חיוך גדול נסוך על פניו של משה כחלון, עדיין שר האוצר, בתמונה שמתנוססת באתר זה בכתבה מלפני שבועיים בלבד שכותרתה היתה “קליש רותם וכחלון נפגשו: ‘נהפוך את חיפה למטרופולין חזק’”. גם ראש העיר עינת קליש רותם, שתמונתה הודבקה לצדו, מחייכת במאור פנים. מפתה מאוד לחשוב שהחיוך של השניים לא נוגע למשהו קונקרטי, מיידי, אלא לעמדה […]
בתחילת השנה נמסר כי בכרמלית נסעו בשנה החולפת כ־1,110,000 נוסעים. זהו שיא של כל הזמנים לכלי התחבורה התת קרקעי המיוחד הזה, שמעולם, כך נראה, לא ידע עדנה שכזו מאז נפתח לראשונה בשנת 1959. גם לא כששב ונפתח לתנועה בשנת 1992. 1,110,000 נוסעים בשנה הם קצת יותר מ־3,000 נוסעים ביום וקרוב ל־200 נוסעים בשעה. בהתחשב בקיבולת […]
יענקל'ה היקר, זה הזמן לנצח. תכניס את היד לכיס ותביא למכבי את הישראלי הכי טוב בארץ העונה, ותראה לכל הליגה מי זאת מכבי חיפה. ברור שגדי קינדה לא רוצה לבזבז את הפיק של הקריירה שלו במעבר לאיזו קבוצת אווירה ב-MLS בארצות הברית, ולכן למרות הפרסומים על כך שהוא נמכר לקנזס סיטי תמורת 3.7 מיליון דולר, […]
מקור הביטוי "פיל לבן" מגיע מתקופת המלכים באסיה שהיו מענישים מקורבים ויריבים פוליטיים בדרך דיפלומטית על ידי הענקת פיל לבן במתנה. הפיל הלבן נחשב למקודש מאוד באמונתם ואסור היה להעביד אותו, ומכיוון שמדובר בפיל לבקן, עלויות הטיפול והאחזקה שלו היו גבוהות מאוד והוא לא הביא כל תועלת. במקום שהפיל ישרת את האדם, האדם שירת את […]
אין דרך טובה יותר מאשר להשתמש במילים בנות האלמוות של חיים נחמן ביאליק (נסו לדמיין אותן בהברה מלעילית, כפי שאמורים היו להגות אותן): “לבשו-נא עוז! דרכו-נא עוז!/ במערות הצורים חרשים מצילים/ התלקטה הפליטה בימי חשמונאים/ צחצוח חרבות עם רננת התהילים”. המילים המהדהדות האלה מתארות היום, כמו אז באודסה בשנת תר”ס, את המתנדבים בעם. “לעזרת העם”, […]
חיילי צבא המגיבים האינטרנטי של עינת קליש רותם, אשר מגוננים עליה באורח קבע מפני כל שביב של ביקורת לנוכח שתיקתה הסדרתית והמופגנת, חוזרים לעתים קרובות על הטיעון שיותר חשוב ממה שהיא אומרת הוא מה שהיא עושה. בשבוע שעבר פקד את עירנו מאורע אקלימי נדיר, לאחר שימים אחדים קודם לכן קיפחו חייהם תושבים של תל אביב. […]
בנובמבר 1921, סבא רבא שלי, הרב בנימין בייניש קפלן ז”ל, נטש עם משפחתו את אירופה העשנה לאחר מלחמת העולם הראשונה והיגר לארצות הברית. מצב התעסוקה באותם הימים היה בכי רע, ובפרט למהגרים, אבל סבא התעקש לא לעבוד בשבת – מצב שהביא אותו ואת משפחתו עד כדי רעב לפת לחם ממש, ולא לתפארת המליצה. כעבור עשרות […]
מרקם היחסים עם העדה הדרוזית נראה כמי שקיבל, בשפת הכדורגל, פאול. האם ייצא כרטיס צהוב למבצעי העבירה או ששופט המשחק, במקרה שלנו השופטת, יעלימו עין? קצפם של הורי התלמידים מהעדה הדרוזית הפגועים עלה מדרגה. עד לאיזו רמה יכולה ראש העיר להגיע לאחר שזרקה לחלל החלטה שהיא ההפך מסוף מעשה במחשבה תחילה. מה חשבו לעצמם מחוללי […]
השבוע כמעט נכנסה מכוניתי בבור די עמוק, כ־30 ס”מ עומקו, שנפער ממש במרכז הכביש בפנייה מבלפור לפבזנר. למרבה המזל הבחנתי בבור ברגע האחרון לפני שנכנסתי בו, בלמתי ברכות, הסטתי את ההגה ימינה ועקפתי אותו בהצלחה. באזור זה ממש, ברחוב בלפור וברחובות היוצאים ממנו ומתנקזים אליו, השקיעה העירייה רק בחודשים האחרונים משאבים רבים בביצוע עבודות שיפוץ […]
אני מתעב את מכבי תל אביב. אין הרבה דברים שעושים לי רע בלב כמו לראות את הקהל שלהם חוגג בבית שלנו. אבל חייבים להיות כנים ולהודות – מכבי תל אביב היתה אתמול כמה רמות מעלינו. גם מקצועית, אבל בעיקר מנטלית. כנראה שהתיקון שאנחנו עוברים העונה לא תקף מול היריבים בצהוב, שהצליחו להשחיל לנו שני הפסדים […]
כבר כמה ימים שאני מסתובב עם כאב ראש בלתי מוסבר – כאב כזה כאילו שהלב שלי מושך לכיוון אחד והראש בורח לכיוון אחר. התחושה היא ממש כמו קרב אגרוף ביני לבין עצמי, ואני לא מדבר על המחשבה על כך שג'ובאני רוסו זרק לי שאם לוקחים אליפות אז הוא רץ בחוטיני מסביב לאיצטדיון העירוני. גם המילה […]
את ה-24.5.86 אני לא אשכח בחיים. זו היתה הפעם הראשונה שהרשו לי לנסוע למשחק חוץ; הפעם הראשונה שראיתי את בלומפילד; הפעם הראשונה שהבנתי כמה כדורגל יכול להיות אכזרי. את הרגע שבו הכדור של גילי לנדאו נגע ברשת של אבי רן אקח עד המוות. אולי גם אחריו. זה היה רגע שובר שוויון. השקט ששרר ביציע מאחורי […]
שנייה לפני שנפלטנו לאוויר של העשור הבא, סקרתי במחשבתי את המרחב ואת הזמן וחשבתי על הדבר האחד שהייתי רוצה שיהיה המוטיב המוביל של העשור הבא. בעוונותי עוד הספקתי להיוולד בסיקסטיז, אמנם ממש בשפיץ, כשלו ריד כבר חורר לעצמו את הוורידים, רוברט וויאט ריחף לו לכיסא הגלגלים וכל החזון ההיפי הפך לסיוט של חריקות ופידבק, אבל […]
כשהיינו ילדים, חיפה היתה שונה לחלוטין מכפי שהיא היום. לא היו קניונים, ובמקומם היו חיי רחוב תוססים. אין חיפאי שלא מתגעגע להדר בתקופת שיא פריחתה – לקונדיטוריה של אדון קונסטבלר במדרחוב נורדאו, לאופטיקה בלום, למגוון החנויות בהרצל. אט אט הופיעו מגדל הנביאים ומרכז פנורמה, והשינוי הגדול שבאמת שם קץ לתרבות הרחוב בחיפה הגיע בשנת 1999 […]
העשור הקרוב שהחל זה עתה יהיה העשור שיקבע את גורלה של חיפה לדורות. כל השאלות המהותיות, הבסיסיות והגורליות כל כך לעתידה של העיר בכל המובנים המשמעותיים – הסביבתי, הבריאותי, התעשייתי, הכלכלי, האורבני, התשתיתי, התרבותי, התיירותי ואף הטכנולוגי – נמצאות ממש בימים אלה בצומתי הכרעה דרמטיים באמת, ואין להפריז בהשלכותיהם של הפתרונות על עתידה של העיר, […]
“סדקים בדו קיום”, זעקה הכותרת בעיצומו של פסטיבל "החג של החגים", “מחצית מערביי חיפה רוצים שכונות נפרדות”. הנתון נלקח מתוך סקר שערך ארגון יוזמות אברהם בקרב 2,100 תושבים ערבים ויהודים בשבע ערים מעורבות. רוב ממצאי הסקר הם די מעודדים, במיוחד בחיפה: 92 אחוז מתושבי חיפה הערבים ו־87 אחוז מאלה היהודים הגדירו את היחסים טובים או […]
בואו נדבר על הצעירים תושבי שכונות החוף, ובעיקר על הפער בין שכונות החוף לשאר חיפה, כלומר הכרמל. לפני 20 שנה, בימים על הברזלים עם הליווי’ס 501 בחליסה, אם היית אומר את זה היה נפלט צרור קללות עם ח’ ו־ע’ משובץ בפנינים בערבית. היינו אנחנו, מ”חלאס חליסה” ועד “שפרינצק קיימת והעולם שותק”, ומעלינו הכרמל. למרות כל […]
כדרכו של עולם, המעודד והמייאש מופיעים במקביל, לפעמים בלי כל סדר. כך זה ביחס למצב איכות הסביבה בארץ באופן כללי, ובפרט לגבי התוכנית שדבר קיומה פורסם השבוע להקמת אזור תעשייה פטרוכימי במתחם אורון, ליד ירוחם ודימונה, ושאליו יועתקו (אולי) מפעלי התעשייה הכבדה במפרץ חיפה. החלק המעודד קשור לכך שבניגוד ל”מפרץ החדשנות” – מצגת הלונה פארק […]
