
נוסטלגיה לסופ"ש | לפצח צנוברים
פעם, תאמינו או לא, צנוברים היו מוצר זמין לכל ובחינם. ילדים היו משקיעים שעות באיסוף ובפיצוח באמצעות אבן מתאימה על המדרכה, וחוזרים הביתה עם ידיים דביקות משרף ועם בטן מלאה מצנוברים
-->
פעם, תאמינו או לא, צנוברים היו מוצר זמין לכל ובחינם. ילדים היו משקיעים שעות באיסוף ובפיצוח באמצעות אבן מתאימה על המדרכה, וחוזרים הביתה עם ידיים דביקות משרף ועם בטן מלאה מצנוברים
בשבע וחצי בדיוק היינו אוכלים ארוחת ערב משפחתית, ככה זה היה באחוזה של שנות ה-70. על השולחן היו לחם, ביצים, גבינה פרה ירוקה 9 אחוז, קוטג', גבינה צהובה שנמכרה בבלוקים וכמובן סלט ירקות – עם הרבה מיץ שאי אפשר היה לוותר עליו
המקום שנקרא דהבייה פעל רק כמה חודשים, וזה היה לפני 40 שנה. ובכל זאת, קבוצת "סיפורי הנוסטלגיה של חיפה" חייבת את קיומה לאוהל הארעי ששימש מקום המפלט שלי בקיץ 84', על הגבעות שדרומית לחוף הדרומי
זה לא טור געגוע ליוז'י או למסעדת ליאון ויוז'י, אלא טור געגוע בכלל לכל המסעדות הרומניות שפעלו בחיפה – ואשר כמעט כולן (למעט יונק המיתולוגי) כבר לא קיימות מזמן. ובעצם כן, אלה כן געגועים ליוז'י
את הקריירה הלא מפוארת שלי בכתיבה התחלתי בגיל 16 ב"כלבו", ועכשיו אני חוזר לזירת הפשע. אז הייתי נער מתבגר, שטותניק, מלא תסביכים ובעיות. עכשיו לעומת זאת אני אדם בוגר, ועדיין שטותניק ומלא תסביכים ובעיות
גבירותיי ורבותיי, נפל דבר. הסורים, כך נראה, כבר לא על הגדרות. במסגרת התסריט חסר ההיגיון שבו אנחנו חיים כבר שנה ושלושה חודשים, משטרו של אסד נפל וקרס ברעש גדול ובמהירות בלתי סבירה. תהליכים מהסוג שלוקח להם בדרך כלל שנים להתממש הפכו בתוך גל הכאוס המזרח תיכוני למואצים עד לרמה של ימים. מישהו הזמין מהפכה בוולט? […]
כל מי שעבר בגוף הקרוי צבא ההגנה לישראל מכיר בוודאי את הביטוי "לחץ בית". הכוונה היא ללחץ שמשתלט עליך מגעגועים לביתך, למיטתך ולאסלתך המוכרים והאהובים. אפשר לומר שהמונח הזה בהחלט מבטא באופן מדויק את תחושותיי בימים האחרונים. לאחר 13 חודשי גלות קיבלנו את ההחלטה ואת ההבנה שבשלו התנאים (ברובם) ושברגע שיתאפשר עלה נעלה בחזרה הביתה. […]
אני מאמין גדול במבחן התוצאה. לא משנה מה אני חושב על נושא משרה ציבורית מסוים ועד כמה דעתי עליו היא חיובית או שלילית, את תפקודו אני משתדל מאוד לבחון לפי המתרחש בשטח בתחום שתחת סמכותו. דעותיי על הממשלה הנוכחית, על העומד בראשה ועל חבריו השורים בצלו הן ידועות וברורות. לא צריך להתאמץ כדי להבין אותן, […]
מדינת ישראל כמרקחה. תוצאות הבחירות מעבר לים הגיעו, ומי הוא זה ששב אלינו לאחר ארבע שנות גלות אם לא הדוד היקר, חביב רוב הישראלים, דונלד טראמפ. בכירי הימין בישראל לא יודעים נפשם מרוב שמחה וכולם מברכים בכל פה, ראש הממשלה יוצא מעורו במאמצי חנופה עילאיים, מגשי בקלאוות וצהלולים נשמעים גם בקרב החיוורים שבחברי הכנסת של […]
חודש מלחמה קשוח ביותר עבר עלינו אחרי שנת לחימה עמוסת זוועות וקורבנות. 13 חודשים ארוכים, שנת גלות מאונס מבתינו, מיישובינו ומחיינו. כעת נראה כאילו הצדדים קרובים למיצוי השלב המלחמתי, מי מתוך רצון למקסם הישגים ומי מתוך רצון להישאר בחיים איכשהו. כמפונה ותיק, השאלה שמופנית אלי בתדירות הגבוהה ביותר היא "אתם מתכוונים לחזור?". לפני חודש, השאלה […]
אין מדינה בעולם שבה קצב ההתרחשויות והחדשות זהה לזה שבישראל. למעשה, אני לא חושב שיש מדינה בעולם שיש לה קצב של 50 אחוז מההתרחשויות בישראל ביממה. כקוטנה של המדינה, כך עומס האירועים הבלתי סביר והבלתי הגיוני הניתך עלינו מכל עבר. הכוונה היא, כמובן, לימים כתיקונם, או לכל הפחות לימי מלחמה שגרתיים. מה שקורה בשבועות האחרונים, […]
השנה האחרונה היתה שנה מאתגרת ומרגשת במחלקת השיקום במרכז הרפואי בני ציון. כשהחלה המלחמה, צוות המחלקה כבר היה דרוך. ידענו שבקרוב נקבל את הפצועים שישתחררו מטיפול נמרץ והמחלקות הכירורגיות ויבחרו להמשיך את מסע השיקום אצלנו, קרוב לבית. ואכן, לאחר שלושה שבועות התקבל לחדר 2 החייל הראשון במחלקה – לוחם בחטיבת הצנחנים שספג ירי בלחימה ב־7 […]
דווקא העובדה שיצאנו מהקיפאון, מתחושת הנגררות של כמעט 20 שנים, ועברנו להוביל מהלכים התקפיים כמותם לא ידע האויב, משיבה צבע ללחיים הלאומיות וטומנת בחובה הבטחה לזריחה, אחרי לילה ארוך, חשוך ומסויט | פרויקט ראש השנה של "כלבו – חיפה והקריות"
במציאות המשתנה ללא הרף בשנה האחרונה, ספק רב אם הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות ימצאו מקום בזיכרון הקולקטיבי. נדמה שזו היתה אפיזודה רגעית, כאשר הדאגה לגורל המדינה גוברת על הדאגה לעולמנו הצר, שבו מככבים חזירי בר ולכלוך ברחובות. הנתונים של שיעורי ההצבעה בחיפה מעידים על כך: מתוך 268,000 בעלי זכות הצבעה, רק 117,000 יצאו להצביע בסיבוב […]
שנה עברה, ואיתה אט אט נשחק החוסן. שנה עברה, ויותר ויותר אזורים מוזנחים ולא מטופלים. שנה עברה, ואט אט מגיעים הנתונים מה קרה לנפש ולגוף שלנו בתוך הלחץ המתמשך והלא מרפה. שנה עברה, ואני מסתכלת על הנערים והנערות שלנו שבמובנים רבים הפכו לשקופים. כי לקטנים צריך להסביר ולתווך, ויש מיליון פודקסטים להורים איך לדבר ומה […]
בקרוב תיכנס לתפקידה מהנדסת העיר החדשה אדר' אורית מרץ, שעמדה עד היום בראש הוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה מורדות הכרמל. מרץ תחליף בתפקידה את אדר' אריאל וטרמן שמכהן כמהנדס העיר כבר 19 שנים. כמי שעוקב אחר התכנון, האדריכלות והעירוניות בחיפה יש לי ציפיות גדולות מכניסתה של מהנדסת עיר חדשה, שלא לומר תקווה גדולה לשינוי שהעיר כה […]
כאחד מהבעלים של הבניין בסירקין 21 בשוק תלפיות, אני רוצה לחלוק איתכם מה עבר עלי – עלינו – בשנה האחרונה בצל המלחמה. אני בסך הכל עוד יזם קטן מני רבים בעיר, וזוהי נקודת המבט שלי בלבד. השנה החולפת היתה מאתגרת, קשה וכאובה, אך כיזם שהחליט לפתח את הבניין עוד בתקופת הקורונה, כשהשוק היה רחוק מאוד […]
התחנכתי וגדלתי בשכנות הטובה שקיימת בשכונת ואד אל־ג'מאל – עין הים, ולכן, כמי שדוגלת בקידום החיים המשותפים בחיפה, מצאתי את עצמי ביום האסון של 7 באוקטובר מצטרפת ל"רשת חיפה משותפת", שהתארגנה על ידי פעילים שמאמינים בחיפה המשותפת בשיתוף עם התוכנית לקידום חיים משותפים בעיריית חיפה, והיום אני חלק מהצוות שמוביל את הרשת. אמנם אנחנו אנשים […]