האמת היא שכאשר העורך סיפר לי כי גיליון השבוע של “כלבו” מוקדש לתרבות בחיפה אמרתי לו באופן ספונטני שישאיר את הטור שלי ריק. מלבן לבן של כלום כי זה הביטוי האמיתי למה שאני חושב על התרבות בחיפה. תרבות היא בראש ובראשונה יצירה ועידוד ליצירה, ולבד מאינספור מופעים המיובאים לכאן, התרבות החיפאית היא דלה ומגומגמת. העורך […]
הטור של אבי תל מוגש לכם בחסות HappyPill – כדור קטן אחד עם חדק בתחילת כל יום ואתם מאושרים כל היום! אבל מהו אושר? מעט קרני שמש ביום של חורף זה אושר. עיניו המחייכות של בני הקט זה אושר. פירה שהוכן ביד אוהבת זה אושר. לשכב בשדה פתוח בעיניים הנישאות לשמים זה אושר. לקרוא שיר […]
השריפה תפסה אותי לא מוכן. המלצרית שאלה אותי אם אני רוצה את הביצים שלי הפוכות ואני ביקשתי שיהיה רק קצת שרוף מלמטה. אני זוכר שבדיוק קראתי את ההודעה על כך שמוזיאון פיקאסו צפוי להיות סגור בימים הקרובים כאשר הטלפון צלצל וקיבלתי את הבשורה. חיפה בוערת. הבנתי שאני חייב לעשות מעשה אבל לא יכולתי לעשות דבר. […]
איבדתי את חוט המחשבה. זה היה ממש לפני רגע. התיישבתי מול המחשב ועמדתי לכתוב על זה, אבל אז קמתי לפתע וניגשתי למערכת הסטריאו ושמתי תקליט של להקת גונג. איכשהו פס הקול הזה נראה היה לי מתאים למשהו הזה שעליו רציתי לכתוב, ואז גם מזגתי לעצמי קצת מהמשקה הזהוב הזה, והצלילים בקעו והמחשבות שלי הפליגו והטלפון […]
קצת אחרי שסיימתי לבנות את הסוכה לפני קצת יותר משבוע התקשרתי להוט. אני באמת לא יודע מה רוצים מהם. חיכיתי דקה וחמישים ושתיים שניות על הקו ואז נעניתי. מירב היתה מנומסת ואדיבה. היא ביקשה את מספר הטלפון שממנו אני מתקשר כדי שאם במקרה השיחה תתנתק היא תחזור אלי. נתתי לה והיא אמרה תודה. אחר כך […]
השנה היא 2072. חול המועד סוכות ופסטיבל הסרטים בעיצומם. תושבי חיפה עדיין מחולקים לשתי קבוצות עיקריות: מוזמנים ולא משלמים ומשלמים ולא מוזמנים (אם גם אתם בקבוצה שמשלמת ארנונה אך איננה מוזמנת לאירוע פתיחת הפסטיבל, הכולל התכנסות, הסתודדות, התערבבות, יינות בינוניים, כיבוד ככה ככה ונאומים של שעה וחצי שבסופם מוקרן סרט טוב – אשריכם). הטמפרטורה הבוקר […]
זה היה מפתיע. רגע לפני כניסת החג צלצל הטלפון ומנכ”לית תיאטרון חיפה הודיעה לי שהמחזה שלי התקבל ושהם יעלו אותו כבר בעונת המינויים הקרובה. הייתי מאושר אבל לא הפסקתי לערבל את העיסה הדביקה שעוד מעט תהפוך לעוגה בטעם ביתי. ידעתי שמכאן והלאה הכל עומד להשתנות. ואכן, לא עברו ימים רבים ומצאתי את עצמי שותף בתהליך […]
אני יודע, הנבואה ניתנה לשוטים, אבל תנו לי רגע לנחש את העתיד לבוא. לפעמים זה עובד לי. יש לי ניסיון עם החיים ואני יודע שהחיים הם פתיל קצר של אצבע דינמיט המתפוצצת לך בפרצוף בכל פעם שאתה שותה את כוס הקפה שלך אל מול נוף מרחיק לכת וחושב בלבך שהכל יהיה בסדר. יום אחד אתה […]
“אני לא כלום תמיד אהיה לא כלום אני לא יכול לרצות להיות כלום חוץ מזה מצויים בתוכי כל חלומות העולם” (פרננדו פסואה) בתחילת השבוע נסעתי בנבכי שכונת נוה דוד בואך כפר סמיר בדרכי להלוויה. בדרך חייכו אלי המגדלים הנוצצים של רמת הנשיא ולצדם הרכינו ראשם בתים מטים ליפול מהשכונה הוותיקה. שלטים בישרו שכל זה […]
הנה מתחיל לו עוד סוף שבוע, והאדמה שקטה. התלבטתי רבות מה להביא הפעם לקוראי הרבים והחלטתי שטוב אעשה אם אפרסם כאן מתכון. זהו מתכון קל למדי עם תוצאה מבטיחה אך לא תמיד מקיימת: טוסט עם אבוקדו ועוד משהו קטן או שניים. המצרכים: אבוקדו פרוסת לחם רוסי (פוטין יודע על מה הוא מדבר) מלח גס (אבל […]
בעוד כמה דקות אסיים לחפור כאן את השורות ואשלח את ה-400 מילה שלי לעורך הראשי שיעיף מבט ולא יצליח לרדת לסוף דעתי. אחר כך הוא יתגלח וישתה קפה ויסתכל על זה שוב, אבל שיחת טלפון מפתיעה תבשר לו משהו בלתי צפוי. הבלתי צפוי הוא צפוי למדי, והעורך שלי יחייך ויגיד לעצמו משהו כמו “וואללה, זה […]
כל כך חם ולח שבא לי לשכוח, אבל איני יכול. זה לא כמו בקיץ שעבר או זה של השנה שבה זכינו באירוויזיון. יזהר כהן קיפץ על תלתליו, והחום היה בלתי נסבל. רק שנים מאוחר יותר יכתוב שלמה ארצי את “חום יולי אוגוסט” ויתכוון לכך במלוא הרצינות. אנחנו נוטים לשכוח, אך הפעם זה היה בלתי נשכח. […]
ברחובות היקרים של הכרמל ספונים אנשים המבכים את מר גורלם. אשה הנוטה לעיוורון תולה את כביסתה אל מול רוחות המזרח, ואלו מצדן מביאות עמן את קריאת המואזין. עוד מעט שבת, ומכונית יפנית קטנה מקרטעת אל החניה. אנו מצניעים לכת, תאמר הגברת לבעלה, והוא בתרדמתו ינחר. איך זה שהעירייה לא עושה משהו כנגד פורעי החוק שיוצאים […]
שלשום, ביום רביעי, ניסיתי לדעת מהי האמת אבל לא ממש הצלחתי. הכל נראה היה לי לכאן ולכאן. אפילו האמת הפשוטה ביותר השמיעה קול חנוק ונדמה היה שגם היא אינה בטוחה בעצמה. יש דברים שנטמעים בתודעה ואנו תופשים אותם כאמת פשוטה. קחו למשל את הפקקים בבוקר. האמת היא שהמצב במרכז הכרמל ובדרך הים בואך מרכז הכרמל […]
עוד מעט שבת. ילדה קטנה מחכה לאבא. היא עומדת אל החלון, מסיטה בידיה הקטנות סכר בווילון, ונהר האור מתפרץ ועוטף את פניה הרכות. אבא יגיע ילדתי. הוא יבצע מסע בחלה מתוקה ואז את תשירי שיר שרק עכשיו נברא בראשך. אבא הוא רוח סערה. לפעמים הוא שוכח, ואז הוא נווה מדבר. ילדתו היא אגם מוזהב. השבת […]
היה זה יום רביעי בבוקר והייתי לחוץ בטירוף. צחצחתי שיניים במהירות וטסתי החוצה כי לא רציתי לאחר לשיעור הראשון שלי בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת חיפה. איך שיצאתי מהבית חרבנה לי ציפור על הראש בפעם השנייה השנה. הפעם הראשונה התרגשה עלי לפני ארבעה חודשים כשחזרתי הביתה מהלוויה של מישהו שלא אהבתי במיוחד. וזה לא היה […]
לילה יורד על חיפה. לא, בעצם זה בוקר. אבל ממש מוקדם. שעה נפלאה שבה אפשר לראות את ההר נושק לים וטובע בתוך ערפל אפלולי ורומנטי. אם כי, במחשבה שנייה, זהו ככל הנראה זיהום אוורירי אשר מגיע אלינו מארובות חדרה, ואולי הרוח הנושבת הלילה, זאת אומרת הבוקר, דווקא מצפון לדרום וזהו בעצם עשן של ארובה סוררת […]
אין לי שום דבר נגד מירי רגב. אבל אני קם אל בוקר ככל הבקרים וקורא בעיתון על מותו של איש שהכרתי. לא מישהו חשוב או מישהו שהשפיע בדרך כזו או אחרת על חיי. רק מישהו שהכרתי. מישהו. מישהו של שלום שלום וסליחה ותודה וחיוך של ערב טוב. והבוקר ככל הבקרים והאיש איננו והבוקר ככל הבקרים. […]
