"יש מצב להתארח אצלך כמה שבועות?", שואל בהיסוס הקול מעבר לקו את בעל הבית. "בשמחה", עונה לו בעל הבית. תשובתו של בעל הבית לא הייתה פשוטה כלל וכלל. אורח זה הלשין עליו בפני השלטונות ברוסיה (על חלקו בשמירת הגחלת היהודית), ובעקבות הלשנה זו הוא ישב שבע שנים בכלא הסובייטי.
האורח מגיע לבית המארח ושוהה שם כמה שבועות. אשתו של בעל הבית מתפלאת על בעלה ושואלת אותו: "כיצד אתה מסכים לארח בנאדם שלקח לך שבע שנים מהחיים?". בלי להסס הוא עונה לה: "לא כל אחד יכול היה לעמוד בעינויים שלהם, הוא לא עשה זאת מרצונו".
רוצים להישאר מעודכנים?
פרשת השבוע שלנו עוסקת בדיני עבדים ומזהירה, מצד אחד, מפני התנהגות בלתי ראויה כלפי עבד, ומצד שני, מדברת על הצורך לדאוג לו לאוכל ולשתייה, ואפילו לתת לו לאכול לפני שבעל הבית אוכל.
על מה ולמה צריך כל כך להיזהר כלפי העבד? הסיבות לכך הן שתיים. האחת מצד דרכי חוכמה: על האדון להתייחס אליו כראוי כדי שיתפקד כראוי ולא יברח מהאדון. הסיבה השנייה היא מצד דרכי חסידות: התנהגות משפיעה על פנימיות האדם, וברגע שהאדם יתאכזר כלפי העבד, הלב שלו עלול להתאכזר גם כלפי אחרים.
מכל סיבה שהיא, אנו רואים כיצד התורה חסה מצד אחד על ממונו של בעל הבית ומצד שני על כבודו והרגשתו של כל אחד, אפילו של עבד. ברגע שאנו נאמץ לעצמנו את המידות הללו, הקב"ה יעניק לנו מידו כל טוב.
אטאיסט
זו כותרת ראשית במקומון? חיפה לא תתחרד!!!