ב-28 במאי, יום שישי, תצא לדרך צעדת "המופקרות" ממזרקת גן בנימין, שם היא תיפתח בפסטיבל דוכנים של עסקים בבעלות נשית בשעה 11:00. הצעדה תצא בשעה 12:00 עד לבניין העירייה, שם היא תסתיים באירוע במה פתוחה. הצעדה, שכונתה עד עתה "צעדת השרמוטות", החלה לפני כעשור במחאה נגד תרבות האונס והאשמת הקורבן. השנה, מטרת הצעדה היא הדרישה להחיל תוכנית לחינוך מיני מכיתה ב' עד י"ב במערכת החינוך בעיר.
המארגנות החליטו לשנות את שם הצעדה לאחר עשור של פעילות, מתוך רצון לדרוש שינוי רדיקלי במצבן של נשים בישראל ומתוך הבנה שהשינוי הזה לא יוכל לקרות ללא סולידריות נשית רחבה שמאגדת לתוכה נשים מכל המגזרים: יהודיות ופלסטיניות, אשכנזיות ומזרחיות, להט"ביות והטרוסקסואליות, חילוניות ודתיות ונשים רבות שהתקשו לצעוד תחת השם הקודם.
"צעדת השרמוטות הייתה הרגע שבו הרגשנו שהכוח של המילה הזו, שהשתמשו בה כנשק נגדנו, עובר אלינו; שהיכולת שלנו להרים את הראש כשמקטינים אותנו – גדלה. הכוח של השרמוטות ברחובות, היכולת לשתף באמצע הרחוב את הסיפור שלי יחד עם שרמוטות אחרות שרואות אותי ומאמינות לי, מעגל של אחיות, כל אלה ניצחונות בחיינו שעומדים לזכות צעדת השרמוטות", אומרות מארגנות הצעדה.
המארגנות מוסיפות: "תחושת ההפקרות היא חלק מהותי מחוויית חייהן של נשים וממצבן הפוליטי, אך השנה האחרונה והאופן שבו טיפלה הממשלה במשבר הקורונה ובמצוקותיהן של נשים בתוכו הפכה את ההפקרות למאפיין העיקרי של מצב הנשים בישראל כיום. יחד עם זאת, בעשור האחרון עלתה מאוד המודעות לנושאים של אלימות מינית והאשמת הקורבן, והשיח על תרבות האונס הפך ליותר ויותר שגרתי. בשנה האחרונה גדלה התנועה הפמיניסטית בחיפה, התקיימו הפגנות, נוצרו קשרים ושיתופי פעולה עם נשים ועם קבוצות, שלא לקחו חלק בצעדה בשנים עברו, והוקמה קבוצת הצעירות של מרכז אישה לאישה. בעקבות כך, הוחלט לא רק לשנות את שם הצעדה אלא גם לצאת בדרישה קונקרטית – שמערכת החינוך בחיפה תתכנס ותציב תוכנית מקיפה מתוקצבת ומספקת לחינוך מיני מכיתה ב' עד י"ב. לנוער החיפאי דרוש מענה חינוכי המציב אלטרנטיבה לתרבות האונס שמקיפה אותו ונמצאת בקרקע פורייה במסגרות החינוכיות עקב חוסר הטיפול המערכתי והחינוך למיניות בריאה".
גיני
חחח כל השרמוטים יבואו בטח
שרגא
לשים את כל המשתתפים בגן חיות.מחילה מהחיות
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
הכוונה טובה וחשובה אבל השם מעורר קונוטציה מוזילה ורק פוגע ביכולת לאגד א-נשים
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
מעניין שעד כה לא התפרסמה כל תגובה על הכתבה. האם המערכת מסננת?
שרמוטה – לפחות יש בה צד פעיל.
מופקרת – פסיבית. אינה אחראית לגורלה ואינה מצופה לנקוט בשום צעד כדי להגן על עצמה. בכל מקרי האונס שהתפרסמו – השאלה מדוע לא צעקה לעזרה או מה עשתה כדי שלא להקלע למצב הזה – ניתפסת כלא לגיטית. בקיצור – הלוחמות להגנה על האשה מנציחות את הגישה של אשה = דחליל.
יוני
מעניין מי יעביר את התכנים בכל השיעורים האלה, האם המארגנות במקרה מעוניינים להיות אחראיות על הנושא דרך מעניינת להסיט את תקציב החינוך העירוני לפי אג'נדה של אקטיביסטים כוחניים