נולדתי בחיפה היפה שלנו, חיפה הידועה לא רק ביופייה הטבעי המשלב בין הר וים, אלא חיפה הידועה זה עשרות בשנים כעיר משותפת של יהודים וערבים החיים בשותפות של אמת, בשכנות טובה בבתי המגורים ובבתי העסק, במסעדות ובשווקים ובמקומות הבילוי, שמאירים את לילותיה הקסומים בשמחה רבה ובאהבת החיים בכל פינה בעיר .
גדלתי בחיפה היפה שלנו. מאז ילדותי היו לי שכנים וחברים יהודים, אם זה במד"צים, אם זה בצופים, אם זה במגרשי הטניס בכפר סמיר, אם זה בקורסי השחייה בבריכת מכבי, ואם זה בלהקת המחול המשותפת של בית הגפן.
למדתי באוניברסיטת חיפה יחד עם סטודנטים יהודים. ביחד עשינו שיעורים ועזרנו האחד לשני, ביחד אכלנו, ביחד טיילנו ובילינו, גם ביום וגם בלילה, אז בימים ההם, כשעוד היינו מבלים עד אור הבוקר, אם זה בחורבה או בווניג'ס או בגראהופר (הפאצ'וס), שלא נדבר על הברים לאורך ציר מוריה, עוד הרבה לפני שהעיר התחתית קמה לתחייה. החברות שלנו קיימת עד היום הזה, ולא ניתן לשום מצב להפריד בינינו.
רוצים להישאר מעודכנים?
אני עוסק באמנות, במשחק, בשירה ובהגשת תוכניות טלוויזיה. בחלק מהתוכניות משתתפים שחקנים יהודים. בסדרות וסרטים הטקסט הוא בשתי השפות – ערבית ועברית. היש הוכחה טובה יותר לחיים משותפים? לחיים של יצירה וקדמה?
לצערנו, הקיצוניים הצליחו להבעיר את השטח. בשפה הערבית יש פתגם שמתאים לסיטואציה הזו בדיוק: "משוגע אחד זורק אבן לבאר מים, וצריך אלף שפויים כדי להוציא אותה". אנו עוברים ימים קשים, אולם אסור לנו לתת לגזענים ולשסע בינינו. אנחנו נמשיך לשמור על סובלנות, והיחסים הטובים בינינו יחזרו להיות כפי שהיו.
הדו קיום בחיפה תמיד היה דוגמה, מופת ומודל לחיקוי בערים אחרות, שרצו להיות כמוה. אני בטוח שהחיפאים ידעו איך לפעול יחד, כתף אל כתף, כדי לכבות את האש שהדליקו הקיצוניים, וכך נחזור לימים של שלום ואחווה.
הכותב הוא שחקן ויוצר, תושב חיפה
דליה כל הכבוד למילים המרגשות של כבוד הארכיבישוף
כמהאדליה
רינת.
תודה, אליאס. דבריך חשובים ובמקומם. تسلم. كلامك مهمّ وفي محلّه. כלאמכ מהם ופי מחלו. תסלם.
סאמח אל מראענה
אליאס כל הכבוד