82 אחוז מהסטודנטים באוניברסיטת חיפה לא חיפאים

יותר מ-80 אחוז מהסטודנטים הלומדים כיום לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה אינם חיפאים. כך עולה מהנתונים שהעבירה האוניברסיטה לבקשת "כלבו – חיפה והקריות". על פי הנתונים, בשנת הלימודים הנוכחית, תשפ"ב, נכון ל-6 בפברואר 2022, לומדים באוניברסיטת חיפה רק 18.1 אחוז סטודנטים חיפאים. לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בשנה האקדמית שעברה, תשפ"א, רק 18.3 אחוז מהסטודנטים היו חיפאים, ושנה לפני כן, תש"פ, היו עוד פחות חיפאים – רק 17.8 אחוז.

איך קרה שכ-50 שנה לאחר ההכרה באוניברסיטה המקומית כאוניברסיטה עצמאית (האוניברסיטה נוסדה כמכון אוניברסיטאי אמנם כבר בשנת 1963 בחסות האקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים, אך רק בשנת 1972 הוכרה כאוניברסיטה עצמאית – ש"מ) מעדיפים חיפאים רבים לא ללמוד במוסד האקדמי החיפאי? יותר מכך, רוב הצעירים החיפאים, איתם דיברנו, עזבו בעקבות הלימודים את העיר למרות אהבתם אליה, והחשיפה למקומות אחרים הביאה את חלקם להחלטה להישאר בינתיים מחוץ לעיר.

שאלנו חמישה סטודנטים, תושבי חיפה, שבחרו ללמוד באוניברסיטאות עיוניות מחוץ לחיפה ושני מרצים מאוניברסיטת חיפה – מהי לדעתם הסיבה למצב הזה שנוצר. מתברר, שלא הכל תלוי באוניברסיטה, ויש דברים הקשורים לרצון הסטודנטים לצאת מהעיר למקום אחר. כך או כך, לא בטוח שראש העיר החיפאי המיתולוגי, אבא חושי, שהיה מבין יוזמי הקמת המוסד האקדמי החיפאי היה מתגאה בנתונים.

הסטודנט עידו זק

עידו זק בחר לנדוד 200 ק"מ דרומה מחיפה, כדי ללמוד לתואר ראשון ושני באוניברסיטת בן גוריון שבנגב במגמות שפות זרות ובלשנות.

זק: "מההתחלה שקלתי ללמוד באוניברסיטת בן גוריון או באוניברסיטה העברית. היה לי מאוד ברור שאני לא רוצה ללמוד באוניברסיטת חיפה, למרות שזו גם הייתה אפשרות מבחינת תחום ההתעניינות שלי. שמעתי על אוניברסיטת חיפה דברים ככה ככה, ואני לא יכול לומר לך שאלה היו בהכרח דברים טובים. אוניברסיטת בן גוריון הרבה יותר טובה ממנה. מבחינה סטודנטיאלית וחברתית, היה לי ברור שיהיה לי כיף יותר במקומות אחרים. גם שתי אחיותיי למדו באוניברסיטת בן גוריון. אני למעשה חיפשתי תואר שאוכל ללמוד בו רק בשפה האנגלית. תואר שהוא כל-כולו באנגלית, ובאוניברסיטת חיפה לא הציעו לי את זה. בנוסף, היה לי גם רצון לגור במקום אחר".

איך זה ללמוד בבאר שבע, עיר שמאוד שונה מחיפה?

"ללמוד לתואר ראשון בבאר שבע זה מדהים. מאוד נהניתי. גם למדתי ברמה מאוד גבוהה בהמון תחומים, ומבחינה חברתית הקמפוס של אוניברסיטת בן גוריון הוא אחד המקומות הפוריים ביותר לסטודנטים צעירים בישראל כרגע. גם חיי העיר בבאר שבע לסטודנטים הם בועה מאוד נחמדה. רכשתי חברים חדשים לחיים והכרתי עיר מאוד מיוחדת".

לדברי זק, למרות שהמחלקה שבה למד היא אינה בינלאומית, רמת הסגל היא מאוד גבוהה. "יש שם לא מעט בוגרי אוניברסיטאות יוקרתיות כמו ברקלי".

פגשת חיפאים בקמפוס?

"בוודאי, לא מעט. יש שם הרבה חיפאים. לדעתי, בתקופה האחרונה אפילו הזרם של הסטודנטים החיפאים גבר".

הסטודנטית אלה פישמן

אלה פישמן למדה ביולוגיה לתואר ראשון במכללה האקדמית אורנים. "אורנים היא שלוחה ייעודית של אוניברסיטת חיפה במקצוע שלמדתי", מסבירה פישמן, "לכן התואר שלי נחשב לתואר מאוניברסיטת חיפה. אבל את התואר השני שלי אני לומדת באוניברסיטת תל אביב".

למה לא המשכת בחיפה?

"המוניטין של אוניברסיטת חיפה לא נחשב כל כך בתחומים שלי. הם נחשבים טובים יותר בתחומים ההומניים. כשהולכים ללמוד לתואר שני, כבר מכירים באופן אישי את החוקרים, ועדיין החוקרים באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית נחשבים יותר. חיפשתי חוקרת ספציפית. זה היה מאוד חשוב לי – המחקר והחוקרת.

"בנוסף, היה לי עוד שיקול. רציתי לגור בעוד מקום מלבד חיפה. אני אחזור מתישהו לחיפה, אבל קודם כל אני אגור בעוד מקומות. הבעיה היא שכשאתה גר בתל אביב, מאוד קשה לחזור לגור בחיפה. נחמד לבוא ולבקר את ההורים, אבל מרכז הארץ זה משהו אחר. חיפשתי גם מקום עבודה, והכל היה במרכז הארץ. בתחום הביולוגיה, יש כאן, במרכז, הרבה יותר מקומות מאשר בחיפה".

הסטודנטים שבחרו בירושלים

ניתאי דרורי, תושב חיפה, למד כימיה והנדסת חומרים באוניברסיטה העברית בירושלים, ואף העתיק את מגוריו לבירה. "רציתי לצאת קצת מחוץ לעיר", הוא אומר, "אני מאוד אוהב את חיפה, ואפילו אחרי התקופה בירושלים, אני יכול להגיד שאני עדיין מעדיף את חיפה".

ובכל זאת, כשהגיעה העת לבחור לימודים, בחרת בירושלים. מאיזו סיבה?ֿ

"חייתי בחיפה כל החיים. הייתי פה בשנת שירות, בצבא, והרגשתי שצריך לראות מה קורה בחוץ, כך שההחלטה שלי היא חצי גאוגרפית״.

ומהו החצי השני?

"באוניברסיטת חיפה אין את המקצועות שרציתי ללמוד".

כשבדקת מה אתה רוצה ללמוד, פנית רק לאוניברסיטה העברית או לכל האוניברסיטאות?

"רק לעברית".

עכשיו דרורי ממשיך לתואר שני באוניברסיטה העברית.

אוניברסיטת חיפה (צילום: Magiorestock/depositphotos.com)

חיפאי נוסף שלמד באוניברסיטה העברית הוא יונתן אוסיה. גם הוא, כמו דרורי, ממשיך לתואר שני בירושלים בפיזיקה וכימיה.

כשהגשת מועמדות להתקבל, חשבת גם על אוניברסיטת חיפה כאופציה? או אולי ללמוד מקצוע אחר?

"מבחינתי, אוניברסיטת חיפה לא הייתה רלוונטית לתחום ההתעניינות שלי, וגם רציתי לגור מחוץ לעיר שלי".

יש חוג פיזיקה באוניברסיטת חיפה בפקולטה למדעי הטבע. יכולת לבחור ללמוד בעירך. האם שקלת את האפשרות הזו בכלל?

"לא ממש בדקתי את אוניברסיטת חיפה. לפי מה שאני יודע יש לאוניברסיטת חיפה שם לא משהו בתחום המדעים המדויקים, אז בכלל לא פניתי לשם".

מגורים מחוץ לחיפה כרוכים בהוצאות נוספות, שלא היו לך אם היית מתגורר בעירך. לקחת את זה בחשבון?

"נכון, זה הרבה יותר יקר לגור מחוץ לחיפה, אבל למרות זאת היה חשוב לי לשנות אווירה ולבדוק איך זה לגור בעיר אחרת".

פגשת עוד סטודנטים חיפאים במהלך הלימודים באוניברסיטה העברית?

"כן, בטח. לומדים שם לא מעט חיפאים שהכרתי, מלבד חברים חיפאים שהכרתי עוד מחיפה, פגשתי חברים חדשים, שגם הם למדו באוניברסיטה העברית".

לפני שנרשמת, מה ידעת על המוניטין של האוניברסיטה העברית?

"ידעתי שיש לה שם טוב ושהיא אחת מהאוניברסיטאות המובילות בארץ. למעשה, בתואר הראשון אתה לא כל כך מסתכל על הפרמטר הזה, אבל בתואר השני זה כבר משהו אחר, ולכן בחרתי ללמוד גם את התואר השני שם. בחירת אוניברסיטה מחוץ לעיר המגורים שלך היא נקודה מאוד מעניינת. שמתי לב שחיפאים אוהבים מאוד לצאת מחיפה. אני מכיר הרבה יותר ירושלמים שנשארו בירושלים ולומדים באוניברסיטה העברית מאשר חיפאים שנשארו ללמוד באוניברסיטת חיפה. נכון, שאין באוניברסיטת חיפה הרבה מקצועות טכנולוגיים, אבל אם ניקח לימודי משפטים, למשל, לבית הספר למשפטים באוניברסיטה העברית יש שם מעולה".

סטודנט חיפאי נוסף שלמד באוניברסיטה העברית הוא גל לוז-הלוי. "התחלתי ללמוד פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה, ואחר כך עברתי לפילוסופיה ומתמטיקה", הוא מספר.

אלו מקצועות שאפשר ללמוד גם באוניברסיטת חיפה. למה לא בחרת להישאר כאן?

״לא בחנתי בכלל את האפשרות של ללמוד בחיפה. מבחינת התואר ששרציתי לעשות, האוניברסיטה העברית מאוד התאימה לי. התקבלתי לתוכנית ספציפית עם דירוג מאוד גבוה, תוכנית שהיה מאוד קשה להתקבל אליה. אני אוהב לרדת לעומקם של דברים, להתפלסף, ובאוניברסיטה העברית נתנו לי את זה. בדירוגי האוניברסיטאות של הטיימס ושנגחאי, יש שנים בהן אוניברסיטת חיפה כלל לא הופיעה. זה גם נראה לי הגיוני לא לגור בעיר יחד עם ההורים. רציתי לצאת לדרך עצמאית. זה לא שיש לי משהו אנטי חיפה. גם אז חשבתי דברים טובים על חיפה, והיום אפילו יותר, אחרי שהתנסיתי במקומות אחרים. אני לא חושב שאעבור מכאן".

לוז-הלוי מספר שיום אחד הוא ישב בבניין ענק בקמפוס של האוניברסיטה העברית, ופתאום הוא קלט ש-15 אחוז מהסטודנטים שם הם חיפאים. "היו שם הרבה, ממש מדהים. יש לאוניברסיטה העברית ייחודיות משלה שמושכת אליה הרבה סטודנטים. רמת הלימודים מאוד גבוהה ומאוד נהניתי. וזה מה שציפיתי".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

הסגל הבכיר

המרצים איתם שוחחנו לא הופתעו מהנתונים הסטטיסטיים, אבל הם חלוקים בדעתם לגבי הסיבות: אחד הפרופסורים אמר בתגובה לאותם נתונים: "הבעיה המרכזית היא לא האוניברסיטה, אלא הרצון של הנוער לעזוב את העיר. כמובן שהתמונה מורכבת וגם האוניברסיטה תורמת לבעיה, אבל היא שחקן ספסל".

ומה לגבי המוניטין של אוניברסיטת חיפה?

נכון, יש בעיה, אבל זה משני. לבאר שבע הולכים לא בגלל תדמית ומוניטין. כידוע, רוב הילדים החיפאים לא גרים בחיפה בבגרותם".

אולי יש שם תקציבים רבים יותר למלגות?

״אני לא מאמין שמלגות היו משנות את המצב. החיסכון במגורים אצל ההורים הרבה יותר משמעותי משכר לימוד".

מרצה אחר מנתח את המצב בצורה מעט שונה. הוא מכיר את הנושא מקרוב, מכיוון שילדיו בחרו ללמוד באוניברסיטה מחוץ לחיפה.

"יש כאן שילוב לא מנצח עבור אוניברסיטת חיפה של כל מיני אלמנטים, כמו הרצון של הסטודנטים לצאת מהבית, הדעה הרווחת שחיפה היא לא טובה, שיש כאן הרבה סטודנטים ערבים, שאין כאן חיי קמפוס וכמובן שזה גם קשור לעיר עצמה ולמיקום של האוניברסיטה. חיפה זו עיר שלא לגמרי מתאימה לצעירים. השילוב הזה, של מוניטין לא טוב, הרצון לצאת מהבית וחיפה כעיר שלא מתאימה לצעירים – פוגע. אני מניח שבתחילת הדרך המוניטין של האוניברסיטה היה טוב והיא נתפסה כאוניברסיטה מוצלחת. צריך באמת לבדוק מאיזו נקודה חלה התפנית. לא מעט ילדים של מרצים כאן בחרו ללמוד באוניברסיטאות אחרות ולא בחיפה".

לדבריו, יהיה זה לא נכון לשפוט את האוניברסיטה כמכלול, כי יש תחומים שבהם אוניברסיטת חיפה היא טובה, למשל מבחינת פרסומים, אבל יחד עם זאת, הוא מדגיש, כי אוניברסיטת תל אביב היא משהו אחר.

"יש שתי אוניברסיטאות בארץ עם מוניטין טוב", אומר אותו מרצה, "האחת היא האוניברסיטה העברית בירושלים, שמקבלת כל כך הרבה כספים מהעולם שהיא יכולה להרשות לעצמה להביא את המרצים הכי טובים ולחלק מלגות, והשנייה היא אוניברסיטת תל אביב. היא נמצאת במרכז הארץ, וזה מספיק חזק. נותרו אוניברסיטת חיפה ובן גוריון בבאר שבע. יש תחומים שאוניברסיטת חיפה טובה יותר מבן גוריון בצורה מובהקת. תלוי גם איך בודקים. על פי מדדי שנגחאי וטיימס, הדירוג האקדמי של אוניברסיטת חיפה לא טוב, אבל יש הרבה מאוד אלמנטים שאינם קשורים לרמת ההוראה, כך שלדעתי הם לא משקפים את המציאות, ובוודאי לא ברמה האינדיווידואלית של חוג כזה או אחר".

לדברי המרצה, עם השנים נוצרה תדמית מסוימת שקשה להיפטר ממנה. דבר נוסף, בבאר שבע יש קמפוס, ו"ברור שהסטודנטים ירגישו הרבה יותר נוח שם מאשר בחיפה, למעלה, לא קשורים לחלק האורבני של העיר. בחיפה, למעשה, אין קמפוס גם לא מבחינה טופוגרפית. אתה כל הזמן עולה ויורד בין הבניינים השונים. זה לא נוח. קמפוס מוסיף הרבה. באוניברסיטת חיפה יש רק מקום אחד שבו אתה יכול לשבת ביחד, וזה ב'קפה דשא'. אם לא שם, אז איפה? אין. שום דבר לא נעשה כדי לאפשר את המפגש והישיבה ביחד מלבד ב'קפה דשא'".

יש ספרייה. זה לא גם מקום מפגש גדול?

״כן. אבל אם תסתכל מי שבאמת מאכלס את הספרייה ומחייה אותה אלו הם סטודנטים דוברי ערבית. בעבר, כשאני הייתי סטודנט, היינו ממש נפגשים שם. היו הרצאות ופעילויות אחרות לקבוצות קטנות של אנשים שעבדו ביחד. מאז שיש מחשבים, נוצרה אינדיווידואליזציה. זה הפך מקום מפגש עבור הסטודנטים הערבים שבאים מכל מיני מקומות מרוחקים ומחיפה. אני שמח שזה טוב להם, אבל חבל שזה לא מקום מפגש לכולם. לפי מה שאני שומע, וזו כמובן תחושה אישית, האוניברסיטה בחיפה מדברת ערבית. הם אלו שבולטים באוניברסיטה, כי הם נמצאים שם פיזית. הם לא כמו הסטודנטים האחרים שבאים, לומדים שיעור וחוזרים הביתה. יש סטודנטים שמעדיפים שהרוב באוניברסיטה ידבר עברית.

"יש לנו, היהודים, בעיה, כי אנחנו לא לומדים את השפה הערבית, אז אנחנו מרגישים זרים. אילו יהודים היו לומדים ערבית, אז הם לא היו מרגישים מאיומים וזרים על ידי אנשים שדוברים שפה אחרת".

איך זה בא לידי ביטוי ביום יום?

"כל מי שנותן שירות באוניברסיטה, כמו בבתי קפה, הוא דובר ערבית, והם מדברים ערבית בינם לבין עצמם, וזה נותן לך הרגשה של אידיוט, כי אתה לא מבין. כבר היו מקרים שסטודנטים יהודים התלוננו על כך. כמובן שמדובר בתחושה אישית בלבד, אבל סטודנטים לא מעטים מרגישים שיש רוב ערבי באוניברסיטה".

מבחינה סטטיסטית זה לא נכון, ולמרות זאת יש תלונות?

"כן, כי זו התחושה. האלמנט הבולט באוניברסיטה הוא של סטודנטים לא יהודים".

אוניברסיטת חיפה מוגדרת כאוניברסיטה פריפריאלית שנותנת שירות לכל הצפון, האם זה לא מסביר את התופעה?

"כן, אבל כך גם בבאר שבע. יש שם סטודנטים בדואים וסטודנטים יוצאי אתיופיה, והמוניטין שם הוא טוב, וצריך לבדוק למה".

ומה דעתך בעניין?

"יכול להיות שאוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטה פוליטית. זאת אומרת שככל הנראה הסטודנטים הערבים הרבה יותר מאורגנים מאשר הסטודנטים היהודים, ויש להם קול פוליטי. בעבר, לפני תקופת הקורונה, הסטודנטים הערבים באוניברסיטה היו מאוד נוכחים בפעילות מחאתית נגד הרבה מאוד אירועים שישראל הייתה מעורבת, והיו הפגנות תמיכה בפלסטינים. היו חוגים שהזמינו אקטיביסטים אנטי ציונים, וזה גורם לתחושה שזו אוניברסיטה ערבית, זה מרתיע סטודנטים, ולאו דווקא ימניים. זה גם גורם להבדלים ברמות הלימודים, כי אוכלוסייה ששפתה העיקרית היא לא עברית, הרמה שלה היא נמוכה יותר. אני משער שבתל אביב זה פחות מהווה בעיה. לפחות ברמה של ביטוי אישי וכתיבה בעברית ובאנגלית. יש פער ברמות בין הסטודנטים היהודים לערבים, וזה בולט, וזה לא בגלל שהם פחות אינטליגנטים. מערכת החינוך לפני הכניסה לאוניברסיטה היא הבעייתית. זה בולט בעבודות ובסמינריונים. ברור שצריך להתבסס על מספרים, אבל יש כאן גם תחושות שלא תמיד תואמות את המספרים. זה לא אומר בהכרח שחיפה היא אוניברסיטה גרועה. להיפך. אני רואה בזה אלמנט חיובי, כי הם מחיים את האוניברסיטה".

לדברי המרצה, אם אוניברסיטת חיפה תשיג כספים ותתחיל להנהיג מדיניות של חלוקת מלגות, יגיעו אלה יותר סטודנטים. "אז אתה יכול להביא את הטובים ביותר אליך. אם בכל שנה האוניברסיטה תייעד מיליון שקל אך ורק למטרה הזו, הכי טובים יגיעו לחיפה".

ומה אומרים באוניברסיטת חיפה?

דובר אוניברסיטת חיפה, אילן יבלברג: "אוניברסיטת חיפה היא המוסד האקדמי הגדול בכל אזור הצפון, ואנחנו שמחים וגאים על כך שאנחנו מהווים את הבית האקדמי הגדול ביותר עבור תושבי מחוז חיפה ומחוז הצפון. בסך הכל, כ-40 אחוז מהסטודנטים שלנו הם ממחוז חיפה, כ-40 אחוז ממחוז הצפון ועוד כ-20 אחוז שמגיעים מאזורים אחרים במדינה.

"כחלק בלתי נפרד מהחזון שלה, רואה האוניברסיטה חשיבות רבה בהיותה חלק פעיל מהמרקם החברתי של העיר חיפה ומטרופולין חיפה. האוניברסיטה, לאורך השנים, לוקחת חלק בפעילות חברתית ותרבותית, למשל, בהובלת שותפות חיפה להתרת שרשרת העוני, בפעילויות משותפות עם בתי ספר, בפעילות בכפר הסטודנטים בהדר, בסדרות של הרצאות בפאבים ועוד. המרכז הקליני הבינתחומי מעניק שירותים קליניים במחירים מוזלים לתושבי חיפה והסביבה, והמשכן לאמנויות ומוזיאון הכט מהווים מוקדים נוספים של תרבות עירונית.

"לכל הפעילויות האלה, אנחנו גאים להוסיף את השקת קמפוס העיר ע"ש לוקי, שייפתח בשנת הלימודים הקרובה, יטמיע עוד יותר את האוניברסיטה בתוך חיפה ויהפוך את מאות הסטודנטים, החוקרים ומתקני האוניברסיטה לחלק בלתי נפרד מהעיר התחתית״.