או גורל
רגע אחרי סדר פסח, שני רגעים לפני הנפנופים של יום העצמאות וחודשיים לפני מצעד הגאווה החיפאי, הסיפור האמיתי הוא האוכל. סיפור יציאת המזווה, שבא לצערם של ההיקפים שלנו ולשמחתן של אמהותינו הפולניות, מוגש לנו בצורת צרור ארוחות משפחתיות ומחויבויות קולינריות בלתי נמנעות. לקול צקצוקי כל הסועדים שמעמיסים אוכל באמצע הלילה ומתקשים עם השיטה, תבינו – […]
בעזרתה האדיבה של חובבת האסטרולוגיה החיפאית שולה מועלם, פענחנו את תוצאות המחקר שיתפרסם במלואו ב־1 באפריל. זהו ההומוסקופ המעודכן שבאמצעותו תוכלו לחזות, לזהות ולהימנע מבעוד מועד מעתיד קודר לכם/ן וליקיריכם/ן
אמא שלי חושבת שמאז ששמתי דגלי גאווה בעסק הפסיק ראש העיר לבוא לאכול צהריים. “לא נורא”, אמרתי לה, “כשהוא היה בא לאכול עם חדוה אלמוג או עם מנכ”ל העירייה, כל שאר הלקוחות הקבועים ועובדי העירייה היו בורחים כדי שהוא לא יראה אותם מסתובבים בזמן העבודה”
לשמחתנו היקום הגאה סביבנו לא שמע על כלל החצי שנה ולא יצא להפסקת אוזן המן קטנה. לפי רשימת האירועים הקרובים כנראה גם לא יהיה לנו הרבה זמן להתלבטויות או לקושיות וניאלץ לדחות החלטות גורליות בלית ברירה לפחות עד אחרי קריאת המגילה הגאה, החג הבא
לא צריך להיות גאון גדול כדי לנחש שיש הרבה מאוד נפשות טובות בקהילה שיעדיפו בשנים הקרובות עסקאות לטווח ארוך עם מותג חזק וידוע כמו ממשלת ישראל על פני סולידריות ועצמאות, למרות המחיר הגבוה שהקהילה תשלם בשילוב ידיים הזה עם הממסד
לו היו עוד עסקים גאים ומחוץ לארון בחיפה הייתי מבקש מקולו להנפיק גם מטבע חיפאי ורוד כדי שאולי סוף סוף נצליח לקיים פה קהילה גאה ראויה עם כלכלה מקומית ורודה, ולא רק נספור ציפורים נודדות לתל אביב ונחלום בהקיץ על ג’ובים באגף הגאווה החדש בעירייה
