קצת על עצמי: "אני ילידת פולין. היטלר עלה לשלטון, כשהייתי בת שנה, וההורים שלי ברחו לגבול פולין-רוסיה יחד עם אחי הגדול ודודה שלי, בעלה ושני ילדיהם. כשעברנו לצד הרוסי, סטאלין שלח את כולם לעבוד בסיביר, ולא כולם שרדו את הקור, הרעב והמלחמה. כשהמלחמה הסתיימה, הג'וינט אסף את הפליטים תחת המטרייה שלו והוציא אותנו מרוסיה. במשך חצי שנה גרנו בפולין. לאחר מכן עברנו למחנה עקורים בגרמניה, ובינואר 1949 עלינו לישראל, למחנה אוהלים בפרדס חנה. אני הייתי במשך 30 שנה מורה, ובעלי היה מנהל בית ספר".
מתי עברתם להתגורר באחוזת בני ברית? "לפני כחצי שנה. עשיתי סקר שוק, ראיתי הרבה מקומות והחלטתי שזה המקום עבורנו".
מדוע החלטתם לעבור לבית הורים? "בגלל מצבו הרפואי של בעלי, אליעזר. הוא מתקשה בראייה, וכל תחזוקת הבית והטיפול בו היו עליי, וזה התחיל להיות לי קשה. את בני ברית אני מכירה מלפני כן, מאחר שאנחנו מתגוררים באזור, קרוב למרכז חורב, וזה היה הכי נכון לנו להישאר בסביבה הטבעית שלנו".
רוצים להישאר מעודכנים?
מה את הכי אוהבת במקום? "קודם כל את ההרגשה והאווירה הביתית והמשפחתית. הם דואגים כאן לכל אחד ואחת מהדיירים. יש אוכל בריא בשפע, אני לא מרגישה שאני בבית אבות, אלא במשפחה מורחבת. מצד אחד, יש לך את מלוא הפרטיות, ומצד שני דואגים לך, שואלים לשלומך ומתעניינים שהכל בסדר. גם מבחינה רפואית הם מסורים ומאוד דואגים. זה ביתי לעת זקנתי. מאוד שומרים עלינו".
מה סדר היום שלך? "אני מתעוררת מוקדם בבוקר ועושה צעידה. לאחר מכן יש ארוחת בוקר, הרצאות וחוגים. אני לא מוותרת על שנת הצהריים, ולעיתים אני הולכת לקניון הסמוך, נפגשת עם החברות ועוזרת לבעלי. אנחנו גם רשומים להרצאות בבית אבא חושי, אז לפעמים אנחנו נוסעים. במקום חוגגים ימי הולדת, יש שלוש ארוחות ביום, וכל הזמן דואגים לנו ושואלים לשלומנו".
הכרת בבית ההורים חברות חדשות? "יש נשים שאני נמצאת איתן בקשר, אבל הן יותר מכרות. את חברות הנפש שלי רכשתי לאורך השנים ואיתן אני עדיין נפגשת. בגילי, הקשר שנוצר הוא פחות הדוק, אומרים ש'חברות נקנית במאה והולכת לאיבוד באחד'".
תמליצי לנשים שמתלבטות לעבור לבית הורים? "זה מאוד תלוי אדם. אני באופן אישי מאוד מוקסמת מהמקום, ולי זה מאוד מתאים. מצד אחד, יש לנו את הפרטיות ואת הפינה החמה, ומצד שני יש לנו את כל השירותים הנלווים ואת המחלקה הסיעודית שמאוד מושקעת ועם יחס אישי וחם. עם זאת, יש לי חברות שלא מוכנות לעזוב את הבית ומעדיפות להישאר עם עובדת זרה, לכן זה מאוד תלוי אופי".
אחוזת בני ברית, חורב 20, חיפה טל': 04-8246669, דוא"ל: [email protected]
חפשו אותנו בפייסבוק
פרי בנימין
בתקופת קורונה בקרב אלה שנפטרו היה מספר רב של שוכני בתי אבות בלי שום פרופורציה לאוכלוסיות אחרות .
בעיני זה הוכחה כמה בתי האבות האלה טובים .
גם ביחס לכספים שהם גובים.