אהרון טוויזר בסך הכל רוצה להגיע לחוף הים, אבל הוא אינו יכול, למרות שהוא גר ממש ממול, בשכונת נווה דוד. טוויזר נולד עם שיתוק מוחין. הוא נכה 100 אחוז ומתנייד בעגלה ממונעת, אך הגישה לים חסומה עבורו. אמנם יש גשר להולכי רגל מהשכונה שעובר מעל הכביש הסואן עד למגדלי חוף הכרמל, אך העלייה לגשר והירידה ממנו אינה מונגשת.
כבר 20 שנה שטוויזר לא הולך לים. הוא כבר לא זוכר איך זה מרגיש להיות בחול ולחוש את קרירות המים. בימים אלו, כשמזג האוויר בחוץ רותח, הוא רוצה קצת להתאוורר ליד קו המים. ועוד יותר ממנו, רוצות את זה בנותיו הקטנות, בנות 9 ו-12, שמתחננות שאביהן ייקח אותן לים, כי הן מעולם לא היו בחוף.
"אני נכה 100 אחוז פלוס, ויש לי בעיה להגיע מנווה דוד לחוף", הוא אומר בכאב, "אין שום גישה. יש את הגשר שאני לא יכול לעלות עליו, כי הוא לא מונגש, אין לו מעלית או רמפה ואי אפשר לעלות עליו עם כיסא גלגלים. אם אני רוצה להגיע לים, אני צריך לצאת מהשכונה לכביש החוף, לחכות שהרמזורים יאפשרו זאת, לנסות לחצות את הכביש ולהספיק לעשות זאת לפני שהרמזור הירוק מתחלף לאדום. שתי הבנות, מאז שהן קטנות, מבקשות ממני 'אבא קח אותנו לים' ואני לא יכול לקחת אותן לים. אני לא אקח אותן לכביש סואן, אשים אותן עליי ואנסה לחצות איתן את הכביש. זה מסוכן להם ולי. אני נלחם על כך כבר 10 שנים, אם לא יותר, כדי שיימצא פתרון לבעיה הזו".
פנית לראש העירייה, לגורמים אחרים?
"עינת קליש רותם הגיעה לפה בזמן הקמפיין שלה לפני הבחירות לראשות העיר ואמרה לי שהיא תטפל בזה, שהיא תעזור לי. נפרדנו בלחיצת יד. ברור שהיא עשתה את זה רק בגלל הקמפיין. עוד מעט היא שלוש שנים בתפקיד, ועדיין לא עשתה דבר. עכשיו החופש הגדול, חום אימים והילדות משגעות אותי שאקח אותן לים. אני כל כך רוצה שכולנו נלך לים, לשבת עם הבנות, ליהנות איתן. אני גם יודע שזה ייטיב עימי מבחינה בריאותית, אבל אין לי אפשרות. אני רוצה שראש העיר תמצא לי פתרון לדבר הזה. היו פה כל מיני אנשים, מהנדסים, ואני בעצמי הבאתי תוכנית מסודרת, אבל הבנתי שהם לא מוכנים להשקיע. אני כבר 20 שנה תקוע פה, אני רוצה להגיע לים ולא יכול".
רוצים להישאר מעודכנים?
לאחר שקליש רותם נבחרה, ניסית לדבר איתה?
"אני מת להיפגש איתה, אבל מתברר שאין שום אפשרות כזו. למזלי, יש לי את אלישבע כהן אזולאי, שהיא פעילה שכונתית. במקרה פגשתי אותה ושאלתי אם יש לה קשר לראש העיר, אז היא צילמה סרטון והעלתה אותו לרשתות החברתיות. אני מקווה שבגלל הסרטון והכתבה ב'כלבו' משהו יזוז. האמת שאחרי הסרטון קיבלתי טלפון ממישהי שאני לא מכיר. אמרה שהיא מהעירייה, והסרטון נוגע ללב. שהם ייקחו את העניין ברצינות ויראו מה אפשר לעשות. אני מקווה שייצא מזה משהו בקרוב. יש פה תוכנית פינוי-בינוי שתיקח לפחות עוד 10 שנים, אני לא רוצה פתרון לעוד עשור, אלה פתרון מיידי. אני לא רוצה לסבול עוד 10 שנים. ואגב, לא מדובר רק בי, יש פה עוד נכים במצב שלי. את יודעת, ניסיתי פעם אחת להגיע לים עם הבנות באוטובוס. אבל הוא 'זרק' אותי כל כך רחוק מהחוף, היינו צריכים ללכת המון ברגל. זה מוציא את כל החשק. אני רוצה שימצאו פתרון ואני אומר לך שיש. אם לא היו פתרונות, לא הייתי עושה את הרעש הזה, אבל יש. נכון, זה כרוך בהרבה כסף, רק שאף אחד לא רוצה להשקיע".
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "העירייה פועלת במסגרת תוכנית עבודה מוסדרת להנגשת המרחב הציבורי, ובמסגרת זו מונגשים בין היתר חופי הרחצה המוכרזים, תחנות אוטובוס, גינות ציבוריות ומבני ציבור. התוכנית מבוצעת בשלבים בהתאם לתוכנית העבודה וההגבלות התקציביות בהן פועלת העירייה".
אילנה א'
העיקר שיש תגנית עבודה מונגשת. זה מונח במגירה.
העיקר שזה קיים