אחד הדברים החשובים בהתמודדות עם משבר הקורונה הוא בדיקות מהירות. אילו יכולנו לדעת באופן מיידי על מישהו שנדבק חלילה, יכולת השליטה שלנו על המגפה הייתה משתדרגת פלאים.
אם יש משהו בתורה שמאוד מזכיר את כל מה שעברנו השנה, זהו המצורע שכאשר היה מאובחן בכך, דינו היה להישלח לבידוד: "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו". מדוע? כי מצורע זה מי שדיבר לשון הרע, והיות שהוא גרם לפירוד בין אדם לחברו ובין איש לאשתו לכן, דינו להתבודד מהחברה. אז למה בימינו אין דבר כזה? למה מי שמדבר לשון הרע לא חוטף צרעת? מסביר הרמב"ם: "אות ופלא היה בישראל, כדי להזהירן מלשון הרע שהמספר בלשון הרע משתנה עורו ויצטרע, ויהיה מובדל ומפורסם לבדו". כלומר, אכן מדובר על בדיקה מהירה עם תוצאות מידיות של נגיף לשון הרע, וזה היה אות ופלא, חלק מהפלאים שהיו בעבר אצל עם ישראל.
רוצים להישאר מעודכנים?
ועכשיו, שימו לב: השבת נקרא שתי פרשות מחוברות, "תזריע" ו"מצורע". הראשונה עוסקת בכל סוגי נגעי הצרעת ובכללים איך לאבחן ולקבוע אותם, ואילו השנייה עוסקת ברפואה ובטהרה של המצורע. אבל השמות הפוכים. הראשונה נקראת "תזריע", שמסמלת זריעה וחיים, ודווקא השנייה, שעוסקת בטהרה, נקראת בשם של החולי, "מצורע".
אלא שיש כאן מסר חשוב: התורה קוראת לדברים על שם התכלית שלהם. התכלית של הצרעת היא תיקון וצמיחה של חיים חדשים ומתוקנים, ולכן הפרשה נקראת "תזריע". וגם הפרשה שעוסקת בטהרה ובריפוי, נקראת דווקא "מצורע", כי בעומק התכלית שלה, הצרעת היא הרפואה של האדם מהנגיף הרוחני של לשון הרע.
אני ממליץ לכם לאמץ טרמינולוגיה כזאת, ומעתה אל תאמרו "בית חולים" אלא "בית רפואה" או "מרכז רפואי". כי התכלית של המקום הזה היא רפואה, והדיבור מחולל פלאים.
שבת שלום ומבורך.
זאבי
יישר כח חן חן על כך