ליונתן שוורץ, הרוח החיה מאחורי תיאטרון הסטודיו, יש בטן מלאה על עיריית חיפה ועל אתו”ס. “המדיניות שלהם היא אתם לא תקבלו מאיתנו כלום”, הוא מתלונן, ולא חוסך מילים קשות גם מנירו לוי שפתח בית ספר למשחק דומה לשלו בבית הכט
זהו סיפור סינדרלה בכיכובו של יניב מלדה, שנולד באדיס אבבה, גדל בחליסה, ואחרי שנים של עבודות שחורות והשפלות על רקע גזעני הפך לשותף בסניף הראשון בחיפה של פיצה פאפא ג’ונס: “יש עוד המון הישגים שאני רוצה להשיג”
ד”ר אופיר מרקו – הווטרינר שהתפרסם בשבוע שעבר בזכות הצלת חייו של אדם שלקה בהתקף לב – מעדיף שתכירו אותו דווקא בזכות האלמוגים המרהיבים שאותם הוא יוצר ומרבה. “אני היחיד בארץ שמסוגל לבצע את זה”, הוא אומר, וממש לא מצטנע
היא נולדה בעיירת נופש אקזוטית במקסיקו, ובשנותיה המועטות כבר הספיקה לטייל בכל העולם. תוך חודשיים בלבד היא צברה כבר יותר מ-6,000 עוקבים באינסטגרם, שלא מחמיצים אף חוויה שלה. סול ברוקר – אושיית רשת
הן הכירו כאשר שירה קופפר, דוקטור למדעי המדינה בת 39, החלה להתאמן בסטודיו של קטיה גונצ’רוב, מאמנת קרדיודאנס בת 28. לשתיהן היתה זו ההתנסות הראשונה והיחידה עם אשה, ועם הזמן התפתח ביניהן סיפור אהבה. אהבה אמיתית
25 שנים אחרי שקבוצת אמנים נכנסה למבנה נטוש בוואדי סאליב והפכה אותו למשכן לאמנות, פירמידה מתעוררת. אחרי שיפוץ מאסיבי ומינוים של האמן גיל גורן ליו”ר הדירקטוריון ושל שמעון אלון למנכ”ל, כעת יש לה חזון: להפוך מרכז בין לאומי לאמנות עכשווית
אחרי שהופיעה בכל רחבי העולם הערבי הגשימה ויולט סלאמה את חלומה ושבה לארץ ולחיפה. מחר היא תופיע בבית הקונפדרציה בירושלים, שנחשב לאחד ממוסדות התרבות הוותיקים בבירה
אחת מאבני הדרך הראשונות בדרכו העיתונאית של זוכה פרס סוקולוב ד"ר רונן ברגמן היתה עבודתו בעיתון “כלבו” כשהיה בן 16. היום במיוחד, אומר ברגמן שכותב גם ל”ניו יורק טיימס”, חשוב שתהיה עיתונות מקומית חוקרת ונושכת
השף אליאס מטר לא מחזיק מהמסעדות בחיפה, לא מסוגל להבין טבחים שלא אוהבים את המקצוע ולא דופק חשבון לעיריית חיפה שמארגנת את פסטיבל א־שאם, אשר במסגרתו הוא יבשל עוף מיוחד לחג המולד. אוכל למחשבה
היא בת לאב אפריקאי ולאם ערבייה, היא נוצרייה, היא אשת חינוך, מפיקת אירועים ויחצנית, היא אמא בהורות משותפת, היא משתדלת להתרחק מפוליטיקה והיא תדאג שתדברו ערבית שוטפת אחרי 15 שיעורים בלבד. הכירו את מריה מיגל דה פינה – האשה הכי קוסמופיליטית שייצא לכם להכיר
קשה להישאר אדיש לנוכח הפוסט קורע הלב שפרסמה נופר דרעי לפני שבוע וחצי. דרעי, חיילת משוחררת, התייתמה מהוריה ומטפלת בשני אחיה שסובלים ממחלת נפש ומתגוררים בבית שאינו ראוי למגורים. כעת היא זועקת לעזרה
במשך 15 שנה מטפלים חיה ושמואל כהן בילדים במצוקה בקליניקה בדירתם ברחוב זלמן שז”ר. כעת, שנה לאחר שהשריפה החריבה את ביתם, בבניין כמעט נטוש ולאחר שנקלעו למצב כלכלי קשה, הם עדיין מטפלים: “רק אלוהים יודע איך נצא מזה”
מערכת היחסים בין שרון קם לאביה פרופ’ יגאל קם ידעה בעיקר ירידות. לאחר שהוא עזב את הבית היא חיפשה דמות אב, נסעה פעמיים לארצות הברית, חזרה פעמיים לישראל, נישאה פעמיים, התגרשה פעמיים והביאה לעולם חמישה ילדים. ובכל אותו הזמן הצל שלו לא מרפה
אחרי 26 שנים כבנקאי בתפקידים בכירים הרגיש קובי פרנקו תחושת מיצוי. בהשראתו של אביו, שהיה אגדה בחיל הים, הוא ביצע שינוי כיוון והפך למנטור מבוקש. ויש לו שאיפה לגבי דור העתיד של המנטורים
אחרי שבע שנים כמדריך של נוער בסיכון באחוזת ילדים הגשים איתי ויינשטיין חלום ופתח את גוטה – פאב בעיר התחתית שהפך, עם או בלי כוונה, לפאב חברתי. ריאיון על פסיכולוגיה של ילדים (וגם של מבוגרים) ועל חמין אשכנזי (עם ג’חנון)
כאשר נמאס לאולה שכטמן מעבודתה כמנהלת מכס ברוסיה, היא התפטרה והחליפה את עיסוקה לצורפות. מאז היא הספיקה ללמוד עיצוב בניו יורק, לעלות ארצה, להתיישב בחיפה ולהקים אימפריה קטנה של תכשיטים בהשראת ערים ברחבי העולם
בבוקר יום חמישי, 24 בנובמבר 2016, התעוררה ענת אהרונוביץ’ עם תחושות בטן קשות. ככל שנקפו השעות והתרבו הדיווחים הדרמתיים התבררה לה הסיבה: השריפה שהשתוללה בחיפה כילתה את ביתה. מאז היא לא מפסיקה לרוץ
“את יודעת איפה החיים יהיו לא קלים לילדים שלנו? במפגשים שלהם מול אנשים שלא יוצאים מהקופסה, אנשים שמסתכלים על מילים ועל הגדרות כדרך חיים בלי לברר את זה לעומק”. הודא נקאש ורועי מולה בריאיון ראשון כזוג נשוי
