כרסנטי הולך לאכול

במסעדה החדשה בלאק אנגוס בשדרות מוריה הבשר מעולה והשירות נהדר, ועם קצת פחות קישוטים ופומפוזיות היא תהיה אחת מהטובות בעיר. וכאשר לארוחה כזאת מצטרף גם דודו אלהרר, החגיגה היתה (כמעט) מושלמת

אל הסטלה לאונג’ בר הזמנתי את ארז דה דרזנר – מכוכבי “האח הגדול” – שהציב לעצמו מטרה להעלות את המודעות לסבלם של כבדי השמיעה. ולמי שעוד לא הספיק לבקר נספר שהסטלה הוא הרבה יותר מפאב

ששון הוא הבר-מסעדה הכי לא חיפאי שיש וגם הצדיק הסטייליסטי היחיד שנותר לאורך ציר מוריה. ואם אתם לא מאמינים, תשאלו את מיקי שמו

וניה היא מסעדה טובה, אך המנות סובלות מעודף יצירתיות של השף. את הקינוח המצוין נאלצתי לאכול לבד, כי ככה זה כאשר שותפתי לארוחה היא כוהנת הדיאטות חלי ממן

מסעדת אל גאוצ’ו תקועה אי שם בשנות ה־80 בלי אלכוהול מינימלי, עם מנות ראשונות ותוספות שלא מכבדות את הסועדים ועם שירות לא אדיב. מזל שהבשר וניר שובר הצילו את המצב

בסיפור הזה רומיאו הוא ג’ובאני רוסו ומאיה פישל היא יוליה, אך הסיום הוא רחוק מלהיות טרגי, כי מסעדת רולא מוכיחה שוב שהיא אחת מהמסעדות הטובות והיציבות בחיפה

כשחגיגות ה-70 למדינת ישראל בפתח מצביעים הסקרים על שביעות הרצון של הישראלים מהחיים במדינה. התחושה היא שהישראלים הם שבעי רצון מהכלכלה היציבה, מהביטחון האישי הגבוה ומהטכנולוגיה שמטיסה אותנו קדימה. אבל נראה שבחיפה המגמה היא הפוכה. כדי להבין לעומק את חוסר שביעות הרצון של תושבי עירי הזמנתי את ראש העיר יונה יהב, שמסיים השנה קדנציה שלישית, […]

מסעדת אלטו משדרת קור, ניכור ובדידות, וגם האוכל בה רחוק מלהלהיב. למזלי הייתי שם עם שדרנית הספורט שרון פרי שמפריכה את כל הסטריאוטיפים על בלונדיניות

לבקשתו של הסופר והמשורר אייל מגד סעדנו ביחד ברובין פוד בשוק תלפיות. למרות שהגענו לפני שהשיפוצים הסתיימו, הבעלים והשף פתחו לנו שולחן, ואפילו אני – קרניבור ידוע – ליקקתי את השפתיים

אל מסעדת צ’יז בעיר התחתית – בר אוכל איטלקי עם טוויסט – הזמנתי את הוד מכשפיותה המיסטיקנית ריקי קיטרו. ספק רב אם באיטליה היתה מצליחה המסעדה הזו לעבור איזשהו רף

עוד לפני ההדחה ברבע גמר גביע המדינה הזמנתי את קפטן מכבי חיפה רמי גרשון אל מסעדת רפאלו. לצערי הוא בא בלי בת זוגו נטע אלחמיסטר, ולמרות שייבבתי על כך קשות, האוכל בהחלט פיצה על חסרונה

בעוד שהאורח שלי לירן אלזסה, המוכר כלירן חולצה אפורה, הגיב על כל מנה בפרשנות המחכימה “חבל על הזמן”, הסיכום שלי הוא שאם אתם לא ממש מבינים באוכל או אם תהליכים של הפשרת מזון וחימומו לא מפריעים לכם או אם גשם שמטפטף על ראשכם במסעדה מרגיש לכם רומנטי, אני ממליץ לכם לפקוד את סנטה מריה

שתי מנות ראשונות, שתי מנות עיקריות, קינוח אחד ובקבוק יין – זה מה שאכלתי עם המתמודד לראשות העיר דוד עציוני בטאטאמי בכיכר האודיטוריום. המסעדה אמנם מושקעת וטובה אך רחוקה מלהיות הורסת, ולכן התמחור ממש לא ברור

שלום לכולם. אני יודע שאין צורך להציג את עצמי. כיכבתי במשך שנים במדורי הרכילות, התפרסמתי כמעצב שיער מוביל, ובשנים האחרונות, בשל תאונת ריאליטי, נחשפתי כמעט בכל בית בישראל. מאז שאני זוכר את עצמי היוו האוכל וההתעסקות בו חלק דומיננטי בחיי. אפשר לומר שנולדתי מבקר מסעדות, ועוד כילד פתחתי חך שידעה להבחין בין דרעק לעלית. אי […]