שעה קריטית
עיריית חיפה חייבת להיערך לתיירות החדשה, האינדיווידואלית, העצמאית, החופשית יותר והכבולה פחות. זה הזמן להתעורר. עכשיו, בטרם יהיה מאוחר מדי. בטרם נפספס שוב את הפוטנציאל העצום ההולך ומתקרב
-->
עיריית חיפה חייבת להיערך לתיירות החדשה, האינדיווידואלית, העצמאית, החופשית יותר והכבולה פחות. זה הזמן להתעורר. עכשיו, בטרם יהיה מאוחר מדי. בטרם נפספס שוב את הפוטנציאל העצום ההולך ומתקרב
גם אנו, במטרופולין חיפה, מבקשים, כמו הגרינלנדים מדנמרק, להתנתק מחבל הטבור של מדינת תל אביב או מהכבלים החונקים של ירושלים ולמצוא את דרכנו העצמאית, ללא תלות בגורמי ממשל "זרים"
הקיץ השנה עומד להיות מסויט באופן מיוחד. הוא עומד להיות מסויט במיוחד, כיוון שנוסף על כל אלה, גורם נוסף ומתסכל במיוחד נכנס למשוואה: בחירות לכנסת
הוא תמיד היה שם, הצריף, כה קרוב ונגיש ומפתה, אך עם זאת תמיד סגור ולעולם לא מזמין אותך להיכנס. עשרות שנים מאוחר יותר למדתי: בצריף העץ הקטן הזה נכתבו כמה מן היצירות הגדולות ביותר בתולדות הספרות העברית
שיקום של ממש מצריך הוצאה כספית נדיבה, ואת זה העירייה לא רוצה לעשות. זה לא מקרי. זו מדיניות. בכל מקום שצריך להוציא כסף, עיריית חיפה שולפת אגרוף קפוץ
פעם לפחות היה שיתוף פעולה בין היזמים לעירייה והיה בסיס לאמון הדדי ולשיתופי פעולה. היום גם זה איננו. כל מה שנותר זה ניירות שרטוט גדולים ועליהם רישומים יפים בעפרונות צבעוניים של חזון יפה שלעולם לא יתממש
הנסיך האהוב של שידורי הכדורגל בישראל, היה יכול הרי לשבת בכל אצטדיון בכל מקום שרק יבקש: בתא הכבוד, בתא הכסף, בתא הפלטיניום, בתא היהלום או בכל תא עם שם מפוצץ אחר. אבל הוא העדיף לברוח מתאי הכבוד והכסף הסטריליים האלה כמו מאש
מדהים שפרויקטים, שצריכים לטעמי להחליף חלק ניכר ממערכי שיעור שלמים במערכת החינוך, כמו כביש 90 ודומיו, נראים כפרויקטים שוליים לצד מפעל חייו • עידו מינקובסקי נפרד ממודי בר-און
סילוקה של הרכבת מקו החוף של חיפה כה חשוב. הפוטנציאל הקיים כאן הוא עצום ואסור בשום אופן להחמיצו. כל מי שמבין באורבניות יודע זאת. גם ברכבת ישראל מבינים זאת היטב אך מתעקשים לקבור סופית כל יכולת לשיקום קו החוף העירוני
אם תשקיע העירייה בהקמת מצפור איכותי, למשל, ובית קפה או מסעדה במתחם התחנה הסופית של הרכבלית באוניברסיטה, הנה יצרנו בקלות ובהשקעה קטנה אטרקציה תיירותית נפלאה
אף עיר בישראל אינה עצמאית באמת בכל הנוגע לגורלה. אינני יודע אם זה טוב או רע. אני כן יודע שכל עוד אנו זקוקים לרצונה הטוב של הממשלה בירושלים, טוב לא יצמח מזה
השיח סביב ביטולן של בחינות הבגרות מעורר מחשבה והעמקה על מקומן, ובעיקר על יתרונותיהן וחסרונותיהן. אין עוררין על כך שהבחינות מהוות תו תקן אוניברסלי בחינוך, אך מנגד, הנתונים קצת יותר מורכבים
אין זה משנה אם הכלוב הוא מזהב או מנחושת – לעולם ישאף כל יצור חי אל החירות ויעשה כל שביכולתו כדי להשיגה
ימים סוערים עוברים עלינו, ימים סוערים ודרוכים של טרור משתולל, של ממשלה מתפרקת, של מלחמה איומה, הנמשכת כבר קרוב לחודשיים וסיומה אינו נראה באופק, ואפילו של עירייה המתפרקת מנכסיה
במלחמה הנוראה הזו המתחוללת באוקראינה, פשעי המלחמה, רצח העם והשמדה שיטתית של ערים וישובים אינם "תאונה" או מצב חריג אלא שיטת פעולה מכוונת ממש
בשוך הקרבות, כשהאוקראינים יחלו בשיקום מדינתם מהריסותיה, וברוסיה ילקקו את פצעי המלחמה ויביאו את המתים לקבורה, יצטרך העולם החופשי למצוא פתרון למיליוני פליטים אוקראינים ולרבבות פליטים מרצון רוסים
שנתיים אחרי שהתקיימה הצעידה הראשונה, ביום שישי הבא, 25 במארס, יתקיים לאורך חופי חיפה אירוע נוסף של צעידת המנטוריות – "אחת שיודעת". הצעידה הנשית היא הזדמנות נפלאה ליצירת חיבורים וקשרים אישיים ושיתופי פעולה מקצועיים. מוזמנות
"פגשתי במהלך חיי המקצועיים עשרות נותנות שירות, מקצועיות ומנוסות שהרגישו "לא בנוח" לנקוב בשכר שמגיע להן עבור עבודה שאין ספק שיש להן את כל הכישורים לבצע. לעומת זאת, עוד לא פגשתי גבר אחד שגמגם ברגע ששאלתי לתעריף שהוא גובה" • סאלי גליצנשטיין, מנכ"לית חברת "יפה נוף" בטור מיוחד