המגעים לאיחוד בין ויצו לאוניברסיטה על סף פיצוץ

הנוסעים ברחבי העיר בטוח נתקלו בשלטי החוצות הענקיים הפזורים במקומות אסטרטגיים, ובהם נראית חזירת בר אוחזת בכוס קפה חד פעמית לצד הכותרת: "יש דברים שיש רק פה. ויצו חיפה". זוהי למעשה הזמנה ליום פתוח לקראת שנת הלימודים הבאה במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה, וחדי העין יכולים להבחין בכוכבית הסתייגות בתחתית השלט שאומרת: "המכללה החלה בהליכי איחוד עם אוניברסיטת חיפה. הליכים אלה כפופים לאישור הגורמים המוסמכים".

"הגורמים המוסמכים אישרו את המיזוג", אומרת ל"כלבו – חיפה והקריות" מרצה בכירה בויצו, "שר החינוך חתם, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אישרה, סנאט האוניברסיטה חתם, עמותת ויצו חתמה, אפילו הסתדרות המורים אישרה, ולמזלנו ועד ארגון הסגל הבכיר של האוניברסיטה יצא להגנתנו ומסרב לחתום".

זו לא הנהלת ויצו שהיתה אמורה להגן עליכם?

"נכון, אבל קולנו לא נשמע, בהסכם הזה לא נלקחנו בחשבון, אולי כי אין לנו ארגון או ועד ואולי כי אף אחד לא פנה אלינו כדי שנהיה חלק מהמשא ומתן, לפחות על התנאים שלנו. לא נידבו אותנו או הציעו לנו למנות נציג שייצג אותנו. סגרו הכל בלעדינו, ולמזלנו ועד הסגל הבכיר ראה את הפארסה שבה אנחנו מצטרפים אליהם אבל לא באותם התנאים של סגל המרצים באוניברסיטה. המשמעות היא שני מרצים באותה פקולטה שלשניהם יהיו אותה הדרגה ואותו הוותק, אבל שכר ותנאי העסקה שונים".

כבר בחודש פברואר השנה, טרם החתימה על הסכם האיחוד, יצאו המרצים של ויצו נגד תנאי העסקה העתידיים שלהם מחשש לעתידם ולעתיד המכללה. הם קבלו על כך שהמרצים הקבועים יעבדו בחוזה אישי – דבר שלא מקובל עליהם – וגם ניסיונות ההרגעה של נשיא המכללה פרופ' שמעון עמר לא השקיטו את נפשם.

מרצה בויצו שהתראיין בעניין תנאי העסקה אמר אז: "אמרו לנו שהמרצים של ויצו יקבלו בשנה הראשונה עשרה אחוזים תוספת, וכך בכל שנה במשך חמש שנים. בשנה השישית והשביעית הם יקבלו תוספת של 25 אחוז, ורק אחרי שבע שנים הם יגיעו ל-100 אחוז. רק אז לשני המרצים תהיה משכורת שווה. זה לא תקין ששני מרצים יעבדו באותו המוסד וילמדו את אותו המקצוע אבל יקבלו משכורת שונה. אנחנו נעבוד לפי חוזה ולא לפי תקן, ובכל שנה אפשר יהיה לשנות את התנאים שלנו, גם לרעה".

"המרצים בכל סיפור האיחוד הזה הם הכי פחות חשובים", אומרת המרצה הבכירה, "הסיפור הזה הוא דרמטי מאוד כי הכל נעשה ללא שיתוף, וגם לא נותנים לנו שום מידע. נאסר עלינו לתת לארגון הסגל הבכיר כל מידע על תנאי העסקתנו בויצו. הבנו שגם הוועד שלהם לא ראה את ההסכם ולא נוח להם לחתום עליו. נאמר לנו שלאוניברסיטה אין כסף לשלם לנו את אותה המשכורת כמו לחברי הסגל שלה, והם הציעו שאת ההפרש תשלים עמותת ויצו. אלא שלעמותה, כך הבנו, אין שום רצון לעשות זאת. היא מכרה אותנו בזול, בערמומיות. הם היו בטוחים שהכל יסתדר כי המרצים הם הכי פחות חשובים. אגב, בויצו עצרו את כל תהליך הפיטורים שהיה אמור להסתיים עד לסוף חודש מאי. היינו אמורים לקבל הזמנה לשימוע, ועדיין לא קיבלנו אותה".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

יו"ר ועד ארגון הסגל הבכיר באוניברסיטת חיפה פרופ' צבי קופליק, אתה למעשה האיש שמעכב את החתימה.

"מה פתאום?! הסיפור הוא פשוט – האוניברסיטה וויצו החליטו להתאחד, המל"ג עודדה ואישרה, אבל יש מכשלה מבחינת התהליך שארגון הסגל צריך להסכים לה – יש בקשה לקלוט את חברי הסגל של ויצו בתנאים שהם אינם תנאים רגילים של חברי סגל. ככלל, יש מתכונת רגילה של קליטת חברי סגל באוניברסיטה, והסכמתנו נדרשת כשיש חריגה. החריגה היא די מובנת – זה לקלוט הרבה מאוד אנשים במכה אחת, וזה קשה כלכלית. אנחנו מנסים לראות איך בכל זאת שומרים על העוגה שלמה ואיך לא שופכים את התינוק עם המים. יש פה דילמה, ואנחנו כארגון נדרשים לפתור אותה. אין לנו את מלוא הפרטים, עדיין לא היתה לנו אפשרות לראות את התמונה המלאה ולשקול, וכרגע אנחנו במשא ומתן מול האוניברסיטה לגבי הסכם. אישית, אני חושב שזה צעד נכון ברמה האקדמית. ברמה של יחסי עבודה-ארגון-חברי סגל צריך לראות איך אנחנו מתמודדים איתו. נכנסנו לתמונה רק בכמה החודשים האחרונים, וגם זה בחלקים כי אנחנו לא מקבלים את מלוא המידע שאנחנו חושבים שאנחנו זקוקים לו כדי לקבל החלטות. התהליך הזה החל לפני כשנה, והרעיון היה באוויר. אלינו פנו לראשונה לפני כחודשיים, ואנחנו מנסים להבין את כל התמונה".

גם אל המרצים של ויצו לא פנו, ודעתם לא נשמעה במהלך המשא ומתן.

"החצר שלי היא ארגון הסגל הבכיר של האוניברסיטה, וצר לי על חברי ויצו ועל ההתנהלות שם. אני לא מכיר את הפרטים אלא רק מסיפורים. למיטב הבנתי, אין להם ארגון יציג, וזה נפל עליהם בדרך שהמוסד שלהם סיכם. זה פשוט נראה לא טוב".

על הסגל בויצו נאסר לכאורה למסור לכם פרטים.

"אני לא משפטן, אבל זה נראה לי הזוי ברמות בלתי נתפשות. מותר לך למסור לכל מי שאתה רוצה היכן אתה עובד, מתי התחלת לעבוד, מהי דרגתך, מהו הוותק שלך ואם יש או אין לך קביעות. נראה לך סביר שמוסד, כל מוסד, יכול לאסור על עובד למסור את הפרטים האלו? לי זה נראה הזוי. אם מישהו נבהל ופוחד, מה אני יכול לעשות? יש שם כל מיני איומים שהם לא סבירים, ואין בזה שום היגיון ושום תכלית. מכאן אפשר להבין שבויצו לא רוצים שיהיו לנו את כל הפרטים של חברי הסגל, וזה למעשה המפתח בסיפור הזה. אני רוצה לראות מי עתיד להיקלט באוניברסיטה ולוודא שהוא לא יקבל משהו שפחות טוב לו. אנחנו מנסים לראות איך הם נקלטים בצורה שתהיה טובה להם ולאוניברסיטה. יש פה ניגוד אינטרסים מסוים בינינו לבינם כי אני מסתכל גם מנקודת המבט של האוניברסיטה וזה לא פשוט".

תוכל להסביר על הסעיפים מנוגדי האינטרסים?

"צריך אותנו בסיפור הזה כי רוצים לקלוט את חברי הסגל שלא במתכונת קליטה רגילה אלא בתנאים נחותים. הגדירו תקופת מעבר, ואנחנו במשא ומתן עליה. נקבע שמצד אחד שכרם אמור להשתפר יפה ביחס למה שהיו שכרם ותנאי העסקתם בויצו, ומצד שני אלה לא התנאים שיש להם באוניברסיטה. יידרש תהליך של מספר שנים עד שהם יהפכו להיות שווי תנאים חברי סגל באוניברסיטה".

הבטיחו להם שתוך שבע שנים התנאים יהיו שווים, ואתם בעצם רוצים לקצר את לוח הזמנים.

"על שבע שנים אין בכלל מה לדבר, זו חוצפה. אנחנו בדיונים מול האוניברסיטה על פרק זמן סביר. אנחנו רוצים שזה יהיה מקובל עלינו. שימי את עצמך במקום חברי הסגל בויצו – את הולכת לעבוד באוניברסיטה ופתאום את סוג ב'. זה לא טוב, לא פשוט ולא קל לאף אחד. אני אישית חושב שהמהלך הוא נכון בהסתכלות ארוכת טווח, אבל צריך לפתור את הבעיות של תהליך תקופת המיזוג".

הם חוששים לגבי הקביעות.

"אני לא יכול לנהל משא ומתן בשם ויצו – יש להם מעביד שצריך לדאוג להם. יש להם קביעות בויצו – אני לא מכיר את הפרטים ואת התנאים – והאוניברסיטה מציעה להם מסלול בהתאם למה שהיא יכולה לקלוט. זה נקרא מסלול נלווה, שהוא מסלול ללא קביעות".

לא פשוט.

"לא פשוט זה אנדרסטייטמנט. זה לא משהו שקורה חדשות לבקרים, זה באמת אירוע ייחודי. צריך לראות איך עוברים אותו".

מקשיבים לך?

"בוודאי. קודם כל זה לא רק אני אלא כל הוועד, ויש לנו לא מעט דיונים בנושא הזה כי יש פה דילמה. מנגד, אנחנו מנהלים דו שיח עם הנהלת האוניברסיטה שרוצה להגיע לאיזושהי מתכונת של קליטה. גם אנחנו רוצים וגם נגיע לזה. מבחינתנו זה יקרה כנראה, אנחנו בדרך".

טוב שיש ארגון שדואג להם אם בויצו לא עושים זאת.

"אנחנו דואגים לכל חברי הסגל באוניברסיטה. המרצים מויצו ייקלטו ויהיו חברי סגל, וזוהי נקודת המוצא שלנו. אנחנו לא יכולים לדאוג למה שקורה בויצו ולא יכולים לעשות שום דבר עם הקביעות שלהם שם. אם הם יחליטו כולם שהם לא רוצים לבוא לאוניברסיטה כי אין להם קביעות, אין לי מה לעשות נגד זה. לאוניברסיטה יש מספר מסלולי העסקה – מסלול חוקרים, מסלול נלווה, מסלול מורים – וחברי הסגל בויצו אינם חוקרים. אולי יש בודדים ביניהם שהם כן חוקרים, ולכן מסלול ההעסקה שלהם הוא מסלול נלווה. אין לי אפשרות להסיג על החלטות אקדמיות".

איך המשבר הזה יסתיים?

"אני מקווה שבסוף כל הצדדים ייצאו כשמחצית תאוותם בידם. בסופו של דבר זה יקרה וכולם ייהנו".

אתם מברכים על האיחוד הזה?

"אני אישית מברך על האיחוד כי אני חושב שיש פה הרבה מאוד פוטנציאל. ועד ארגון הסגל מכבד את החלטתם של הרקטור והסנאט, תומך במהלך ורק רוצה להבטיח את תנאי ההעסקה של העובדים. ברור לנו שיש פה אלמנט של התפשרות כי אין פה תנאי העסקה של חבר סגל מן השורה מהיום הראשון. מנגד, יש פה שיפור שהולך וגדל של תנאי העסקה ביחס לויצו. זו בדיוק הנקודה – מצד אחד יש פה שיפור ומצד שני אין כאן שיפור מלא. זו הדילמה שלנו, התלבטנו בה לא מעט והגענו למסקנה שאנחנו בעד ורוצים לנהל משא ומתן כדי למזער את הפערים".

נשיא ויצו פרופ' עמר קצת פחות אופטימי. "מוקדם מדי לדבר על זה כי אנחנו לא יודעים לאן זה הולך", הוא אומר, "אנחנו באמצע משא ומתן, יש עליות ויש מורדות, ואני לא יכול כרגע להגיב כי אני פועל מול האוניברסיטה בעניין הזה. מה שחשוב לנו כרגע זה שהסגל האקדמי שלנו יהיה מרוצה מתנאי העסקתו באוניברסיטה. אנחנו עובדים על זה קשה מאוד. זה ילך לאיחוד או לא ילך לאיחוד, הכל כרגע פתוח".

מאוניברסיטת חיפה נמסר: "המשא והמתן ממשיך, ואנחנו בטוחים שנגיע להסכמות שיהיו טובות לכל הגורמים ויאפשרו את המיזוג שייטיב עם הסטודנטים ויחזק את חיפה ואת הצפון כולו".

שלט חוצות של המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה