מנסור עבאס: "בסוגיות רבות אני יותר קרוב לימין הפוליטי מאשר לשמאל"

כנס "בניית הגשר לשלום במזרח התיכון – היתרונות של תהליך שלום" הבינלאומי הסתיים היום (שני) במכללה האקדמית גליל מערבי בעכו. הכנס, שנמשך יומיים, נערך בהשתתפות עשרות חוקרים מישראל, מרוקו, מצרים, טורקיה ואיחוד האמירויות ובמעמד יו"ר מפלגת רע"מ, ח"כ מנסור עבאס.

בין המשתתפים: ראש המל"ל לשעבר פרופ' עוזי ערד, מייסד קרן TAMKINE מרוקו ד"ר קדילי עבדלילה, יו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית גליל מערבי יוסי סגל, יו"ר חבר הנאמנים של המכללה ונשיא הכבוד של לשכת המסחר הישראלית-פלסטינית תא"ל (מיל') עיבל גלעדי, ראש המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה ניצב בדימוס זוהר דביר, ראש עיריית מעלות לשעבר שלמה בוחבוט ועוד וכן אישי ציבור, בכירי עבר בתחומי המדינאות והביטחון הלאומי ופוליטיקאים.

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי וראש המכון לחקר הכלכלה, החברה והשלום במזרח התיכון של המכללה, הכלכלן פרופ' נסים בן דוד, פתח את הכנס באומרו: "היום אנו מתאחדים עם חזון משותף – חזון של אזור שבו ניתן להגיע לשלום ובו נבנים גשרים לחיבור לבבות ומוחות, ולא חומות שמפרידות בינינו. המכללה ממוקמת בעיר מעורבת, שכמחצית מתושביה יהודים ומחציתם ערבים, עם התפלגות דומה גם בקרב הסטודנטים במכללה, כשאחת ממשימותינו העיקריות היא לקדם את הרעיון שכל אזרח יהיה גאה להגדיר את עצמו כישראלי, לחלוק את ערכי החופש והכבוד לזולת וכן לאפשר לו להאמין ולחוש שישראל היא דמוקרטית", הדגיש.

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי פרופ' נסים בן דוד בכנס (צילום: יניב ביטון)

פרופ' בן דוד, שיזם את הכנס במשותף עם ד"ר עבדלילה, הדגיש כי זוהי רק הסנונית הראשונה לוועידות בינלאומיות נוספות שבכוונת הצדדים לקיים בשנים הקרובות לצד המשך שיתוף פעולה אקדמי. "אנחנו מרגישים מחויבים לרעיון קידום יוזמות השלום שעשויות להתחיל בקשרים ושיחות בין אקדמאים ומנהיגים ממגזרים אחרים", אמר.

הכנס עסק בהיבטים שונים של שיתופי פעולה אזוריים וסוגיות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, השלכותיהן הכלכליות על שני העמים והשפעתן על ביטחון הפנים, וכן בהצעות לשיתופי פעולה אזוריים במזרח התיכון בתחומי הכלכלה, ביטחון הפנים, הסביבה ועוד. הכנס היווה פלטפורמה לשיתוף רעיונות ותובנות אסטרטגיות מתוך ניסיונם העשיר של המשתתפים שדנו בשאלות על תפקידם של יהודים ילידי מדינות ערב וצאצאיהם בקידום השלום, כיצד כלכלות האזור משפיעות זו על זו, וכיצד ניתן להתגבר על חסמים על מנת להשיג שלום בר קיימא.

יוסי סגל, יו"ר הוועד המנהל של המכללה, בירך את האורחים על הגעתם לעכו כעיר המשלבת היסטוריה ומורשת עתיקה לצד מודל מוצלח של דו קיום, והדגיש את החשיבות של מוסד אקדמי שלוקח חלק פעיל בעידוד יוזמות שלום. "אנו גאים להוביל מאמץ של הנגשת השכלה אקדמית ברמה גבוהה וברת השגה לקהילות שונות, גם לאוכלוסיות עם נקודת פתיחה מורכבת יותר, ובעיניי הדבר תורם באופן משמעותי לדו קיום ולשלום".

סגל הציג למשתתפים שתי דוגמאות, בהן לאקדמיה היה תפקיד מפתח בהובלת תהליכי שלום ששינו מציאות. הראשון התרחש באוניברסיטת אלסטר בצפון אירלנד שביצעה מחקר וניתוח על הסכסוך בין החלקים במדינה, מהלך שהוביל להקלה על דיאלוג בין קבוצות שונות שבסופו נחתם בשנת 1998 הסכם שסיים סכסוך אלים של מאות שנים. כמו כן, ציין סגל את האוניברסיטה הלאומית של קולומביה שהייתה מעורבת ביוזמות שלום במטרה לקדם דיאלוג ושיתוף פעולה בין קבוצות שונות באזורי סכסוך כשהיא משמשת כשחקן אמין וניטרלי.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

סגל: "אנו יכולים לתרום לבניית שיתופי פעולה אקדמיים מוצלחים עם חלק מהעולם הערבי, שישמש עמוד תווך משמעותי לגשר שיוביל לשלום. אני מאמין ששלום הוא האופציה האסטרטגית הטובה ביותר שלנו ואני סומך על כולכם שתתחילו לבנות את הגשר הזה היום, בכנס הראשון שלאחריו יגיעו נוספים, משום שגם מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד".

יו"ר מפלגת רע"מ מנסור עבאס שבעיני רבים מבשר תקווה לשינוי פנים ישראלי בין יהודים לערבים ומשמיע קול חשוב וחריג בנושא הדו קיום, פירט את חזונה של מפלגתו. "לכולנו מאוד נוח וטבעי לדבר על הסכסוך הישראלי-ערבי במונחים דיכוטומיים, אבל אנחנו מייצגים משהו שונה שמנסה לכרוך בין הפוליטיקה לבין ערכים וליצור מודל למערכת משופרת יותר שתיטיב עם כולם. בחרנו בשותפות אזרחית-ערכית, גם אם זה כרוך בלשלם מחיר פוליטי, מתוך הבנה שבלי סובלנות לא נוכל להגיע לשלום. סובלנות היא היכולת להכיל את השונה ממך, לייצר איתו שיתופי פעולה והיא מאפשרת אינטראקציה במתינות ובאיפוק למרות המחלוקות".

במרכז: נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי פרופ' נסים בן דוד (צילום: יניב ביטון)

לדברי עבאס, הסתכלות באופן של שחור ולבן מאפיינת עמים רבים ואוכלוסיות שונות. "אני לא רואה בצד השני אויב מוחלט, אלא בודק איפה אני יכול ליצור איתו גשרים. אם ממקמים אותי על הסקאלה הפוליטית האופיינית בישראל, אז בחלק מהנושאים אני שמאל מובהק, בטח בכל הקשור לשוויון, דו קיום והשאיפה לשלום. לצד זאת, בהרבה נושאים כמו שמרנות ומסורת אני איש ימין", ציין. לדבריו, סובלנות לא נובעת מחולשה אלא דווקא מעוצמה.

עבאס: "כאשר מדברים על ערכים משותפים ודבקים בשיח אזרחי, אנחנו בהכרח מבטלים את המחיצות והגבולות בינינו. למשל, אם מדינת ישראל תשקיע מאמץ גדול במיגור הפשיעה בחברה הערבית, גם החברה היהודית תהנה מהפירות. זו פוליטיקה שהיא מעל למגזריות ולחלוקה השטחית בין ערבים ליהודים. הניסיונות לקרב בין האוכלוסיות, הערבית והיהודית, הוא מבורך וחשוב, אבל צריך לזכור שבמקביל לכך יש אתגר נוסף של פתרון מתחים וקונפליקטים בתוך קבוצות פנימיות בתוך כל אוכלוסייה ומגזר. מצד אחד, אנחנו ערבים עם זהות פלסטינית, ומצד שני אנחנו אזרחי מדינת ישראל שמעוניינים לקחת חלק בכינון מערכת יחסים נורמאלית וערכית עם השכנים שלנו. זה אתגר מורכב, והדרך לפתור אותו היא להמשיך בלעסוק ביצירת סובלנות בין אזרחי ישראל הערבים והיהודים ובזה נמשיך להתמקד".

ד"ר קדילי עבדלילה, מייסד קרן החינוך "טמקין" ממרוקו הודה לפרופ' בן דוד על שיתוף הפעולה שנוצר בין שני הגופים בחודשים האחרונים ועל קיום הכנס החשוב. "המנוע לבניית גשר לשלום הוא החינוך וההשכלה", קבע עבדלילה, שעומד בראש הקרן האזרחית שמרכזה ברבאט ופועלת לשיפור ההשכלה ברחבי העולם ובפרט ביבשת אפריקה. "אני מאמין שבכוחה של ההשכלה לגשר על פערים, לנפץ דעות קדומות ולאפשר להכיר מקרוב את נקודות המחלוקת. אני יודע שאני חולם בגדול אבל אני גם מציאותי", הדגיש. "זה אמנם לא יפתור את המצב המורכב בטווח המיידי, אך זהו כלי חשוב שיקרב בין אנשים, ואני וחבריי מרגישים מחויבים לתרום למאמץ הזה".

יו"ר חבר הנאמנים במכללה תא"ל (במיל') עיבל גלעדי ציין: "לאורך השנים הועלו טענות שהסביבה האלימה במזרח התיכון לא מאפשרת שלום, כמו גם חוסר הנכונות של הפלסטינים – שניהם כבר הוכחו כלא נכונים. הקיבעון בעשור האחרון הותיר שלוש ברירות בלבד: האחת, היא הנצחת המצב הקיים שדינו ניהול ענייניהם של 15 מיליון איש בין הירדן לים. בין אם נגדיר זאת כאפרטהייד ובין אם נכנה אותו בשמות אחרים, זו אפשרות לא ריאלית שמעלימה את השאיפות הלאומיות של כל צד. האפשרות השנייה היא מדינה אחת עם חופש זכויות מלא, אך פירושה התפוררות החזון הציוני והחלום היהודי לאורך כל הדורות. האפשרות השלישית והריאלית היא שתי מדינות לשני עמים, כשכל צד מנהל את ענייניו. במצב כזה ישראל תידרש להיפרד מ-24 אחוז מהשטח שמזרחית לגדר ההפרדה, בו קיימות התנחלויות מבודדות בלב השטח הפלסטיני ולהעביר את האוכלוסייה היהודית לגושי ההתיישבות הגדולים ביו"ש. זה תהליך מורכב ולא קל, שיש לעשות אותו בהדרגתיות במשך כמה שנים אחדות, אבל עלינו להבין שאין ברירה אחרת".

מפקד הימ"מ וסמפכ"ל המשטרה לשעבר, ניצב בדימוס זוהר דביר, שעומד במשותף עם פרופ' בן דוד בראש המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה הציג בפני המשתתפים דוגמאות עבר של שיתופי פעולה לאורך השנים עם מדינות כמצרים וירדן, שלימים ישראל חתמה עימן על הסכמי שלום, שהצרו את צעדיהם של כנופיות טרור וההתססה של ערביי ישראל. "לאחר שבשנות ה-50 וה-60 הפדאיון וחוליות מחבלים אחרות הסתננו לגבולות ישראל והובילו למתיחות ביטחונית, ישראל ביצעה כמה מהלכים חשובים לשיתופי פעולה בהיבטי מודיעין".

ראש עיריית מעלות לשעבר שלמה בוחבוט, יליד מרוקו, סיפר על האתגרים של עיירת פיתוח שרבים מתושביה יוצאי צפון אפריקה. "כולנו חווינו הרבה קשיים לאורך הדרך, אך מעולם לא הרגשנו מקופחים או פחותים מהצברים". באשר ליחסים עם ערביי הגליל, אמר: "מעולם לא ראינו בהם אויב שצריך להילחם בו. חיינו במרוקו בהרמוניה עם שכנינו וכל הדיבורים נגד ערבים שמפיצים חברי הכנסת והשרים מהימין הקיצוני הם מבישים, מה לנו ולזה".

בחלקו השני של היום הראשון לוועידה קיימה המכללה הפוגה מהנאומים והשיחות לטובת מגוון אירועי תרבות ואמנות בהתאם לנושא הכנס. האירועים נועדו לטפח רוח של מעורבות וחקירה בקרב המשתתפים, במסגרתם הוצגו שתי תערוכות אמנות: תערוכת צילום "אישה בבבואתה" ו"גשרים לשלום". בנוסף המכללה פתחה מתחם אמנים מיוחד "אל-מוגרביה" בסגנון מזרחי אותנטי עם קונצרט מחווה של התזמורת האנדלוסית לשירי אהוד מנור והופעה של הזמרת נורית גלרון.