למה צריך לקוות? המחקרים מצביעים על כך שלתקווה יש תפקיד חשוב בהנעה של אדם לקראת הצבה והשגה של מטרות, ונמצאו בהם קשרים חיוביים בין תקווה לבין הצלחה במימוש מטרות. ההנחה היא שתקווה היא משאב אישי שניתן לפיתוח ולטיפוח והוא חיוני להתמודדות עם קשיים, כולל הצלחה בלימודים, בחירה וקבלת החלטות. התיאוריות שמתמקדות במדד התקווה נובעות מהתפישה […]
חלום הוא דרמה לילית שמורכבת משורה של סצנות – לעתים פשוטות ולעתים מורכבות, לפעמים החולם הוא צופה מהצד ולפעמים הוא משתתף בחלום. הפסיכולוגיה עוסקת בנושאים רבים מההיבטים החושי, החווייתי, ההתנהגותי, התרבותי והרגשי. לכל שיטה יש דרכי מדידה שלה, כמו למשל בפסיכולוגיה הפיזיולוגית שבה נמדדים לחץ דם ועוצמת גלי מוח, ובפסיכולוגיה הקלינית שמתבססת על דיווחים. תופעת […]
קבלת החלטות בתחום הזוגיות היא מהקשות ומהמורכבות שעלינו לקבל בחיים. מי שמבקש לעצמו זוגיות טובה נדרש ראשית לדייק את עצמו לפני שהוא מדייק את הדרישות מבן/בת הזוג, ולרוב אנו מביאים לתוך הקשר הזוגי שלנו קשיים רבים שאנחנו נושאים במשך שנים רבות, ובעיקר ממורכבותם של היחסים בין הורינו, מהיסטוריית ההתקשרות שלנו ומהקשרים הזוגיים של האנשים הקרובים […]
תנועת הפסיכולוגיה החיובית נוסדה במטרה למקם מחדש את מוקד העניין של מדע הפסיכולוגיה. לאחר התמקדות היסטורית בזיהוי פתולוגיות ובטיפול בהן ביקשה הפסיכולוגיה החיובית לאמץ אוריינטציה שמזהה ומטפחת בריאות, חוסן, כוחות, תכונות אופי חיוביות ומשאבים נפשיים אחרים. את התשתית הרעיונית העקרונית לתנועת הפסיכולוגיה החיובית ניתן לזהות בעבודתו של דניס סליבי על גישת הכוחות בעבודה סוציאלית, שפורסמה […]
באופן כללי ביותר ניתן להגדיר אינטליגנציה רגשית כיכולת לחשיבה המערבת או המביאה בחשבון שיקולים רגשיים. במסורת הדיון הפסיכולוגי מחולק התחום הנפשי לשלושה היבטים – קוגניציה (חשיבה), רגש (תחושות ורגשות) והנעה (מוטיבציה והתנהגות). אינטליגנציה נתפשת כשייכת להיבט הקוגניטיבי וכמציינת יכולת או כושר לחשוב, לנתח, לזכור ולתפוש את העולם, ורגשות שייכים להיבט הרגשי אשר כולל מצבי רוח, […]
במשך שנים רבות הגדירה הפסיכולוגיה את האבנורמלי, הפתולוגי, החולה והכואב, ושמה דגש על בניית קריטריונים נוקשים בגיבוש ספרי האבחון שיאפשרו לתייג הפרעות ומחלות נפש. הספר "Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders" שיצא לאור לראשונה בשנת 1952, אחרי הטראומות האיומות של מלחמת העולם השנייה, ביסס ארבעה קריטריונים להגדרת האבנורמליות שהגדירו על קו הקצף חריגה מנורמות […]
בחודש מרץ התפרסם מדד האושר העולמי לשנת 2019 (וזה כמובן היה לפני עידן הקורונה). זהו סקר שנערך ב-155 מדינות ברחבי העולם זו השנה ה-15, ותוצאותיו מוצגות באו"ם. מהסקר עולה כי ישראל מדורגת במקום ה-14 במדד האושר העולמי, כלומר בישראל אנשים מעידים על עצמם שהם מאושרים יותר מאשר ב-141 מדינות אחרות על פני הגלובוס. וזה מבלי […]
סבל הוא פרק בחיים שלא ניתן למחוק, כמו הגורל והמוות. "בלי סבל ומוות, חיי האדם לא יכולים להיות שלמים", כתב ויקטור פרנקל בספרו "האדם מחפש משמעות". ההתמודדות עם סבל כנתיב לצמיחה וכנקודת מפנה נזכרת בכתובים משחר הימים. ההיסטוריה גדושה בסיפורים ובעדויות של אנשים שהתמודדו עם משברים אשר טלטלו אותם עד לשורש הווייתם. הם נאבקו בסבל […]
בני אדם חשופים למצבים שונים ומגוונים מדי יום, כאשר הרצון מניע להתמודד עם מצבים אלו ולצלוח אותם, ולחלופין ליצור פעולת מנע במצבים נוחים פחות. לפי אסכולת הפסיכולוגיה החיובית, האושר מורכב משני מאפיינים. בעוד שהראשון הוא סובייקטיבי ומתבסס על חווייתנו האישית – החוויה הפנימית של הפרט (כלומר מה אני באופן אישי חש לגבי סיטואציה נתונה) – […]
בעוד שאירועי חיים קשים יכולים לגרום להתפתחותה של תסמונת פוסט טראומטית, חוקרים רבים דיווחו על כך שאירועים טראומטיים יכולים להיות גם נקודת מפנה ולעודד שינויים חיוביים בחייהם ובמצבם הנפשי של מי שחוו אירועים כאלה. צמיחה פוסט טראומטית מוגדרת כחוויה של שינוי פסיכולוגי חיובי אשר מתרחש כתוצאה ממאבק עם משברי חיים. המושג מתאר את חווייתם של […]
השינה היא חשובה מאוד עבור ה-well being ועבור בריאותו של האדם, ועם זאת, מיליוני אנשים לא ישנים מספיק ורבים סובלים ממחסור בשעות שינה. סקרים שנעשו על ידי ה-NSF בשנים 2019-2014 חשפו כי לפחות 40 מיליון אמריקאים סובלים מיותר מ-70 הפרעות שינה שונות, כי 60 אחוז מהמבוגרים מדווחים על בעיות בשינה כמה פעמים בשבוע וכי יותר מ-40 […]
עם העלייה ברמת השפע החומרי בעידן המודרני עלתה גם רמת הדיכאון בכל העולם. אנשים אמנם עשירים יותר אך מאושרים פחות. הצרכים הבסיסיים של רבים מהאנשים הם מובטחים יותר, ולמרות זאת הם אינם שבעי רצון מהחיים. כאשר לא נקרים בפנינו מכשולים, אנו משייטים לנו בנחת בדרך המלך של החיים, ורק כאשר יש לנו אבן בנעל מתעורר אצלנו […]
תנועת הפסיכולוגיה החיובית נוסדה במטרה למקם מחדש את מוקד העניין של מדע הפסיכולוגיה. לאחר התמקדות היסטורית בזיהוי של פתולוגיות ובטיפול בהן ביקשה הפסיכולוגיה החיובית לאמץ אוריינטציה שמזהה ומטפחת בריאות, חוסן, כוחות, תכונות אופי חיוביות ומשאבים נפשיים אחרים. את התשתית הרעיונית העקרונית לתנועת הפסיכולוגיה החיובית ניתן לזהות בעבודתו של Saleebey על גישת הכוחות בעבודה סוציאלית, שפורסמה […]
התיאוריות המתמקדות במדד התקווה יוצאות מתוך התפישה כי כאשר משווים בין אנשים בעלי מדדי תקווה גבוהים לאנשים בעלי מדדי תקווה נמוכים, מוצאים כי אלו בעלי המדדים הגבוהים הם אנשים עמידים יותר שנשארים חדורי מוטיבציה גם כאשר הם נתקלים בקשיים במהלך הדרך. נוסף על כך הם מצליחים לעודד את עצמם לכיוון הצעד הבא או מלכתחילה להצליח […]
הפסיכולוגיה החיובית התפתחה כתנועה אשר שמה דגש על עוצמות אנושיות שמאפשרות לנו לבחון את התפקודיות האנושית. להבדיל מתחומים אחרים בפסיכולוגיה, היא בוחרת להתמקד במה שתורם לתפקוד נורמלי ומיטבי של האדם, כאשר ההתמקדות היא בתכונות המסתגלות במקום בתכונות החריגות. המוטיבציה הקיימת בנו היא דחף ורצון, והמטרה מעניקה את היעד ואת המשימה. ללא מטרה אין מוטיבציה. למטרות […]
אופטימיות מוגדרת כציפייה להתרחשותם של דברים טובים בחייו של אדם. ציפיות חיובית נמצאו קשורות לרווחה נפשית ("טיב ההוויה") גבוהה אפילו בתנאים של מתח ומצוקה. האופטימיים נוטים להתבונן בצד החיובי של המצוקה, אך יחד עם זאת מכירים בקיומה ובחשיבותה ונוקטים מאמצים כדי להגיע לידי פתרון. ההגדרה המדעית של אופטימיות ופסימיות מתמקדת בציפיות לעתיד, כאשר אנשים נוטים […]
אחות אוסטרלית בשם ברוני וור, אשר טיפלה בחולים על ערש דווי, תיעדה את דבריהם האחרונים וגילתה שרובם מתחרטים על דברים דומים, הוציאה ספר נפלא בנושא בשם "The top five regrets of the dying", ובו היא טענה שעל סף מותם מצליחים אנשים להתבונן לאחור על חייהם בצלילות רבה, וכולנו יכולים ללמוד הרבה מהתובנות שלהם. וור שאלה […]
אין איש שיאמר לנו שהוא חש אושר צרוף בתקופה הזו. אנשים חשים אי ודאות, חרדות בריאות וכלכליות, קשיים בזוגיות בהוריות ובעיות מקצועיות, והדאגה מפני העתיד הלא ברור ומפני הלא נודע מציפה אותנו. אבל בתוך הכאוס העוטף אותנו קיימים רגעים קטנים שבהחלט עשויים להסב לנו אושר ולקדם את הצמיחה שלנו בעתיד. וכפי שאמרה קתרין פנקול: "האושר […]
