לאחר המיזוג: תביעה ראשונה נגד ויצו והאוניברסיטה

תביעה ראשונה של מרצה במרכז האקדמי ויצו לאחר האיחוד עם אוניברסיטת חיפה: ד"ר גילה דנינו תובעת את המרכז ואת אוניברסיטה ביותר מחצי מיליון שקל בשל הפרת התחייבות להעסיק, אפלייה מחמת גיל, פיטורים שלא כדין והפרת חובת תום הלב.

בתביעה שהגישה דנינו היום (חמישי) לבית הדין האזורי לעבודה חיפה נכתב כי היא הועסקה על ידי המרכז האקדמי ויצו מאז שנת 1990 בתפקידי ניהול שונים, מאז 1998 בתפקיד מרצה, ובמקביל כמנהלת המרכז ללימודי חוץ, וכי מאז שנת 2004 קבועים תנאי העסקתה בחוזה עבודה אישי. כזכור, בינואר השנה, בתום שנתיים של עיכובים, התדיינויות והרבה דם רע, נחתם הסכם המיזוג בין ויצו לאוניברסיטה.

בתביעה נטען כי "בכל הנוגע לעובדי הנתבעת 1 (המרכז האקדמי ויצו; ב"כ) הוסכם בהסכם כי לקראת המועד הקובע יפוטרו עובדי המרכז מעבודתם, יהיו זכאים לקבל זכויותיהם הצבורות על פי תנאי העסקתם וייקלטו לעבודה בנתבעת 2 (אוניברסיטת חיפה; ב"כ). ההסכם כלל, בנפרד, רשימת עובדי סגל אקדמי ורשימת עובדי סגל מינהלי שייקלטו בנתבעת 2. התובעת, לאור תפקידה הכפול, מופיעה בשתי הרשימות".

עוד נטען כי "בכל הנוגע למשרת התובעת כמרצה, הנתבעת 1 מסרה לתובעת הודעת פיטורים והנתבעת 2 מסרה לתובעת הצעת עבודה, ולפיה היא אמורה להיקלט בנתבעת 2 כחלק מהסגל האקדמי הבכיר. אלא שבכל הנוגע לעבודתה בסגל המינהלי כמנהלת המרכז ללימודי חוץ – עיקר עבודתה ופרנסתה – הנתבעות הפרו את ההסכם ואת התחייבויותיהם. כל חברי הסגל הרלוונטי, זולת התובעת, קיבלו מהנתבעת 1 הודעות פיטורים ומהנתבעת 2 הצעת עבודה, ולפיה הם יכולים לבחור אם לקבל את התנאים המוצעים על ידי הנתבעת 2 או לשמור את תנאי העסקתם הקיימים למשך שנתיים. בדיעבד התברר כי באותו זמן נקלט לעבודה בנתבעת 2 מנהל לימודי חוץ חדש, והתובעת נדרשה להעביר לו חפיפה מסודרת מבלי להסדיר את העסקתה כסגל מינהלי".

בתביעה נכתב כי דנינו נפגעה בכמה מישורים: "חוסר הבהירות לגבי המשך העסקתה והשתכרותה גרמו לתובעת לאי נוחות ולעוגמת נפש רבה. מבוכה זו התגברה לאור העובדה שהתובעת נדרשה לבצע חפיפה לאותו מנהל שנקלט, ו-70 עובדים שנוהלו על ידיה נשאו אליה את עיניהם לקבלת תשובות לגבי עתידה ועתידם – שאלות שעליהן התובעת לא יכולה היתה להשיב. היה ברור כי צמצום משרתה ושכרה יפגע בה באופן ישיר ושוטף, אך גם בזכויותיה הפנסיוניות. מצב הדברים העלה חשש כי התנהלות הנתבעות מהווה אפליה פסולה של התובעת מחמת גילה והתנהלות בחוסר תום לב, נוסף על הפרת ההתחייבויות כלפיה במסגרת ההסכם".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

דנינו טוענת כי היא פנתה מספר פעמים לגורמים שונים בנושא, אך לא זכתה למענה ענייני. היא פנתה לנתבעות, ובהיעדר כל תגובה פנתה אליהן שוב, הפעם באמצעות בא כוחה, ואז התקבל מכתב תשובה מבא כוחו של המרכז האקדמי, שלטענתה לא היה בו מענה ענייני והיא הופנתה למפרק שמונה למרכז.

חודשיים לאחר מכן "חששותיה של התובעת התממשו בצורה הבוטה והפסולה ביותר. היא זומנה על ידי המפרק לשימוע על מנת 'לשקול' את סיום העסקתה במרכז. למרות הידיעה כי מדובר בטקס פורמלי בלבד התייצבו התובעת ובא כוחה לשימוע על מנת לנסות ולשנות את גזירת גורל פיטוריה, שנה בלבד לפני גיל הפרישה. כפי שציינו התובעת ובא כוחה במהלך השימוע, התוצאה היתה צפויה מראש, והשימוע היווה רק טקס חסר משמעות, תוכן או סיכוי".

ימים אחדים לאחר השימוע שלחה דנינו מכתב נוסף באמצעות בא כוחה בניסיון אחרון לעמוד על זכויותיה ולהימנע מהליך משפטי, אך גם מכתב זה לא זכה לתגובה. "וכך", נכתב בתביעה, "לאחר עשרות שנות שירות נאמן ומקצועי מצאה עצמה התובעת, שנה לפני גיל הפרישה, ללא הכנסתה העיקרית, מושפלת ופגועה. מאחר והנתבעות לא השכילו לקבל אחריות למעשיהן ולפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה, התובעת נאלצה להגיש תביעה זו".

דנינו מבקשת שבית המשפט יפסוק לה פיצוי עבור הפסד שנת עבודה בהתאם לשכרה האחרון בסך של 234,000 שקל, פיצוי בגין פגיעה בזכויות הפנסיוניות בסך של 102,000 שקל, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 100,000 שקל, ופיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך של 120,000 שקל, וביחד 557,176 שקל.

מאוניברסיטת חיפה נמסר: "איננו מתייחסים לנושאי העסקה של אדם כזה או אחר בתקשורת ושומרים על פרטיות בנושאים האלה. כשהתביעה תתקבל, האוניברסיטה תשיב לטענות במסגרת ההליך בבית הדין לעבודה".