בשנות ה-70 ותחילת ה-80 נהגתי כמו כל ילד טמבל מצוי והפכתי לאוהד מושבע של הקבוצה האלופה והמובילה של אז, כלומר מכבי נתניה, למרות שנתניה הייתה בשבילנו עוד עיירת נופש צרפתית רחוקה. אבל התלהבתי מההאזנה בטרנזיסטור לשירים ושערים והתאהבתי באחים מכנס, שהעדפתי אותם על האחים גרים, האחים בלוז וגם על שווארמה האחים.
עם ההתבגרות התחלתי להביט יותר מסביב לעירי טירת כרמל, הנושקת לחיפה, וראיתי את הרי הכרמל המוריקים של חיפה והתחלתי כמו כולם אז לצייר את הסמל של מכבי (מכירים את זה?) ואז זה היכה בי ואמרתי לעצמי: "מנחם, יא מטומטם! מה הלכת לחפש בנתניה? יש לך מתחת לאף קבוצה פצצה, מה גם שמככבים בה בני עירך, מרקו בלבול וראובן עטר הגדול. מרגע זה אתה אוהד את מכבי חיפה! אתה מבין? ותשכח מהאחים מכנס!".
רוצים להישאר מעודכנים?
מאז הלב שלי עם מכבי חיפה. לא מרבה ללכת למשחקים ולא נחשב לאוהד הכי שרוף, אבל תמיד שמח עם ההישגים, מבואס מהכישלונות ותמיד מפרגן לקבוצה, והכי שמח על האליפות שהגיעה סוף סוף!
וחייב מילה לאוהדים: 10 שנים הם מחכים לאליפות, אוכלים מרורים וחווים כישלונות ואכזבות, אבל זה לא מנע מהם גם בעונות הכי קשות לרכוש מעל 16 אלף מנויים ולהגיע ולתמוך ולעודד. ככה צריכים להיות אוהדים ולכן האליפות הזו הכי מגיעה להם! ככה נראה צדק ירוק!
ברכות.
אילן
מני כמה שאתה צודק ולאוהדיי הפועל חיפה זה לא נורא כי בחיפה
יש קבוצה אחת והיא ירוקה