אדם קרוב אצל עצמו, ולכן תקראו בטורי זה לא מעט על אוניברסיטת חיפה כי שוב התעוררה בקרבי האם המופנמת שמתעלמת מהשיבה ומפרקיה החורקים וצעקה “בלי תואר אי אפשר היום אפילו להגיש מועמדות למכירת ארטיקים בים”. אז נרשמתי לאינסטיטוט שבמרומי הכרמל, שילמתי, קניתי לפטופ קל משקל (תובנה א’: אין כזה דבר), הקדמתי לצאת כדי למצוא חניה […]
בשנה האחרונה, שבה אני מכהנת כחברת מועצה בעיר מטעם הירוקים, השאלה שנשאלתי הכי הרבה היתה “תגידי, בשביל מה את צריכה את זה?”. אינני יודעת מה מניע את שאר חברי המועצה, אך אני נכנסתי לפוליטיקה פשוט כי אני אינטרסנטית ורוצה שהעיר שלי תהיה טובה יותר – מקום שבו הבנות שלי יוכלו לנשום אוויר נקי, נטול גלי […]
שכונת בת גלים מייצגת בעיני טוב יותר מכל שכונה אחרת בעיר את הווייתה הנוכחית של חיפה – present progressive (ובעברית: הווה מתמשך). הטיילת הוותיקה, שמשתרעת מתחנת הרכבל בדרום ועד למבנה הקזינו השומם בצפון, היא מרווחת ונעימה אך דלה מאוד במטיילים. רוב הפוסעים בה בבוקר הם תושבי השכונה שיורדים מביתם בבגדים קלים כדי ללוות את כלבם. […]
אומרים שאלוהים לוקח רק את הטובים. זה לא נכון. פשוט על הטובים אנחנו בוכים יותר. את דני נישליס אני מכיר כבר שנים רבות, קצת לפני מלחמת לבנון השנייה, אבל היכרותנו בשנים אלה היתה שטחית. לאחר מכן רעייתי אודיה החלה לעבוד אצלו ברדיו חיפה ככתבת צעירה ונשארה לעבוד שם עד היום. אודיה תמיד תיארה את דני […]
המשמעות של המשפט “עיר מבדרת ולא עירייה מבדרת” היא אחת – הרשות אינה מחויבת לספק לתושבי העיר את צורכיהם התרבותיים. בדומה לטרנד ההפרטה של שירותי הבריאות, הרווחה והחינוך, גם פעילות הפנאי לא צריכה, בעיניהם של הוגי המשפט, להיות ממומנת על ידי כספי המסים של הציבור אלא על ידי יזמים שיספקו לתושבים את צורכיהם הבידוריים והתרבותיים, […]
השבוע פורסם באתר "כלבו – חיפה והצפון" כי בסוף החודש יתקיים בחיפה האירוע “באוהאוס חברתי”, לציון 100 שנים להולדת הבאוהאוס. במסגרת האירוע ייפתחו לציבור שלל מבנים מהסגנון האדריכלי והעיצובי הנודע, שנולד בבית הספר באוהאוס של האדריכל וולטר גרופיוס, שלט בגרמניה שבין שתי המלחמות (1919-1933) והתפשט משם אל העולם כולו. הפסטיבל הוא הזדמנות נפלאה לא רק […]
שלושה קומפרסורים מטרטרים מחוץ לחלוננו, בפרפראזה על עמוס עוז, מאז שנת 1993, ואנחנו לא מצליחים להיפטר מהם. שלוש רעות חולות שהתרגלנו לרעשן – הסכם אוסלו, בנימין נתניהו ופסטיבל "החג של החגים". למרות האופטימיות של עוז, שסבר בשנת 1999 שנפטרנו מאחד מהם לאחר ההפסד של נתניהו בבחירות לאהוד ברק, לצערנו שלושתם ממשיכים לטרטר. על פניו נראה […]
חיפה, עיר השוכנת על הר. אנחנו רגילים לטפס עליו באופן קבוע – לא מקדישים הרבה מחשבה לטיפוס של גרם מדרגות שמוביל לבית שלנו, לא אכפת לנו ללכת קצת בשיפוע כדי להגיע למחוז חפצנו ואנחנו לא עושים עניין מקצת הליכה. אבל מה קורה אם בטעות הבריאות שלנו מידרדרת, בתהליך הדרגתי או חלילה כתוצאה מטראומה? מה יהיה […]
חיפה אינה זקוקה כלל לנמל תעופה בין לאומי – לא גדול, לא קטן ולא בינוני. נמלי תעופה פריפריאליים מייצרים הרבה רעש וזיהום ואינם תורמים כמעט דבר – לא לכלכלה ולא לתיירות. גם באטרקציות גדולות אין צורך. עיר צריכה להיות עיר. את האמירות הנחרצות האלה אומר פיטר קנטי, מנכ”ל ארגון איינדהובן 365 – ארגון שהוקם בשלהי […]
כמו שיש פייק ניוז, יש גם פייק פקטס – עובדות בדיוניות שמתקיימות בתוך מציאות בדיונית. אחת מהעובדות הבדיוניות האלה היא שיש קשר בין יזמות לבין שגשוג ורווחה. כאילו כל מה שנחוץ כדי לעודד חיוניות אורבנית, ריבוי משרות, אווירת הפנינג, פעילות עסקית, תנועה של בליינים, תכונה תרבותית וכל הדברים האחרים שהופכים עיר לאטרקציה, הוא שיבואו אליה […]
לפני קרוב לארבע שנים ניתנה לי הזכות להיות בין חונכי מדור הדעות הזה. בטור ביקורתי, תחת הכותרת ״פסטיבל זה לא שוויון״, ניסיתי להבהיר מדוע העמסת כל המורכבויות של מה שמכונה ״מרקם היחסים״ בין יהודים וערבים בעירנו על אירועי ״החג של החגים״ הוא לכל הפחות בעייתי. מחיתי על הניסיון להציג את חיפה, שצולקה מאסונם של עקוריה […]
לא רבים מכירים את חאג’ טאהר קרמאן, וחבל. מדובר באחד מסיפורי ההצלחה של חיפה בכל הזמנים. קרמאן היה יתום בן 10 שהגיע מלבנון בשנת 1900 והפך תוך עשר שנים לאימפריה כלכלית – בעל מפעל סיגריות שמכר טבק לכל המזרח התיכון, הקים ב־1925 את חברת אבן וסיד וסלל כבישים בכל הצפון. ב־1940 הוא הפך לחבר מועצת […]
יש לי בעיה עם גיא חיימוב. הבחור הזה חייב לנו יותר מדי נקודות. אין צורך להוסיף הרבה מעבר לביקורות המוצדקות של האוהדים ברשתות, אבל דבר אחד ברור – חיימוב לא יכול להיות השוער הראשון של מכבי חיפה. יש לנו על הספסל שוער שנתן שני משחקים נפלאים, אך בהחלטה הזויה הוציא אותו מרקו בלבול מההרכב. בכל […]
יש שמאל בחיפה? היה שמאל בחיפה. כשקראו לה “האדומה”, כשהפגנות 1 במאי בה צבעו את העיר בדגלים אדומים, וכשלהסתדרות היה כוח שאי אפשר היה להתכחש לו, כשמפגני השותפות היהודית–ערבית לבשו אופי פוליטי חי ותוסס בהשראת המפלגה הקומוניסטית המקומית. לא צריך להתגעגע יותר מדי, כי לכל המרכיבים התרבותיים–פוליטיים החשובים האלה נלוו גם הסתאבויות שחרצו את דינם […]
באיינדהובן לא ביקרתי מעולם. אדם המתכנן לו ולמשפחתו טיול בהולנד ויש לו זמן קצוב, לא יכלול כנראה את העיר הקטנה בתוכנית נסיעתו. הוא לא יפסיד הרבה. איינדהובן שבדרום הולנד, מרחק של כמה עשרות קילומטרים מבלגיה, היא עיר של פחות מרבע מיליון תושבים עם מעט מאוד היסטוריה. אין בה קתדרלות מרשימות, אין בה מונומנטים אדריכליים משמעותיים, […]
נערים ונערות חיפאים יוצאים בשבועות האחרונים למחות נגד מדיניות האקלים – נושא שחשיבותו הגלובלית מורגשת בחיפה בכל יום במובן הקונקרטי ביותר שניתן. אנו נולדים, חיים ומתים בצל הזיהום המנוול, אחדים מאיתנו בגללו. רבים מאיתנו מתפרנסים ממנו בדוחק. מעטים מאוד בינינו מרוויחים ממנו הון. מגיע כל הכבוד לקבוצת בני הנוער שהצטרפה למחאה העולמית כמעשה של אזרחות […]
שתי התרחשויות נפלאות עומדות בפני חובבי האדריכלות בחיפה. ההפנינג הראשון מתקיים בימים אלה ממש לציון 100 שנים לסגנון הבין לאומי המוכר כבאוהאוס. סגנון זה מאופיין על ידי א–סימטריה – חלונות "סרט" אופקיים, חלונות "מדחום” בחדרי המדרגות, ומרפסות עגולות הפונות אל הרחוב. ההפנינג השני הוא סקר השימור שנערך בחיפה. לפני שבועיים התבשרנו כי העירייה אישרה את […]
אחד מהדברים החביבים עלי בחג סוכות הוא רעיון האושפיזין. מעבר ליופי הבסיסי שברעיון הכנסת האורחים, המשמעות המקורית של רעיון האושפיזין הוא שאנחנו לא מנותקים, שיש רצף היסטורי ושלדמויות בעלות משקל היסטורי יש משמעות קונטקסטואלית. למי שלא זוכר או יודע, האושפיזין המקוריים הם שבעה גדולי האומה (וכל ביקורת פמיניסטית בהקשר הזה היא ראויה) – אברהם, יצחק, […]
